אסיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יבול נאסף על ידי בני האדם בעבודת כפיים, במשך רוב ההיסטוריה של החקלאות.
אסיף של שיבולים מהשדה, ציור משנת 1895

בחקלאות, אָסִיף הוא תהליך איסוף הפרי מהכרמים והמטעים, לאחר שזה נבצר או נקטף. האסיף מסמל את סיום העונה של גדילת היבול, או את סיום מחזור הגדילה של גידול מסוים, וחל על פי רוב בשלהי הקיץ או בתחילת הסתיו. רש"י מפרש טרם הגשמים היורדים ועלולים להרטיב את התבואה בשדה, אך בארץ ישראל התבואה נקצרת כבר באפריל מאי. המונח אסיף כולל בתוכו גם את השלבים שעובר היבול לאחר הוצאתו מן האדמה − קירור, מיון, ניקוי, אריזה ועד השלב של עיבודו, או עד השלב של הובלתו למרכזי ממכר.

בתורה נקרא חג הסוכות גם בכינוי חג האסיף, מפני שלקראת סוכות מסיימים לאסוף מהכרם ומהמטע את כל התוצרת החקלאית של עונת הגשמים הקודמת[1], ובעיקר מסיימים לדרוך את הענבים בגתות ומכניסים את היין ליקבים[2]. חג האסיף נבדל מחג הקציר (שבועות), שבו קוצרים את החיטה ומחג הפסח שבו מתחיל קציר השעורה וחג החנוכה שככל הנראה מקורו בחג חקלאי שנחוג בסוף מסיק וכבישת שמן הזית. ככל הנראה התוצרת העיקרית שנאספה לקראת סוכות לא הייתה תבואה, שנאספה כבר בתחילת הקיץ, אלא פירות קיץ כמו תאנים ובעיקר ענבים (שבדרך כלל יובשו לדבלים וצימוקים). יש גם הטוענים כי הכוונה בכינוי "חג האסיף" לאיסוף הקש שנוצר מהתבואה שיובשה בשדה לאורך הקיץ, שאותו אוספים לכאורה בסוכות שכן אם יושאר עוד בשדות הוא עלול להתקלקל עקב הגשמים.

בתרבויות שונות צוין אסיף התבואה בחגים הכוללים סעודות ומשתה. ביהדות, למשל, האסיף נחוג בחג הסוכות. אחד ההסברים הקושרים בין האסיף למנהג הישיבה בסוכה מציין כי בזמן איסוף היבול ישבו החקלאים בסוכה שבנו בשדה או בכרם על מנת להיות קרובים לעבודתם ובכך לחסוך בזמן, להגן על היבול מפני גנבים ובעלי חיים או לפקח על העבודה במקרה שהיו בעלי הכרם. הישיבה בסוכה עוגנה בזמנים מאוחרים יותר גם במאורע היסטורי − הושבת בני ישראל בסוכות במדבר.[3][4] באמריקה הצפונית קיבל חג האסיף משמעות נוספת של הודיה כללית ושם הוא נחוג כחג ההודיה.

בלוח גזר מהמאה ה-10 לפנה"ס, מופיע האסיף כתקופה החופפת לחודשיים הראשונים בשנה - "ירחו אסף", המכוון לחדשים תשרי וחשוון. לפי המקרא, במסגרת הרפורמה הדתית של ירבעם בן נבט הוא העביר את חג האסיף סוכות בממלכת ישראל מהחודש הראשון לשני.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז)
  2. ^ "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק י"ג)
  3. ^ גיורא לוינשטיין, שלושת הרגלים - חגים חקלאיים במקור?, באתר ynet, 17 במאי 2010
  4. ^ משה זאב סולה, מועדי השנה, ירושלים: כתר, 1986, עמ' 142.
  5. ^ ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוק ל"ב
Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.