אנתוני ארווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנטוני ארווין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנתוני ארווין
Kazan 2015 - 50m freestyle swim-off - Anthony Ervin (cropped).jpg
ארווין, 2015
לידה 26 במאי 1981 (בן 38)
ולנסיה, קליפורניה, ארצות הברית
מידע כללי
לאום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
משקל 80 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.91 מטר
www.anthonyervin.com
ספורט
ענף ספורט שחייה
תת-ענף סגנון חופשי
מועדון אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ‏ SwimMAC Carolina
מאמן דייוויד מארש
הישגים
שיאים אישיים 50 מטר חופשי: 21.40 שניות (2016)
100 מטר חופשי: 48.33 שניות (2001)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב סידני 2000 50 מטר חופשי
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 50 מטר חופשי
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 4X100 מטר חופשי
כסף סידני 2000 4X100 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה
זהב פוקואוקה 2001 50 מטר חופשי
זהב פוקואוקה 2001 100 מטר חופשי
כסף ברצלונה 2013 4x100 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר)
זהב איסטנבול 2012 4x100 מטר חופשי
זהב איסטנבול 2012 4x100 מטר מעורב
ארד איסטנבול 2012 50 מטר חופשי
אליפות הפאן פסיפיק בשחייה
כסף יוקוהמה 2002 50 מטר חופשי
כסף יוקוהמה 2002 4X100 מטר חופשי
כסף גולד קוסט 2014 50 מטר חופשי
כסף גולד קוסט 2014 4X100 מטר חופשי
המכביה
זהב 2017 50 מטר חופשי שיא מכביה
זהב 2017 100 מטר חופשי
זהב 2017 4X100 מטר מעורב
כסף 2017 4X100 מטר חופשי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנתוני לי ארוויןאנגלית: Anthony Lee Ervin; נולד ב-26 במאי 1981) הוא שחיין יהודי-אמריקאי. הוא האלוף האולימפי (סידני 2000, ריו דה ז'ניירו 2016) ושיאן עולם במשחה ל-50 מטר חופשי ואלוף עולם (פוקואוקה 2001) במשחים ל-50 מטר חופשי ול-100 מטר חופשי.

בגיל 35, היה ארווין לשחיין המבוגר ביותר שזכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים בשחייה. 16 שנים לאחר זכייתו הראשונה במדליית זהב אולימפית, זכה ארווין בפעם השנייה במדליית זהב במשחה ל-50 מטר חופשי, הישג שאף ספורטאי לא קבע לפניו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארווין נולד בוולנסיה, קליפורניה לאם ממשפחה יהודית-אשכנזית, ולאב נוצרי ממוצא אפרו-אמריקאי ואינדיאני. הוא הגדיר את עצמו כ"בודהיסט זן". למד בתיכון ויליאם הרט שבסנטה קלריטה, קליפורניה. הוא שחה במועדון השחייה קניונים, ובהמשך למד ושחה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במרץ 2000 קבע ארווין במשחה ל-50 מטר חופשי (בריכת 25 מטר) שיא עולם חדש של 21.21 שניות, שיפור לשיא העולם בן השנה ו-3 חודשים של מארק פוסטר מבריטניה (21.31 שניות). שיא זה החזיק מעמד כ-10 חודשים ונשבר על ידי מארק פוסטר (21.13 שניות) אותה שנה, בשנתו הראשונה ללימודים הוא זכה להיות פעמיים אלוף ה-NCAA במשחים ל-50 מטר חופשי ול-100 מטר חופשי.

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת סידני (2000) שנערכה באינדיאנפוליס, אינדיאנה באוגוסט 2000 סיים ארווין במקום שני במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 21.80 שניות, אחרי גרי הול ג'וניור שקבע שיא ארצות הברית חדש של 21.76 שניות[1] ובמקום חמישי במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 49.29 שניות[2] ובכך לראשונה בארצות הברית, זכה להיכלל שחיין אפרו אמריקאי בסגל השחיינים לאולימפיאדה. במשחקים עצמם, זכה ארווין בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב, ביחד עם גארי הול ג'וניור במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 21.98 שניות, לפני פיטר ואן דן הוחנבאנד מהולנד שזכה בשתי מדליות זהב במשחים ל-100 מטר ול-200 מטר חופשי. מדליית כסף, במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי ביחד עם ניל ווקר, ג'ייסון ליזאק וגארי הול ג'וניור בתוצאה של 3:13.86 דקות, אחרי אוסטרליה שקבעה שיא עולם חדש של 3:13.67 דקות ולפני ברזיל (3:17.40 דקות). כשחיין ראשון הוא שחה שיא אישי חדש של 48.89 שניות כשמולו מייקל קלים מאוסטרליה קבע שיא עולם חדש בתוצאה של 48.18 שניות.

2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשחייה שנערכה בפוקואוקה, יפן בשנת 2001 המשיך ארווין להוכיח את עליונותו במשחי החתירה הקצרים וזכה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-50 מטר חופשי, בתוצאה של 22.09 שניות, לפני פיטר ואן דן הוחנבאנד שקבע תוצאה של 22.16 שניות ורולנד סקומן מדרום אפריקה וטומוהירו יאמאנוי מיפן שקבעו תוצאה זהה (22.18 שניות). גם בשלב חצי הגמר הוא הוכיח את מהירותו וסיים ראשון בתוצאה של 22.05 שניות. המדליה השנייה הייתה במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 48.33 שניות, לפני ואן דן הוחנבאנד שקבע תוצאה של 48.43 שניות ולארס פרולאנדר משוודיה (48.79 שניות). במשחה ל-4x100 מטר חופשי הרביעייה האמריקאית נפסלה.

2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 קבע ארווין ב-100 יארד חופשי 41.62 שניות, שיא מכללות חדש, שיא אמריקאי חדש ושיא בינלאומי חדש (של ארצות הברית). אותה שנה הוא השתתף באליפות הפאן פסיפיק בשחייה שנערכה ביוקוהמה יפן וזכה בשתי מדליות כסף, במשחה ל-50 מטר חופשי (22.28 שניות) ובמשחה שליחים 4x100 מטר חופשי (3.15.25 דקות).[3]

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשחייה שנערכה בברצלונה, ספרד בשנת 2003 סיים ארווין במקום ה-17 בלבד במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 22.74 שניות.

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 פרש ארווין משחייה תחרותית.

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירת המדליות האולימפיות לסיוע לנפגעי הצונמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 מכר ארווין את מדליית הזהב האולימפית שלו ב-eBay עבור 17,100 דולרים אותם תרם ל-UNICEF למען סיוע לנפגעי הצונמי באוקיינוס ההודי.

2012: חזרה לשחייה תחרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 חזר ארווין להתאמן בשחייה וכעבור 12 שנים מאז זכייתו במדליית הזהב האולימפית הבטיח את השתתפותו באולימפיאדת לונדון (2012), לאחר שסיים שני במבחנים האמריקאים שנערכו באומהה, נברסקה ביולי 2012 במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 21.60 שניות, מאית השנייה איטי מקאלן ג'ונס (21.59 שניות).[4] במשחקים עצמם הוא סיים במקום חמישי במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 21.78 שניות, בשלב חצי הגמר קבע תוצאה של 21.62 שניות ועלה מהמקום השלישי. באליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה באיסטנבול שבטורקיה בדצמבר אותה שנה הוא זכה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 ארד. מדליות זהב במשחי שליחים 4x100 מטר חופשי ו-4x100 מטר מעורב, לאחר ששחה בשלב המוקמות ומדליית ארד במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 20.99 שניות, אחרי ולדימיר מורוזוב מרוסיה (20.55 שניות) ופלורן מנודו מצרפת (20.88 שניות).

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשחייה שנערכה בברצלונה ספרד בשנת 2013 זכה ארווין במדליית כסף במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי ביחד עם נייתן אדריאן, ריאן לוכטה וג'ימי פייגן בתוצאה של 3:11.42 דקות, אחרי צרפת (3:11.18 דקות) ולפני רוסיה (3:11.44 דקות). כשחיין שלישי הוא שחה ב"זינוק שליחים" תוצאה של 47.44 שניות. נוסף לכך, הוא סיים במקום שישי במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 21.65 שניות בשלב חצי הגמר הוא קבע שיא אישי חדש של 21.42 שניות, 2 מאיות השנייה איטי משיא ארצות הברית ועלה מהמקום השני.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות הפאן פסיפיק בשחייה שנערכה בגולד קוסט קווינסלנד, אוסטרליה בשנת 2014 הוא זכה בשתי מדליות כסף, במשחה ל-50 מטר חופשי (21.73 שניות, אחרי ברונו פרטוס מברזיל (21.44 שניות) ולפני נייתן אדריאן (21.80) ובמשחה שליחים 4x100 מטר חופשי (3:13.36 דקות), כשחיין שלישי הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 48.57 שניות.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשחייה שנערכה בקאזאן רוסיה בשנת 2015 סיים ארווין במקום תשיעי במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 22.02 שניות. בשלב חצי הגמר הוא קבע את התוצאה השמינית בתחרות, אך זהה לזו של ולדימיר מורוזוב. בתחרות הכרעה ביניהם לעליה לשלב הגמר (swim off) הוא סיים שני בתוצאה של 21.98 שניות, אחרי מורוזוב (21.90 שניות) ולא עלה לשלב הגמר. נוסף לכך, הוא השתתף במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי וסיים עם חבריו רק במקום 11 ולא עלה לשלב הגמר.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלוף האולימפי המבוגר ביותר בהיסטוריה ופעם שנייה לאחר 16 שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה חודשים לפני אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) החל ארווין להתאמן בהדרכתו של דייוויד מארש במועדון שלו, SwimMAC Carolina. במבחנים האמריקאים שנערכו באומהה ב-2 ביולי 2016 סיים ארווין במקום שני במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 21.52 שניות, אחרי נייתן אדריאן (21.51 שניות).[5] במשחקים עצמם הוא זכה במדליית זהב במשחה ל-50 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 21.40 שניות, לפני האלוף היוצא פלורן מנודו מצרפת (21.41 שניות) ונייתן אדריאן (21.49 שניות) ובכך היה לשחיין המבוגר ביותר שזכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים וכן לשחיין שזכה פעם נוספת במדליית זהב בפער של שנים הגדול ביותר (16 שנים).

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 הונצח ארווין ביד לאיש הספורט היהודי שבמכון וינגייט, מוזיאון המנציח יהודים שהגיעו להישגים ספורטיביים יוצאי דופן.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]