אנריקו קאוויליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אנדרטה לזכר אנריקו קבילה, בעיירה פינאלה ליגורה (ליגוריה)

אנריקו קביליהאיטלקית: Enrico Caviglia;‏ 4 במאי 1862 - 22 במרץ 1945) היה קצין בכיר בצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה והשנייה, הוא הגיע לדרגת מרשל, ושימש גם כסנטור בממלכת איטליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאוויליה נולד לפייטרו ואנטונייטה קביליה בעיירת החוף הליגורית, פינאלה ליגורה ב-1862. ב-1877 הוא השתלם במכללות צבאיות במילאנו ומאוחר יותר, בטורינו, וב-1883 היה לקצין זוטר בחיל התותחנים. קביליה נטל חלק בהשתלטות איטליה על אריתריאה ב-1889-1888 כסגן ראשון בגדוד תותחנים. ב-1891 התקבל לבית הספר למלחמה.

ב-1893 הועלה לדרגת קפיטן ושנתיים לאחר מכן הוא צורף למפקדת דיוויזיה בפרוג'ה. ב-1897-1896 השתתף במלחמה באפריקה ונכח בקרב עדווה באתיופיה שבו נחל הצבא האיטלקי תבוסה.

ב-1904 מונה לנספח צבאי בטוקיו, יפן. מ-1905 ועד 1911, שימש כנספח הצבאי בבייג'ינג, סין. בספטמבר 1908 הוענקה לו דרגת לוטננט קולונל ותואר כבוד של קצין סיוע שדה למלך. ב-1912, לאחר המלחמה האיטלקית-עות'מאנית, נשלח קאוויליה לטריפוליטניה ולקירנאיקה - קולוניות של איטליה באותה עת: משימתו הייתה לפקח על המשא ומתן על נסיגת הכוחות העות'מאנים מאזורים אלו ועל שמירת השלום בין הערבים ומנהיגי השבטים הברברים. בפברואר 1913 הוא מונה לתפקיד סגן מנהל המכון הגאוגרפי הצבאי בפירנצה (אנ').

במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר בשנת 1915 נכנסה איטליה למלחמת העולם הראשונה נגד אוסטרו-הונגריה, קודם קאוויליה לדרגת מייג'ור גנרל ועמד בראש "חטיבת בארי" בחזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. חייליו הצטיינו בקרבות הדמים של קראס (כיום בסלובניה). בקרב השני על האיזונצו הוביל קאוויליה את החטיבה בקרבות קשים ביותר על בוסקו לנצ'ה ובוסקו קאפוצ'ו. בעקבות כך הוא עוטר בצלב אבירות המסדר הצבאי של סבויה "עבור המיומנות והגבורה שהציג". ב-14 יוני 1917 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל בעקבות היכולת שהראה בשדה הקרב.

בקרב האחד עשר על האיזונצו פיקד קאוויליה על הגיס ה-24 וזכה לניצחון בקרב במישור בייסניצה שהייתה הפעולה המוצלחת ביותר של הכוח האיטלקי בקרב זה.

לאחר קרב קפורטו, שבו האיטלקיים ספגו תבוסה גדולה הוא הועבר לפקד על הגיס העשירי. בנובמבר 1918 הפך קאוויליה למפקד הארמייה השמינית החדשה (אנ'), שגברה בצורה מוחצת על הכוחות האוסטרו-הונגריים המתפוררים בקרב ויטוריו ונטו.

בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה, הוענקה לו דרגת אביר מפקד במסדר האמבט על ידי ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת. בפברואר 1919 הוא מונה לתפקיד סנאטור לכל החיים, ומאוחר יותר השתתף בממשלתו הראשונה של ויטוריו אמנואלה אורלנדו בתפקיד שר המלחמה. קביליה נקרא להחליף את הגנרל פייטרו באדוליו, משנת 21 דצמבר 1920, כמפקד גייסות של ונציה. ב -25 ביוני 1926, אנריקו קביליה מונה למרשל של איטליה . זו הייתה הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר בממלכת איטליה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943, 8-13 בספטמבר, קבילה היה אחראי לנהל משא ומתן עם פילדמרשל אלברט קסלרינג על הכניעה של הבירה בתמורה לכבד את המעמד התאורטי שלה כעיר פתוחה. בשלב זה הוא פיתח סלידה עזה באדוליו, שעזב אותו במצוקה שלוש פעמים. ב 22 מרס 1945 הוא נפטר וגופו נטמן בבזיליקה של יוחנן המטביל, אבל ב-22 ביוני 1952, הועברה גופתו למגדל של קאפו, ממזרח פינאלה.

קביליה השאיר יומן מאוד מעניין המתעד את התפתחות המחשבה שלו על נושאים רבים, ספקנותו לגבי המשטר הפשיסטי, כמו גם הבלבול שלו על המתרחש במלחמת העולם השנייה, עולם שהוא לא יכול לזהות יותר, ובנוסף הוא השאירו זיכרונות צבאיים מסות גאוגרפיות עובד.

מסדרי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]