אסיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יבול נאסף על ידי בני האדם בעבודת כפיים, במשך רוב ההיסטוריה של החקלאות.
אסיף של שיבולם מהשדה, ציור משנת 1895

בחקלאות, אָסִיף הוא תהליך האיסוף של יבול בשל מהשדות, לאחר שזה נקצר או נקטף. האסיף מסמל את סיום העונה של גדילת היבול, או את סיום מחזור הגדילה של גידול מסוים, וחל על פי רוב בשלהי הקיץ או בתחילת הסתיו, טרם הגשמים היורדים עלולים להרטיב את התבואה בשדה. המונח אסיף כולל בתוכו גם את השלבים שעובר היבול לאחר הוצאתו מן האדמה − קירור, מיון, ניקוי, אריזה ועד השלב של עיבודו, או עד השלב של הובלתו למרכזי ממכר.

בתרבויות שונות צוין אסיף התבואה בחגים הכוללים סעודות ומשתה. ביהדות, למשל, האסיף נחוג בחג הסוכות. אחד ההסברים הקושרים בין האסיף למנהג הישיבה בסוכה מציין כי בזמן איסוף היבול ישבו החקלאים בסוכה שבנו בשדה או בכרם על מנת להיות קרובים לעבודתם ובכך לחסוך בזמן, להגן על התבואה מפני גנבים ובעלי חיים או לפקח על העבודה במקרה שהיו בעלי השדה. הישיבה בסוכה עוגנה בזמנים מאוחרים יותר גם במאורע היסטורי − הושבת בני ישראל בסוכות במדבר.‏[1][2] באמריקה הצפונית קיבל חג האסיף משמעות נוספת של הודיה כללית ושם הוא נחוג כחג ההודיה.

בלוח גזר מהמאה ה-10 לפנה"ס, מופיע האסיף כתקופה החופפת לחודשיים הראשונים בשנה - "ירחו אסף", המכוון לחדשים תשרי וחשוון. לפי המקרא, במסגרת הרפורמה הדתית של ירבעם בן נבט הוא העביר את חג האסיף סוכות בממלכת ישראל מהחודש הראשון לשני.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיורא לוינשטיין, שלושת הרגלים - חגים חקלאיים במקור?, באתר ynet‏, 17 במאי 2010
  2. ^ משה זאב סולה, מועדי השנה, ירושלים: כתר, 1986, עמ' 142.
  3. ^ ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוק ל"ב
Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.