ז'וזה מוריניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'וזה מוריניו
José Mourinho in Kyiv, October 2015.jpg
מידע אישי
שם מלא ז'וזה מריו דוש סנטוש פליקס מוריניו
תאריך לידה 26 בינואר 1963 (בן 53)
מקום לידה סטובל שבפורטוגל
גובה 1.74 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1980 - 1982
1982 - 1983
1983 - 1985
1985 - 1987
ריאו אבה
בלננסש
ססימברה
קומרסיו אי אינדוסטריה
16 (2)
16 (2)
35 (1)
27 (8)
קבוצות כמאמן
1993 - 1994
1996 - 2000
2000
2001 - 2002
2002 - 2004
2004 - 2007
2008 - 2010
2010 - 2013
2013 - 2015
2016 -
פורטו (עוזר מאמן)
ברצלונה (עוזר מאמן)
בנפיקה ליסבון
לייריה
פורטו
צ'לסי
אינטר מילאנו
ריאל מדריד
צ'לסי
מנצ'סטר יונייטד

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ז'וזה מריו דוש סנטוש פליקס מוריניו (פורטוגזית: José Mário dos Santos Félix Mourinho; נולד ב-26 בינואר 1963) הוא מאמן כדורגל פורטוגזי המאמן את מנצ'סטר יונייטד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנערותו שיחק מספר משחקים במועדונים קטנים בפורטוגל, אך לא בלט כשחקן. מחוץ למגרש, לעומת זאת, הראה יכולות מרשימות מגיל צעיר, כשהכין דיווחי משחק לאביו השוער הפורטוגזי פליקס מוריניו.

מוריניו החל את דרכו כשמונה ב-1992 למתורגמן של המאמן האנגלי בובי רובסון שזה מונה למאמנה של ספורטינג ליסבון, לאחר מכן עבר לפורטו לאחר שמונה רובסון למאמנה. עם הזמן האציל רובסון סמכויות מקצועיות למוריניו עד שמינה אותו לאחד מעוזריו. בהמשך אותו עשור שימש כעוזר מאמן במספר קבוצות, בין היתר היה עוזרו של לואי ואן חאל[1] בברצלונה בשנים 1997-2000. בשנת 2000 החל מוריניו, ששימש כעוזר מאמן במועדון הפאר הפורטוגלי בנפיקה ליסבון, את קריירת האימון המקצוענית שלו. הוא החליף את המאמן הראשי בקבוצה, הגרמני יופ היינקס, שהתפטר. לאחר תשעה משחקים דרש מוריניו את הארכת חוזהו לעונה הבאה. בעקבות זאת החליט יו"ר הקבוצה לפטרו, חרף ניצחון 3-0 על ספורטינג ליסבון בדרבי.

בעונת 2001/2002 אימן מוריניו את הקבוצה הפורטוגלית לייריה. באמצע העונה, בעת שלייריה דורגה במקום החמישי בליגה, חתם מוריניו בפורטו.

פורטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2001/2002 סיימה פורטו במקום השלישי (מוריניו הצטרף אליה בינואר 2002), אך לאחר עונה זו יצר מוריניו את אחת הקבוצות החזקות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הפורטוגזי. בעונת 2002/2003, עונתו המלאה הראשונה בקבוצה, זכה באליפות עם 27 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים בלבד, בהפרש של 11 נקודות מבנפיקה, המועדון ממנו פוטר שנתיים קודם לכן. כמו כן, זכה באותה עונה בגביע הפורטוגזי ובגביע אופ"א, מה שהפך לטרבל מרשים.

ההישג מהעונה הקודמת נראה קשה לשבירה, אך בעונה שלאחר מכן זכה עם פורטו באליפות קלה, ה-20 במספר בהיסטוריה של המועדון, עם יתרון 8 נקודות על המקום השני, כשקבוצתו מפסידה לראשונה באותה עונה רק חמישה שבועות לפני סיום הליגה. בגמר הגביע הפסידה פורטו לבנפיקה, אולם שבועיים מאוחר יותר, זכה מוריניו בליגת האלופות לאחר ניצחון 3-0 על מונאקו, כשלכל אורך הטורניר הפסיד רק פעם אחת, לריאל מדריד בשלב הראשון.

צ'לסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הזכייה בליגת האלופות, פורטו החלה במגעים רשמיים עם צ'לסי של רומן אברמוביץ', מוריניו עבר לצ'לסי ביוני 2004 והפך לאחד המאמנים עם השכר הגבוה ביותר בעולם.

בחודשיים הראשונים של העונה ספג ביקורות על סגנון משחקו ההגנתי, אך בהמשך החלה צ'לסי לשחק בצורה התקפית יותר ועד דצמבר הגיעו לראש הליגה האנגלית ולשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות. ב-27 בפברואר 2005 הוביל את צ'לסי לזכייה בגביע הליגה לאחר ניצחון על ליברפול 3-2 בהארכה. במרץ, הוביל את צ'לסי לניצחון דרמטי על ברצלונה לאחר הפסד 2-1 במשחק הראשון, צ'לסי הבקיעה 3 שערים ב-15 הדקות הראשונות של המשחק השני בדרך לניצחון כללי 5-4.

ב-31 במרץ קיבל מוריניו עונש השעיה משני משחקים בינלאומיים וקנס, לאחר שהקניט את השופט אנדרס פריסק לאחר ההפסד בליגת האלופות לברצלונה. מוריניו אמר שאחד האנשים מצוותו ראה את פרנק רייקארד, מאמן ברצלונה, מדבר עם פריסק בהפסקה, וטען שזה מה שהשפיע על החלטותיו.

ב-30 באפריל 2005 הבטיחו מוריניו וצ'לסי את הזכייה באליפות, 50 שנה לאחר האליפות הקודמת של המועדון, עם ניצחון 2-0 על בולטון וונדררס באצטדיון ריבוק. למרות זאת, בליגת האלופות הודחה מהתחרות בשלב חצי הגמר לאחר הפסד לליברפול, בעונה זו נבחר כמאמן השנה של ה-BBC.

ב-2 ביוני 2005 הוא נקנס ב-200,000 לירות שטרלינג על חלקו בפגישה עם מגן ארסנל אשלי קול בינואר 2005.

ב-29 באפריל 2006 ניצחה צ'לסי את מנצ'סטר יונייטד 3-0 וזכתה באליפות השנייה ברציפות בהדרכת מוריניו.

אחרי שתי אליפויות רצופות את עונת 2006/2007 פתחה צ'לסי בצורה פחות טובה, בין השאר בשל פציעתו של השוער פטר צ'ך. עם זאת צ'לסי נשארה בתמונת האליפות עד למחזורים האחרונים אך לבסוף זכתה בה מנצ'סטר יונייטד. צ'לסי זכתה בגביע האנגלי כשניצחה 1-0 את אותה מנצ'סטר יונייטד.

יחסיו של מוריניו עם בעלי הקבוצה, רומן אברמוביץ' היו מעורערים, ופתיחת עונה בינונית בשנה לאחר מכן דרדרה את מעמדו בעיני הבעלים. ב-20 בספטמבר 2007, בהחלטה משותפת עם מנהלי הקבוצה, סיים מוריניו את דרכו בצ'לסי כשאברהם גרנט ממונה כמחליפו. מוריניו, או "The Special One" ("המיוחד") כפי שקרא לעצמו כשחתם בקבוצה, היה יקיר האוהדים שלא הסכימו בתחילה לקבל את עזיבתו.

אינטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביוני 2008 חתם מוריניו באינטר. בעונתו הראשונה זכה עם הקבוצה באליפות, הגיע לשמינית גמר ליגת האלופות וחצי גמר הגביע האיטלקי. בסוף אותה עונה חוזהו הוארך עד 2012. בשנת 2010 זכה בליגה באליפות ובגביע האיטלקי ובכך השלים דאבל. באותה השנה הדיח מוריניו את צ'לסי, קבוצתו לשעבר, בשלב שמינית גמר ליגת האלופות ובחצי הגמר, נגד ברצלונה, הפייבוריטית לזכייה, ניצח 3-1 בסן סירו. בקאמפ-נואו שיחק בשיטה הגנתית מיוחדת, בעיקר לאחר שנותר עם 10 שחקנים, וקיבל הרבה ביקורות על שיטת המשחק, חיוביות ושליליות. במשחק עצמו הפסיד 1-0 והעפיל לגמר. באותו גמר זכה להניף את הגביע כשניצח 2-0 את באיירן מינכן, וקבע טרבל היסטורי ראשון לאינטר ובכלל לקבוצה איטלקית. בזכייה זאת הפך לשלישי בהיסטוריית הכדורגל שזכה בליגת האלופות (או גביע אירופה לאלופות) בשני מועדונים שונים.

ריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010 חתם לארבע עונות בריאל מדריד בהן ירוויח כעשרה מיליון אירו בעונה. ב-31 במאי 2010 הוצג רשמית מוריניו כמאמן ריאל מדריד. ב-29 בנובמבר 2010 ברצלונה אירחה את ריאל מדריד למשחק ליגה בקאמפ נואו, בו הנחילה לקבוצתו של מוריניו תבוסה 5-0. ב-2 באפריל 2011, כמאמן ריאל, חווה מוריניו הפסד ביתי 1-0 לספורטינג חיחון ששבר עבורו רצף של 150 משחקי בית ללא הפסד. רצף זה נמשך מאז 23 בפברואר 2002, כאשר מוריניו עדיין אימן את פורטו.

בינואר 2011 זכה בתואר מאמן השנה בעולם לשנת 2010. באפריל 2011 הוביל את ריאל מדריד לזכייה בגביע המלך הספרדי, לאחר ניצחון בגמר על ברצלונה, בשער של כריסטיאנו רונאלדו בדקה ה-103. הייתה זו זכייתה הראשונה של ריאל מדריד בתואר לאחר הפסקה בת 18 שנים. במאי 2012 זכה עם ריאל מדריד באליפות ספרד, שלושה מחזורים לפני תום העונה, לאחר ניצחון על אתלטיק בילבאו - הישג שהפך את ז'וזה מוריניו למאמן השלישי בהיסטוריה שמצליח להוביל ארבע קבוצות מארבע מדינות שונות לזכייה באליפויות במדינותיהן, ולראשון שזוכה באליפויות בשלוש הליגות הבכירות באירופה (אנגליה, ספרד ואיטליה).

ב-28 בפברואר 2013 החליטה מועצת העיר סטובל לקרוא את אחד מרחובות העיר על שמו של מוריניו, כהוקרה על הישגיו ותרומתו לענף הכדורגל[2].

בעונת 2012/2013 לא הצליח מוריניו להוביל את ריאל מדריד לזכייה בתארים. בחצי גמר ליגת האלופות הודחה הקבוצה על ידי בורוסיה דורטמונד, בגמר גביע המלך נוצחה על ידי יריבתה העירונית, אתלטיקו מדריד, ואת האליפות הפסידה לברצלונה. כמו כן, הסתכסך מוריניו עם חלק משחקני הקבוצה ובראשם הקפטן ושוער הקבוצה איקר קסיאס בו הוא חשד כי הוא מדליף מחדר ההלבשה ובשל כך הדיח אותו מההרכב. לקראת תום העונה הודיע נשיא הקבוצה פלורנטינו פרס כי, בתיאום עם המאמן, הוחלט שהוא יעזוב את הקבוצה.

חזרה לצ'לסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013 מונה למאמן צ'לסי בפעם השנייה, והוביל אותה עד לחצי גמר ליגת האלופות, שם הודחה על ידי אתלטיקו מדריד. בעונת 2014/2015 זכה עם הקבוצה בגביע הליגה ובאליפות אנגליה, בפעם השלישית שלו ובפעם החמישית לקבוצה.

ב-17 בדצמבר 2015 פוטר מאימון הקבוצה, לאחר שהקבוצה הפסידה ב-9 משחקים מתוך 16 מתחילת העונה[3].

מנצ'סטר יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במאי 2016, מונה מוריניו למנג'ר מנצ'סטר יונייטד כאשר החליף את לואי ואן חאל . הוא חתם על חוזה לשלוש עונות בקבוצה. ב-7 באוגוסט, ניהל מוריניו את משחקו הרשמי הראשון כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד בניצחון 2-1 על לסטר סיטי במגן הקהילה. ב-14 באוגוסט, ניהל מוריניו את משחק הליגה הראשון שלו כמנג'ר יונייטד בניצחון 3-1 על בורנמות'.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריניו נולד בעיר סטובל, דרומית לליסבון, בירת פורטוגל. לפליקס ומריה מוריניו, משפחה מהמעד הבינוני, אביו היה שחקן כדורגל ואמו מורה. כשהתבגר הוריו שלחו אותו לאונבירסיטה כדי להתמחות במנהל עסקים, אך הוא נשר מהלימודים ביום הראשון, משום שהחליט להתמקצע בספורט, למד מדעי הספורט וחינוך גופני באונבירסיטה הטכנית של ליסבון, ולאחר 5 שנים סיים את התארים בהצטיינות.

נישא למתילדה פאריה ב-1989, בתם הראשונה מתילדה נולדה ב-1996 ובנם ז'וזה ג'וניור יליד 1999, בנו משחק כדורגל באקדמייה של פולהאם. בשנים שאימן בארצות שונות הייתה משפחתו עמו, ילדיו חונכו בעיקר באנגליה[4].

מוריניו דגמן למספר מותגי על כגון סמסונג, אדידס, אמריקן אקספרס, יגואר ועוד. ב-2009 הוענק לו תואר לשם כבוד מאוניברסיטת ליסבון. הוא קתולי,[5] שפת אמו הוא פורטוגזית, אך הוא שולט גם באנגלית, ספרדית, איטלקית, קטאלנית וצרפתית.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]