אמנות נאיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אמנות פרימיטיבית)

אמנות נאיביתאנגלית: Naïve art) היא אמנות פיגורטיבית (אנ'), סוגה של אמנות פלסטית, הבאה לידי ביטוי בציור, פיסול בחומרים שונים, אדריכלות, איור ועיצוב. הסוגה מאופיינת ביצירה של אמנים ללא הכשרה אומנותית רשמית, אך קיימת גם אצל אמנים שלמדו אמנות באופן מסודר ומחקים את הסגנון במכוון. הסוגה מתאפיינת לא אחת בפשטות ילדותית לכאורה, חוסר פרופורציות, תמונות מרובות פרטים ודמויות, ויצירות מחיי היומיום. אחד האמנים המשפיעים בסוגה זו הוא אנרי רוסו. הסוגה נקראת לפעמים בטעות "אמנות פרימיטיבית".

הדוגמה הטובה ביותר לציור הנאיבי הם ציורי ילדים. דוגמאות אחרות הן יצירות הפיסול של עמים שונים, כגון: באפריקה או בדרום אמריקה לפני הכיבוש הספרדי.

האמנות הנאיבית מאופיינת פעמים רבות בסצנות אידיליות מחיי היום-יום, בהאדרת התמימות כמו גם בשימוש בצבעים בהירים מלאי חיוניות התואמים פרספקטיבה של ילדים. הציורים קלים מאוד להבנה ולפרשנות והפשטות היא אחד מסימני ההיכר הבולטים שלה. אמנים נאיביים רבים מבטאים בציוריהם את משאלת לבם לאיך אמור להראות עולמנו. חזון זה בא לידי ביטוי בצבעוניות הרבה ובראיית עולם אופטימית וחיובית.

"תיבת נח", ציור של אדוארד היקס

מאפיינים של אמנות נאיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספרים סיפור פשוט לקליטה מחיי יום יום, לרוב עם בני אדם.
  • מיצגים אידיאליזציה של הצייר את המציאות - מיפים את המציאות.
  • אי שמירת פרספקטיבה - בעיקר פירוט גם בפרטים מרוחקים.
  • שימוש רב בתבניות חוזרות - ריבוי פרטים.
  • צבעים חמים ועזים.
  • לפעמים דגש על קווי מתאר.
  • לרוב הדמויות שטוחות, חסרות נפח אם כי לא תמיד.
  • אין עניין במרקם, בהבעה, בפרופורציות נכונות ובאנטומיה.
  • אין שימוש רב באור וצל אבל חלק נותנים אפקטי תלת מימד.
  • לעיתים קרובות אין עניין בקומפוזיציה.
  • נדיר לראות בסגנון אימפרסיוניסטי ויותר קרוב לסגנון הפיגורטיבי.

המושג אמנות נאיבית מניח את הימצאותה של דרך ביטוי אמנותית מושכלת אך עם זאת, באופן פרדוקסלי לכאורה ישנם בתי ספר של אמנים נאיבים. עם הזמן הפך הסגנון למקובל ואף כזה שאמנים בוחרים בו מרצונם, כביטוי להעדפה אמנותית. הסגנון הפך לפופולרי ומוכר עד כדי כך שישנן דוגמאות רבות הנחשבות "פסאודו-נאיביות" (pseudo-naïve art).

המאה ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמני האמנות הנאיבית מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות נאיבית בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החל משנת 2008 מתקיים בעיר קטוביץ בפולין בחודשי הקיץ, בגלריית שיב וילסון תערוכת אמנות נאיבית בינלאומית שבה משתתפים אמנים רבים, אשר מציירים בסגנון נאיבי מכל העולם[2].זוהי תערוכה נחשבת וידועה אליה מגיעים מבקרים רבים מפולין וארצות שכנות אבל גם מארצות הברית, אסיה, אירופה ואוסטרליה. הגלריה גדולה מאוד, בעלת שתי קומות וכך מתאפשר ייצוג של מספר רב של אמנים. האמנים יכולים להציג רק ציורים מקוריים בצבע (לא הדפסים) ופסלים, בסגנון נאיבי בלבד. במשך כל זמן התערוכה-כחודשיים - מתקיים גם הפנינג שמח וססגוני ברחבה שמחוץ לגלריה שם יש דוכנים לממכר דברי אמנות ומלאכות יד, מזון, בגדים, הצגות, תהלוכות, וסדנאות אמנות ויצירה לילדים. החל משנת 2012 ישראל החלה אף היא להציג ולהשתתף בגלריה זו. האמנית נעמי עשת-רוזנצוויג אוצרת את עבודות האמנות הנאיבית מישראל.

גלריות ומוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה ג'ינא היא גלריה לאמנות נאיבית ברחוב דיזנגוף בתל אביב-יפו[3]. בגלריה מוצגות תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בהשתתפות אמנים המציירים בסגנון הנאיבי ממדינות ברחבי העולם. כמו כן מתקיימות תערוכות בתחומים מגוונים, תוך שיתופי פעולה עם אמנים מתחומים שונים - תערוכת "נאיביות באופנה" התקיימה תוך שיתוף פעולה עם מעצב האופנה ירון מינקובסקי ומעצבים נוספים, התערוכה "השראה לובשת צורה" היא תוצר של שיתוף פעולה עם סטודנטים מהמחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל אשר ציירו על כלי קרמיקה שיצרו מתוך העבודות השונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנות נאיבית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ציונה שמשי, ממיכאלאנג’לו עד סבתא מוזס, נעמת: הירחון לאשה ולמשפחה, דצמבר-ינואר 1992/3, עמ' 30–33
  2. ^ Home, Art Naif Festiwal (באנגלית בריטית)
  3. ^ Welcome to www.ginagallery.com, www.ginagallery.com