אנטנדרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַנְטַנְדְרוֹסיוונית: Άντανδρος, בלטינית: Antandrus) היא עיר עתיקה בצפון מערב אסיה הקטנה, בחופו הצפוני של מפרץ אדרמיט (Edremit) שבטורקיה, ממנה נותרו לימינו שרידים מעטים בלבד. חורבותיה סמוכים לעיר אלטינולוק (Altınoluk) שבנפת בליקסיר (Balıkesir).

חשיבותה של אנטנדרוס במיקומה האסטרטגי. היא שוכנת למרגלות הר אידה, ששפע עצים לבניית ספינות ולצרכים מסחריים וצבאיים נוספים, ושימשה בעת העתיקה מספנה ונמל מוצא למצרך רב-חשיבות זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של אנטנדרוס לוטה בערפל. הרודוטוס, ההיסטוריון היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס, קורא לה אנטנדרוס הפלאסגית, רמז לקדמוניותה, שכן כינוי זה משמש אצלו לתיאור התושבים הילידיים שקדמו לבוא ההלנים אל ארץ יוון.[1] הלקסיקוגרף היווני סטפאנוס מביזנטיון, בן המאה ה-6 לספירה, המסתמך על כתבי אריסטו, כותב כי אנטנדרוס נקראה תחילה אֶדוֹנִיס ויושבה על ידי האֶדוֹנִים, בני שבט ממוצא תראקי. מאוחר יותר, במאה השביעית לפנה"ס, שלטו בה הקִימֶרִים, אף הם בני שבט נוודים תראקי, ולדברי הרודוטוס סילקם לבסוף מאסיה הקטנה אַלִיאַטֶס מלך לידיה.[2] פליניוס, בחיבורו "תולדות הטבע", כותב גם הוא, כי אנטנדרוס נקראה לפנים אֶדוֹנִיס (Edonis) ואחר כך קִימֶרִיס (Cimmeris).[3] סימן לעתיקותה של אנטנדרוס אפשר אולי למצוא גם בחרוזיו של המשורר הרומי ורגיליוס, המספר כי אִינֵיאַס, מייסדה האגדי של רומא, הגיע לאחר עזבו את טרויה אל אנטנדרוס, בנה בה עשרים ספינות ומכאן הפליג עם אנשיו אל לאטיום.[4]

העיר נכבשה על ידי הפרסים זמן קצר אחרי מסע המלחמה של דריווש הראשון אל סקיתיה (512 לפנה"ס).[5] ב-424 לפנה"ס, בשנה השמינית למלחמה הפלופונסית, נכבשה העיר בסיוע בוגדים מבפנים על ידי גולים ממיטילנה ולסבוס, אנשי הסיעות האוליגרכיות, אך האתונאים שהחזיקו בה קודם השתלטו עליה מחדש לאחר זמן קצר.[6] בהמשך המלחמה נכבשה העיר על ידי הפרסים. תושבי העיר, שחששו מבוגדנותו של מפקד חיל המצב הפרסי מטעמו של טיספרנס ולא יכלו לשאת את העול שהטיל עליהם, קמו וגירשו אותו ואת חייליו (411 לפנה"ס).[7] למרות המעשה לא איבדו הפרסים את אחיזתם בעיר.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה – אוניברסיטת תל אביב, 1998.
  • ורגיליוס. אינאיס. תרגם מרומית והוסיף מבוא, הערות ומפתח שלמה דיקמן. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ד.
  • Burrell, Barbara. Neokoroi: Greek Cities and Roman Emperors. Cincinnati Classical Studies, New Series Volume IX. Leiden: Brill, 2004. Online preview. .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטנדרוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרודוטוס, ספר ז', 42.
  2. ^ Stephanus Byzantinus, s.v. Antandros.; הרודוטוס, א', 16. אליאטס שלט בשנים 619-560 לפנה"ס.
  3. ^ Plinius, Naturalis Hisroria, v.30.
  4. ^ ורגיליוס, אינאיס, ספר שלישי, 5-6: : "וּבִנְמַל אַנְטַנְדְּרוּס בִּפְרִיגְיָה צִי אֳנִיוֹת נַעֲרוֹךְ לְרַגְלֵי הֲרָרֵיהָ שֶׁל אִידָה." בתרגום שלמה דיקמן.
  5. ^ הרודוטוס, 5.26.
  6. ^ תוקידידס, 4.52, 4.75 .
  7. ^ תוקידידס, 8.108 .
  8. ^ קסנופון, הלניקה, 1.1.25 .