אנגיוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנגיוגרפיהיוונית: "angio" - כלי דם, "graph" - רישום) היא שיטה רפואית להדמיית כלי דם. בדיקה זעירה פולשנית מאפשרת לרדיולוג לאבחן ולעיתים אף לטפל במצבים רפואיים שונים ומורכבים. באנגיוגרפיה משתמשים לעיתים בהזרקת חומר ניגוד על מנת לקבל תמונות של כלי הדם באזורי הגוף הנבדקים. אנגיוגרפיה מבוצעת תוך שימוש באחת משלוש הטכנולוגיות הבאות: צילומי רנטגן (x-ray) עם צנתר, טומוגרפיה ממוחשבת (CT)[1][2] או הדמית תהודה מגנטית (MRI).[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית התחילו כירורגים כלי דם לבצע אנגיוגרפיות בסוף שנות החמישים של המאה ה-20. מייקל דבייקי שהיה בהכשרתו כירורג כללי, כירורג כלי דם וכירורג לב היה מהראשונים בעולם שביצע אנגיוגרפיות. בארץ, בבית החולים איכילוב תלמידו הכירורג הד"ר מנדל סטבורובסקי מאמצע שנות השישים ועד תחילת שנות השבעים עסק גם באנגיוגרפיות (צנתור כלי דם), בדיקור ישיר לאבי העורקים (תחת שיקוף בעזרת מחט מתכתית לומברית), ובאנגיוגרפיה לטחול בשאלה של יתר לחץ דם פורטלי (שערי) בוריד שער הכבד (בשנות השבעים תחום האנגיוגרפיות עבר לרנטגנולוגים שהתמחו בתת-התמחות חדשה הקרויה: אנגיוגרפיה).

בין השנים 19561957, ב-בית החולים רמב"ם, עסק הכירורג הד"ר אלפרד שרמק בפיתוח אנגיוגרפיה. שרמק פיתח מערכת מאולתרת לבצוע אאורטוגרפיה טרנס לומברית עם מחט ענקית.[4]

ב-1990 ד"ר צ'ארלס דוטר המציא את האנגיופלסטיקה.[5] צ'ארלס, מתמחה ברדיולוגיה חודרנית, הוא הראשון שהציג שימוש בקטטר בלון (להרחבת כלי דם). התפתחות נוספת נעשתה בעקבות מאמץ משותף בין מנתחי לב לרדיולוגים. .[6]

טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצעים אנגיוגרפיה עם צנתר לבדיקה של כלי דם באזורי גוף חיוניים הכוללים: מוח, וצוואר[7] כליות,[8][9] אגן הירכיים, רגליים,[10] ריאות,[11] לב, בטן,[12] עין.[13]

הקרדיולוגים, (יחידת צינתורים) מבצעים אנגיוגרפיה כלילית לעורקי הלב, צנתור לב, (צנתורים אבחנתיים, וצנתורים טיפוליים).

הצינתור משמש או לאבחון וטיפול בכלי הדם (עורקים וורידים) עצמם, או שמשתמשים בכלי הדם כמובילים שמגיעים דרכם לאיברי מטרה שונים לצורך טיפול באברי מטרה אלו.

בבדיקת האנגיוגרפיה המטופל יהיה תחת הרדמה מקומית.

מטרות האנגיוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

[14][15]

  • אבחון אנומליה,[16] מחלה או מפרצת אבי העורקים[17] באזורי החזה והבטן או בכלי דם גדולים אחרים.
  • איתור של טרשת עורקים בעורק הראשי הצווארי, שעלול להגביל זרימת דם למוח ולגרום לשבץ, זיהוי מפרצת קטנה או פגמים בעורקים או ורידים בתוך המוח, או הדגמה של חומרת טרשת עורקים כלילית ותכנון ניתוח מעקפים.
  • איתור טרשת עורקים שגרמה הצרות עורקים בגפיים התחתונות.
  • זיהוי מחלות בעורקי הכליה או הדמיה של זרימת הדם כדי להתכונן להשתלת כליה.
  • טיפול בכלי דם פתולוגים על ידי השתלת סטנטים.
  • חולים אונקולוגים - הערכה של עורקים המזינים גידול סרטני קודם לניתוח או טיפול הקרנות פנימי סלקטיבי או מתן כימותרפיה.
  • בדיקה של עורקים ריאתיים לזיהוי תסחיפים ריאתיים של כרישי דם מוורידי הרגליים.
  • הכנסת צנתרים למתן אנטיביוטיקה והזנה תוך ורידית.
  • בניתוחים מיקרוכירורגיים, לדוגמה בקרניוטומיות, (פתיחת גולגולת) מאפשרת האנגיוגרפיה פעולה מדויקת ומפחיתה את הסיכון לפגיעה בכלי דם בריאים.[18]

סיבוכי האנגיוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: נשים החושדות שהן בהריון, חייבות לדווח לרופא המטפל, לפני הבדיקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנגיוגרפיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]