אנטוניו אוליביירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטוניו אוליביירה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 10 ביוני 1952 (בן 71)
פנאפייל שבפורטוגל
שם מלא אנטוניו לואיס אלבס
ריביירו דה אוליביירה
גובה 1.72 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
19681971 פורטו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1971 - 1979
1979
1980
1980 - 1981
1981 - 1985
1985 - 1986
סך הכול:
פורטו
ריאל בטיס
פורטו
פנאפייל
ספורטינג ליסבון
מאריטימו
188 (71)
10 (1)
12 (1)
22 (10)
67 (27)
7 (0)
306 (110)
נבחרת לאומית כשחקן
19741983 פורטוגל 24 (7)
קבוצות כמאמן
19801981
19821983
19851986
1986 - 1987
1987 - 1988
1988
19911992
19931994
1994 - 1996
1996 - 1998
1998
20002002
פנאפייל (מאמן-שחקן)
ספורטינג ליסבון (מאמן-שחקן)
מאריטימו (מאמן-שחקן)
נבחרת פורטוגל עד גיל 21
ויטוריה דה גימארייש
אקדמיקה דה קוימברה
ז'יל ויסנטה
ספורטינג בראגה
נבחרת פורטוגל
פורטו
ריאל בטיס
נבחרת פורטוגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטוניו לואיס אלבס ריביירו דה אוליביירהפורטוגזית: António Luís Alves Ribeiro de Oliveira; נולד ב-10 ביוני 1952), הידוע בשם אנטוניו אוליביירה, הוא כדורגלן ומאמן עבר פורטוגזי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי.

עיקר קריירת המשחק של אוליביירה עברה במדי פורטו בה גדל ובמדי ספורטינג ליסבון. הוא ייצג את נבחרת פורטוגל 24 פעמים וכבש במדיה שבעה שערים, אך לא זכה לייצג אותה בטורניר משמעותי.

לאחר קריירה קצרה כמאמן-שחקן, המשיך אוליביירה לקריירת אימון במהלכה הוביל בהצלחה את קבוצת נעוריו פורטו, וכן רשם שתי קדנציות כמאמן נבחרת פורטוגל, אותה הצעיד לטורנירי יורו 1996 ומונדיאל 2002.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליביירה החל את קריירת המשחק במדי פורטו. ב-2 במאי 1971, לקראת סיום עונת 1970/1971, רשם את הופעתו הראשונה בליגת העל הפורטוגלית, במשחק מול ויטוריה דה גימארייש שהסתיים בשוויון 0-0.

תוך שתי עונות כבר היה אוליביירה בן ה-20 לשחקן הרכב קבוע במדי הקבוצה. בעונת 1974/1975 יצר אוליביירה, יחד עם חבריו לקבוצה תיאופילו קוביאס ופרננדו גומש, שלישייה התקפית שהייתה אחראית למרבית שערי הקבוצה. אוליביירה כבש 11 שערי ליגה, ובשלוש מתוך ארבע העונות הבאות הוא הוסיף לכבוש מספר דו-ספרתי של שערים.

בעונת 1976/1977, תחת המאמן ז'וזה מריה פדרוטו שחזר באותה עונה למועדון, זכה אוליביירה בתואר הראשון שלו בקריירה, הגביע הפורטוגלי. אוליביירה עלה בהרכב קבוצתו למשחק הגמר מול ספורטינג בראגה, בו ניצחה 1-0 וזכתה בתואר. בעונת 1977/1978 היה שותף אוליביירה לכל שלושים משחקי הליגה של קבוצתו, שזכתה באליפות פורטוגל לראשונה מזה 19 שנים. אוליביירה קבע שיא קריירה אישי עם 19 שערי ליגה, שסייעו לקבוצתו לזכות בתואר. עונה אחר כך הצליחה פורטו לשמור על תואר האליפות ולזכות בו בפעם השנייה ברציפות, בעונה בה תרם אוליביירה 16 שערי ליגה.

לקראת עונת 1979/1980, בתום תשע עונות בקבוצה הבוגרת של פורטו ובעקבות קשיים כלכליים שחווה המועדון, עבר אוליביירה לליגה הספרדית כשחתם במדי ריאל בטיס. הוא היה למשתכר הגבוה בליגה הספרדית באותו הזמן, וכבש בפנדל את שערו היחיד במדי הקבוצה כבר בהופעתו הראשונה, בהפסד הביתי 2-1 לראיו ואיקאנו. אוליביירה פתח בהרכב בטיס בששת מחזורי הפתיחה, בהם כשלה הקבוצה להשיג ניצחון. לאחר מכן איבד את מקומו בהרכב, ובשלושת החודשים הבאים שותף רק עוד ארבע פעמים, מתוכן פעמיים בלבד בהרכב. לאחר שכשל להשיג ניצחון ליגה בכל עשר ההופעות שלו במדי בטיס, עזב אוליביירה את הקבוצה בחלון ההעברות וחזר לחצי עונה לפורטו. החצי העונה הנותרת הוא הספיק לערוך 12 הופעות ליגה בהן כבש שער אחד עבור פורטו, שסיימה במקום השני בטבלה.

לקראת עונת 1980/1981, בעקבות סכסוך עם הנהלת פורטו ועזיבת המאמן פדרוטו, עזב אוליביירה את פורטו ועבר לקבוצת פנאפייל. לאחר שישה מחזורים, כשהקבוצה במקום האחרון בטבלה, פוטר המאמן ובמקומו התמנה אוליביירה לתפקיד מאמן-שחקן. במקביל להדרכת הקבוצה, הוא שיחק ב-22 מתוך 30 משחקי הליגה של הקבוצה, וכבש עשרה שערים שסייעו לקבוצתו לסיים במקום העשירי בטבלה ולשרוד בליגה הבכירה.

לאחר עונה אחת בפנאפייל, עבר אוליביירה לספורטינג ליסבון. בעונת 1981/1982, עונתו הראשונה בקבוצה, סייע אוליביירה לספורטינג לזכות בדאבל הפורטוגלי, כשכבש 12 שערי ליגה. עונה אחר כך הוביל אוליביירה את קבוצתו כמאמן-שחקן למקום השלישי בטבלה, זכה עמה בסופר קאפ הפורטוגלי שהיה תוארו הראשון כמאמן, ואף הוביל אותה לרבע גמר גביע אירופה לאלופות, הישג השיא שלה בכל הזמנים בטורניר. בסיבוב הראשון של המפעל, כבש אוליביירה שלושער במשחק הגומלין מול דינמו זאגרב שהעניק לקבוצתו את הכרטיס לשלב הבא, לאחר הפסד 1-0 במשחק הראשון. הקבוצה נעצרה בשלב רבע הגמר על ידי ריאל סוסיאדד.

על אף ההצלחה היחסית של אוליביירה כמאמן-שחקן, מעמדו לא התקבל בעין יפה על ידי כוכבי הקבוצה האחרים, שקראו למינוי מאמן בלעדי וקבוע. בסיום העונה אכן מונה מאמן קבוע למועדון, ואוליביירה נותר כשחקן בלבד. עם זאת, חלה ירידה משמעותית הן בכמות הדקות להן זכה והן ביכולתו, מה שהוביל לסיום דרכו בסיום עונת 1984/1985.

לקראת עונת 1985/1986, התמנה אוליביירה לתפקיד מאמן-שחקן בקבוצת מאריטימו. הוא הצליח להשאיר את קבוצתו בליגה הבכירה כשהוביל אותה למקום ה-12, עם כמות נקודות זהה לשתי קבוצות שסיימו מתחת לקו האדום. כשחקן, הוא רשם שבע הופעות באותה עונה ללא שער, ועוד במהלך העונה החליט לפרוש ממשחק פעיל בגיל 34 ולהתמקד בתפקידי אימון בלבד.

נבחרת פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליביירה החל את דרכו בנבחרת פורטוגל תחת המאמן ז'וזה מריה פדרוטו. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו ב-13 בנובמבר 1974 במשחק ידידות בו הפסידה פורטוגל 3-0 לשווייץ בחוץ.

אוליביירה היה שותף לכישלונותיה של פורטוגל להעפיל משלושה טורנירי מוקדמות יורו (1976, 1980 ו-1984) ומשני טורנירי מוקדמות מונדיאל (1978 ו-1982).

שער הבכורה של אוליביירה במדי הנבחרת נכבש ב-15 באפריל 1981 במשחק ידידות ביתי מול בולגריה שהסתיים בשוויון 1-1. אוליביירה כבש במשחקו האחרון במדי הנבחרת, ב-21 בספטמבר 1983 במסגרת מוקדמות יורו 1984, בניצחון 5-0 על פינלנד.

בסך הכול רשם אוליביירה 24 הופעות בינלאומיות, בהן כבש שבעה שערים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת קריירת האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום עונת 1985/1986, במהלכה הוביל את מאריטימו ופרש ממשחק פעיל, החל אוליביירה להתמקד בתפקידי אימון בלבד. תפקידו הראשון היה מאמן נבחרת פורטוגל עד גיל 21.

אוליביירה עזב את הנבחרת הצעירה באוקטובר 1987 כדי להתמנות לתפקיד מאמן ויטוריה דה גימארייש. הקבוצה שיחקה אז בגביע אופ"א והייתה ממוקמת במקום השביעי בטבלה, מרחק נקודה מהפעלה נוספת לטורניר אירופי. בתחילה הצליח אוליביירה להצעיד את הקבוצה עד למקום הרביעי בטבלה, אך משבר מקצועי שחוותה הקבוצה הוביל אותה להדחה מגביע אופ"א ולמקום העשירי בליגה, מה שהוביל לפיטוריו של אוליביירה לאחר המחזור ה-24. מיד לאחר פיטוריו התמנה לתפקיד מאמן אקדמיקה דה קוימברה. הקבוצה הייתה מסובכת בתחתית הליגה, ואוליביירה לא הצליח לשרוד עמה בליגה הבכירה. בסיום העונה הוא עזב את התפקיד ושב לנבחרת הצעירה, שם שימש כמאמן עד ל-1991.

בעונת 1991/1992 התמנה אוליביירה לתפקיד מאמן ז'יל ויסנטה. הוא הוביל לראשונה קבוצה במשך עונה מלאה מתחילתה ועד סופה, וסיים איתה במקום ה-13 בטבלה עד שבסיום העונה עזב את תפקידו. ב-29 במרץ 1993, כחודשיים לסיום עונת 1993/1994, התמנה לתפקיד מאמן ספורטינג בראגה שהייתה ממוקמת במקום ה-15 והייתה מסובכת במאבקים נגד הירידה. הוא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה, וסיים איתה במקום ה-12, שתי נקודות מעל לקו האדום. הוא פתח עם בראגה את עונת 1994/1995, אך ב-27 במרץ 1994 הוא פוטר מתפקידו לאחר שהקבוצה שוב נקלעה לחלק התחתון של הטבלה.

קדנציה ראשונה בנבחרת פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1994, על אף שלא רשם הישג משמעותי כמאמן, נבחר אוליביירה להוביל את נבחרת פורטוגל. הוא התבסס רבות על שחקנים שהיו מהמובילים בעמדותיהם בעולם באותה תקופה, בהם השוער ויטור באיה, הבלם פרננדו קאוטו והקשרים פאולו סוזה, לואיש פיגו ורוי קושטה. משחקו הרשמי הראשון כמאמן הנבחרת היה ב-7 בספטמבר 1994, במסגרת מוקדמות יורו 1996, בניצחון החוץ 2-1 על צפון אירלנד. הוא הוביל את הנבחרת לקמפיין מוקדמות מרשים, בסיומו ניצבה הנבחרת במקום הראשון בבית, עם שבעה ניצחונות והפסד בודד בעשרה משחקים. בכך, הצליחה הנבחרת להעפיל לטורניר יורו 1996 באנגליה, טורניר היורו השני בתולדותיה והראשון אליו היא מעפילה מאז יורו 1984.

פורטוגל עם אוליביירה על הקווים פתחה את הטורניר בשוויון 1-1 מול דנמרק, אך צלחה את שלב הבתים במקום הראשון בזכות ניצחונות על טורקיה (1-0) ועל קרואטיה (3-0). על אף הציפיות, כשלה פורטוגל בשלב רבע הגמר, כשנוצחה על ידי צ'כיה בתוצאה 1-0.

פורטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום טורניר היורו עזב אוליביירה את תפקידו בנבחרת והתמנה לתפקיד מאמן קבוצת נעוריו, פורטו. עם פתיחת עונת 1996/1997 הוביל אוליביירה את קבוצתו לזכייה בסופר קאפ הפורטוגלי עם ניצחון כפול על היריבה הגדולה, בנפיקה ליסבון. לאחר 1-0 ביתי, הגיע ניצחון מרשים של 5-0 בחוץ שהעניק לקבוצתו את התואר. באותה עונה הוביל אוליביירה את פורטו לזכייה באליפות פורטוגל תוך השגת 85 נקודות ליגה, שיא נקודות לעונה שנשבר רק על ידי פורטו של ז'וזה מוריניו בעונת 2002/2003. בנוסף, הוביל אוליביירה את פורטו עד לרבע גמר ליגת האלופות, שם הודחה על ידי מנצ'סטר יונייטד.

עונה אחר כך שמרה פורטו על תואר האליפות, והצליחה להשלים זכייה בדאבל לאחר שזכתה גם בגביע הפורטוגלי בזכות ניצחון 3-1 בגמר על ספורטינג בראגה. הייתה זו זכייה ראשונה לפורטו בדאבל המקומי מזה עשור, מאז הזכייה הכפולה בעונת 1987/1988. על אף ההצלחה בליגה, כשלה פורטו בליגת האלופות באותה עונה. היא השיגה ניצחון אחד בלבד בששת משחקי שלב הבתים, וסיימה אותו במקום האחרון בבית. על אף ההצלחה של אוליביירה בשתי העונות כמאמן פורטו, הוא עזב את תפקיד המאמן בסיום העונה.

לקראת עונת 1998/1999 התמנה אוליביירה לתפקיד מאמן ריאל בטיס הספרדית, במדיה שיחק במשך חצי עונה, אך עזב את תפקידו עוד בטרם תחילת העונה בעקבות חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה.

קדנציה שנייה בנבחרת פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2000, לאחר שנתיים מחוץ למגרשים, חזר אוליביירה לקדנציה שנייה כמאמן נבחרת פורטוגל. כחודש לאחר מינויו החל להוביל את נבחרתו במוקדמות מונדיאל 2002. פורטוגל רשמה טורניר מוקדמות מותח ומוצלח, כשסיימה בראש הבית עם שבעה ניצחונות וללא הפסדים. היא התמודדה מול יריבות קשות בדמות אירלנד והולנד, אך הצליחה להשיג את הכרטיס לגביע העולם הראשון שלה מזה 16 שנים.

במונדיאל 2002 רשמה פורטוגל טורניר מביך עבורה, על אף שהגיעה כפייבוריטית לשלב הבתים. היא פתחה בהפסד מפתיע, 3-2 לארצות הברית, לאחר שכבר פיגרה 3-0 בתוך המחצית הראשונה. היא הצליחה לחזור לתמונת העלייה עם ניצחון מרשים של 4-0 על פולין עם שלושער של פאולטה, והגיעה למשחק מכריע מול קוריאה הדרומית, ממארחות הטורניר. פורטוגל נותרה בעשרה שחקנים כבר בדקה ה-27, ובדקה ה-66 נותרה בתשעה שחקנים. ארבע דקות אחר כך כבשה קוריאה הדרומית את השער שקבע את תוצאת המשחק, 1-0, שסיים את דרכה של פורטוגל בטורניר. בעקבות כישלון הנבחרת, פוטר אוליביירה מתפקידו בסיום הטורניר[1].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטו
ספורטינג ליסבון

תארים כשחקן-מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטינג ליסבון

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטו

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1970/1971 פורטו פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 1 0 0 0 0 0 1 0
1971/1972 16 0 4 1 1 0 21 1
1972/1973 21 3 1 0 5 0 27 3
1973/1974 23 2 3 1 0 0 26 3
1974/1975 23 12 3 3 3 0 29 15
1975/1976 18 7 1 1 5 2 24 10
1976/1977 28 11 7 4 1 2 36 1
1977/1978 30 19 4 2 6 1 40 22
1978/1979 28 17 1 0 2 1 31 18
1979/1980 ריאל בטיס ספרדספרדליגת העל הספרדית 10 1 0 0 0 0 10 1
1979/1980 פורטו פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 12 1 2 0 0 0 14 1
1980/1981 פנאפייל פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 22 10 0 0 0 0 22 10
1981/1982 ספורטינג ליסבון פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 24 12 4 6 6 4 34 22
1982/1983 23 11 3 2 6 3 32 16
1983/1984 11 2 2 0 4 1 17 3
1984/1985 9 2 1 0 0 0 10 2
1985/1986 מאריטימו פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 7 0 0 0 0 0 7 0
סך הכול 306 110 36 20 39 14 381 144

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת פורטוגל
שנה הופעות שערים
1974 2 0
1975 2 0
1976 2 0
1977 1 0
1978 5 0
1979 3 0
1980 0 0
1981 4 3
1982 4 3
1983 1 1
סה"כ 24 7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, מאמן נבחרת פורטוגל פוטר מתפקידו, באתר וואלה!‏, 26 ביוני 2002


נבחרת פורטוגליורו 1996

1 באיה • 2 סקרטריו • 3 סנטוס • 4 דה קרוז • 5 קאוטו • 6 טברס • 7 פניירה • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קדטה • 12 קסטרו • 13 טיישיירה • 14 ברבוסה • 15 פסיינסיה • 16 קריסטובאו • 17 פורפיריו • 18 פולהא • 19 סוזה • 20 פיגו • 21 מדיירה • 22 קוריה • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגלמונדיאל 2002

1 באיה • 2 קוסטה • 3 שאבייר • 4 קניירה • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 פאולטה • 10 רוי קושטה • 11 קונסייסאו • 12 ויאנה • 13 אנדרדה • 14 ברבוסה • 15 נלסון • 16 ריקרדו • 17 בנטו • 18 פרשו • 19 קפוצ'ו • 20 פטיט • 21 גומש • 22 בטו • 23 רוי ג'ורג' • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל