פרננדו גומש
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
22 בנובמבר 1956 פורטו, פורטוגל | |||
| פטירה |
26 בנובמבר 2022 (בגיל 66) פורטו, פורטוגל  | |||
| שם מלא | פרננדו מנדש סוארש גומש | |||
| גובה | 1.74 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
פרננדו מנדש סוארש גומש (בפורטוגזית: Fernando Mendes Soares Gomes; 22 בנובמבר 1956 בפורטו – 26 בנובמבר 2022), הידוע בשם פרננדו גומש, היה כדורגלן פורטוגזי ששיחק בעמדת החלוץ.
גומש הוא מגדולי כובשי השערים בכדורגל הפורטוגלי. הוא שיחק במרבית הקריירה בפורטו, במדיה זכה פעמיים בנעל הזהב האירופית, והוא מלך שערי המועדון בכל הזמנים. כחלוץ נבחרת פורטוגל, שיחק גומש בטורנירי יורו 1984 ומונדיאל 1986, ובסך הכל רשם קרוב לחמישים הופעות בינלאומיות.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
גומש החל את הקריירה בקבוצת הנוער של פורטו מעיר הולדתו. הוא הפגין יכולת גבוהה כבר בגילאים צעירים, ובעונת 1974/1975 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון. כבר בעונת הבכורה שלו כבש גומש 14 שערי ליגה ב-24 הופעות. בעונת 1976/1977 זכה גומש עם פורטו בגביע הפורטוגלי, ובאותה עונה סיים כמלך השערים של ליגת העל הפורטוגלית עם 26 שערים. עונה אחר כך, שוב כמלך שערי הליגה, זכה גומש עם פורטו באליפות פורטוגל, הראשונה של המועדון מזה 19 שנים. בעונת 1978/1979 זכתה הקבוצה באליפות שנייה ברציפות, וגומש שמר על תואר מלך שערי הליגה עונה שלישית ברציפות.
לקראת עונת 1980/1981, בתום שש עונות במדי פורטו, כשבכולן הוא כובש מספר דו-ספרתי של שערים, עבר גומש לליגה הספרדית, כשחתם במדי ספורטינג חיחון. בעונתו הראשונה בקבוצה שיחק גומש ארבע פעמים בלבד, האחרונה שבהן במחזור התשיעי. הוא חזר להיות שחקן הרכב עונה אחר כך, ורשם 23 הופעות במדי חיחון, בהן כבש 11 שערים, שהפכו אותו למלך שערי הקבוצה באותה עונה.
לקראת עונת 1982/1983 חזר גומש לפורטו, ובעונת החזרה שלו כבש 36 שערי ליגה ב-29 משחקים בלבד, שהקנו לו בפעם הרביעית את תואר מלך שערי הליגה, ולראשונה את תואר נעל הזהב האירופית. הוא היה לפורטוגלי השני, אחרי אאוזביו, ולשחקן פורטו הראשון שזוכה בתואר. באותה עונה זכתה בנפיקה ליסבון בדאבל, והגעתה של פורטו לגמר הגביע זיכתה אותה במקום בגביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1983/1984. באותה עונה, במקביל לזכייה שנייה ברציפות וחמישית בסך הכול בתואר מלך שערי הליגה, הוביל גומש את קבוצתו כקפטן לגמר גביע אירופה למחזיקות, שם הפסידה הקבוצה ליובנטוס בתוצאה 2-1. עונה אחר כך הוביל גומש את קבוצתו לאליפות שלישית, ושבר את שיא הקריירה שלו כשכבש 39 שערי ליגה ב-30 הופעות, בדרך לזכייה שלישית ברציפות ושישית בסך הכול בתואר מלך שערי הליגה, ובפעם השנייה בקריירה זכה בנעל הזהב האירופית.
בעונת 1986/1987 זכו פורטו וגומש בגביע אירופה לאלופות, לראשונה בהיסטוריה של המועדון. גומש החמיץ את משחק הגמר, בו ניצחה פורטו את באיירן מינכן, לאחר ששבר את רגלו מספר ימים קודם לכן. למרות זאת, לגומש היה חלק משמעותי בזכייה עם חמישה שערים במהלך הטורניר, בהם שער חשוב בחצי הגמר מול דינמו קייב. גומש התאושש כדי להוביל את קבוצתו כקפטן לזכיות בתואר הסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון כפול בגמר מול אייאקס אמסטרדם, ולניצחון בהארכה 2-1 מול פניארול במסגרת הגביע הביניבשתי, במשחק בו כבש את השער הראשון.
גומש עזב את פורטו בסיום עונת 1988/1989, בעקבות סכסוך עם הנהלת הקבוצה. הוא היה שותף לשנים מוצלחות מאוד של המועדון, ובסך הכול זכה עמו בחמש אליפויות ושלושה גביעים מקומיים, וכן בגביע אירופה לאלופות, גביע ביניבשתי, סופר קאפ אירופי ושלושה תוארי סופר קאפ מקומיים. גומש כבש 347 שערים ב-455 הופעות במדי פורטו בכל המסגרות, והוא מלך שערי המועדון בכל הזמנים.
גומש עבר לספורטינג ליסבון, עימה העפיל בעונת 1990/1991 עד לחצי גמר גביע אופ"א. באותה עונה כבש גומש 22 שערי ליגה, ועוד חמישה שערים במסגרת האירופית. בסיום העונה, פרש ממשחק פעיל בגיל 35.
נבחרת פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
גומש החל את דרכו בנבחרת פורטוגל בגיל 19 בלבד, וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות ב-9 במרץ 1975. שערו הראשון במדי פורטוגל נכבש רק חמש שנים אחר כך, ב-26 במרץ 1980, מול סקוטלנד במסגרת מוקדמות יורו 1980.
גומש נכלל בסגל של המאמן פרננדו קבריטה לטורניר יורו 1984 בצרפת, הופעתה הראשונה אי פעם של פורטוגל בטורניר הגמר. הוא כמחליף לחמש דקות במשחק הפתיחה של פורטוגל, מול גרמניה המערבית, שהסתיים בשוויון 0-0. לאחר שלא שותף במשחק מול ספרד שהסתיים בשוויון 1–1, פתח גומש בהרכב בניצחון 0–1 על רומניה, ששלח את פורטוגל לחצי הגמר. בשלב זה פגשה פורטוגל את המארחת צרפת. גומש עלה כמחליף במחצית המשחק, במצב של 1-0 לצרפת, במשחק שהוכרע רק בהארכה, בתוצאה 2–3 למארחים.
לגומש היה חלק חשוב במוקדמות מונדיאל 1986, שבסיומו העפילה פורטוגל לטורניר מונדיאל ראשון מאז מונדיאל 1966 באנגליה. הוא כבש את השער היחיד במשחק החוץ של פורטוגל מול שוודיה, וכבש שני צמדים במשחקיה של פורטוגל מול מלטה, שהובילו את נבחרתו לצמד ניצחונות. פורטוגל העפילה לטורניר מונדיאל 1986 בהפרש נקודה משוודיה, וגומש נכלל בסגל של ז'וזה אוגוסטו טורס לטורניר הגמר במקסיקו. הוא פתח בהרכב בניצחון 0–1 על אנגליה בפתיחת שלב הבתים. פציעתו של השוער והקפטן, מנואל בנטו, הביאה את גומש לפתוח עם סרט הקפטן בשני משחקיה הנותרים של פורטוגל בטורניר. הראשון שבהם הסתיים בהפסד 0–1 לפולין, ובמהלכו הוחלף גומש במחצית, והשני היה הפסד 1–3 למרוקו, שסיים את דרכה של פורטוגל בטורניר מהמקום האחרון בבית.
לאחר הטורניר התמנה גומש לקפטן הנבחרת הקבוע. משחקו האחרון של גומש במדי הנבחרת היה ב-16 בנובמבר 1988, ובו כבש את השער היחיד בניצחון 0–1 על לוקסמבורג במסגרת מוקדמות מונדיאל 1990. גומש ערך בסך הכול 48 הופעות בינלאומיות, בהן כבש 11 שערים.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע אירופה לאלופות: 1986/1987
- אליפות פורטוגל (5): 1977/1978, 1978/1979, 1984/1985, 1985/1986, 1987/1988
- הגביע הפורטוגלי (3): 1976/1977, 1983/1984, 1987/1988
- הגביע הביניבשתי: 1987
- הסופר קאפ האירופי: 1987
- הסופר קאפ הפורטוגלי (3): 1983, 1984, 1986
- תארים אישיים
- נעל הזהב האירופית (2): 1982/1983, 1984/1985
- מלך השערים של ליגת העל הפורטוגלית (6): 1976/1977, 1977/1978, 1978/1979, 1982/1983, 1983/1984, 1984/1985
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1974/1975 | פורטו |  ליגת העל הפורטוגלית |
24 | 14 |
| 1975/1976 | 23 | 10 | ||
| 1976/1977 | 28 | 26 | ||
| 1977/1978 | 25 | 25 | ||
| 1978/1979 | 29 | 27 | ||
| 1979/1980 | 29 | 23 | ||
| 1980/1981 | ספורטינג חיחון |  הליגה הספרדית |
4 | 1 |
| 1981/1982 | 23 | 11 | ||
| 1982/1983 | פורטו | ליגת העל הפורטוגלית |
29 | 36 |
| 1983/1984 | 24 | 21 | ||
| 1984/1985 | 30 | 39 | ||
| 1985/1986 | 30 | 20 | ||
| 1986/1987 | 26 | 21 | ||
| 1987/1988 | 30 | 21 | ||
| 1988/1989 | 15 | 5 | ||
| 1989/1990 | ספורטינג ליסבון | ליגת העל הפורטוגלית |
26 | 9 |
| 1990/1991 | 37 | 22 | ||
| סך הכל | 432 | 331 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת פורטוגל | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1975 | 3 | 0 |
| 1976 | 0 | 0 |
| 1977 | 1 | 0 |
| 1978 | 4 | 1 |
| 1979 | 4 | 0 |
| 1980 | 1 | 1 |
| 1981 | 0 | 0 |
| 1982 | 2 | 1 |
| 1983 | 7 | 0 |
| 1984 | 9 | 2 |
| 1985 | 7 | 4 |
| 1986 | 6 | 2 |
| 1987 | 1 | 1 |
| 1988 | 2 | 1 |
| סה"כ | 48 | 11 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| זוכי נעל הזהב האירופית | |
|---|---|
|
| מלך השערים של ליגת העל הפורטוגלית | |
|---|---|
|