אנטוניו פאפאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנטוניו פאפאנו
Antonio Pappano
Antonio Pappano.JPG
ג'ורג'ו נפוליטנו ואנטוניו פאפאנו (מימין)
לידה 30 בדצמבר 1959 (בן 59)
אפינג, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח, פסנתרן, מנהל מוזיקלי, נגן צ'מבלו, מוזיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Laurence Olivier Award for Outstanding Achievement in Opera (2003)
Laurence Olivier Award for Best New Opera Production (2005)
מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (2015)
אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר אנטוניו (טוני) פאפאנואנגלית: Sir Antonio "Tony" Pappano, נולד ב-30 בדצמבר 1959) הוא מנצח ופסנתרן בריטי ממוצא איטלקי, המשמש כמנהל המוזיקלי של בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן שבלונדון. שם הוא האריך את חוזהו עד לעונת 2022/23.[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאפאנו נולד באפינג, אסקס. משפחתו היגרה לאנגליה מאיטליה ב-1958. בתקופת לידתו, עבדו הוריו בעסקי הסעדה. אביו, פסקואלה פאפאנו, היה במקצועו מורה לשירה.

כשהיה פאפאנו בן 13, עברה משפחתו לקונטיקט, ארצות הברית. לאחר לימודי פסנתר, הלחנה וניצוח, היה בגיל 21 לפסנתרן חזרות באופרה של ניו יורק.[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפסנתרן כמו גם מנצח, עורר פאפאנו את תשומת לבו של פסנתרן ומנצח נודע, דניאל ברנבוים, והיה לעוזרו בפסטיבל ביירוית. הוא עבד בברצלונה ובפרנקפורט והיה עוזר מנצח למיכאל גילן. הופעתו הראשונה כמנצח ב"דן נורסקה אופרה" הייתה ב-1987, וב-1990 התמנה למנהל מוזיקלי בבית אופרה זה.[3]

ב-1992 התמנה פאפאנו למנהל מוזיקלי בלה מוניי, בית האופרה המלכותי הבלגי. במשרתו זו נשאר עד 2002. ב-1999 התמנה למנהל המוזיקלי של בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, החל בעונת 2003-2002. בקובנט גארדן חולקים פאפאנו וקאספר הולטן, במאי האופרה, באחריות להפקות. החוזה של פאפאנו בקובנט גארדן הוארך בשלב זה עד עד לעונת 2022/23. פאפאנו הוא המנצח הצעיר ביותר עד כה על תזמורת בית האופרה המלכותית, המלווה הן את האופרה המלכותית והבלט המלכותי.

במשך השנים ניצח בין השאר במטרופוליטן אופרה, באופרה של ברלין, באופרה של סן פרנסיסקו, בתאטרו קומונאלה די פירנצה ועל רבות מן התזמורות המובילות בעולם, בהן הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של שיקגו, תזמורת קליבלנד, התזמורת הסימפונית של לונדון והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, שם כיהן גם כמנצח אורח ראשי. ב-1999 ניצח לראשונה בביירוית על לוהנגרין, בפרשנות מרתקת באופייה האיטלקי.[4]

בשנת 2005 התמנה למנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא.

בראש השנה 2012 קיבל פאפאנו תואר אבירות על שירותו למוזיקה. ב-17 בינואר 2013 קיבל את פרס המוזיקאי המצטיין של איגוד המוזיקאים.

ביוני 2017 הודיע פאפאנו על סיום תפקידו כמנהל המוזיקלי של בית האופרה המלכותית קובנט גארדן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאפאנו נשוי לפמלה בולוק, מורה אמריקאית לפיתוח קול. הוא מבקר את משפחתו בקונטיקט ובג'ורג'יה בחופשותיו.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאפאנו מקליט בקביעות לחברת EMI קלאסיקס. הקלטותיו המסחריות כוללות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטוניו פאפאנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Duchen, Jessica (פברואר 2012). "Balancing Act" [מגזין חדשות האופרה 2/2013]. Opera News: 18–22. 
  2. ^ אנה פיקרד, האינדפנדנט, "אנטוניו פאפאנו: גיבור מקומי" 12 במרץ 2006
  3. ^ ריצ'רד ויגמור, "אנטוניו פאפאנו" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  4. ^ ויגמור, גרוב