אצטדיון גבעת רם
 | |
| אצטדיון האוניברסיטה בשנת 2009, עם היציע המערבי לפני שנהרס ב-2017 | |
| מיקום | גבעת רם, ירושלים |
|---|---|
| קואורדינטות | 31°46′33.4″N 35°12′0.86″E / 31.775944°N 35.2002389°E |
| נפתח | 1958 |
| שופץ | 2004, 1997, 2016 |
| בעלים |
האוניברסיטה העברית בירושלים  |
| מפעיל | עיריית ירושלים |
| אדריכל | יוסף קלארווין |
| קבוצות | בעבר: אסא ירושלים, מכבי ירושלים, הפועל קטמון ירושלים, בית"ר נורדיה ירושלים |
| מושבים | כ-4,000 (לפני השיפוץ ב-2017) |
  | |
אצטדיון האתלטיקה הבינלאומי בגבעת רם (או בשמו הרשמי "האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג") הוא אצטדיון ספורט רב-תכליתי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, השייך כעת לעיריית ירושלים ומהווה חלק ממרכז הספורט האוניברסיטאי בגבעת רם על-שם הווארד קוסל.
תוכן עניינים
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האצטדיון ממוקם במתחם הספורט של האוניברסיטה העברית, בסמוך לכנסת ולקריית הממשלה. באצטדיון היו במקור מעל 16,000 מקומות ישיבה בשני יציעים אליפטיים, המזרחי והמערבי. היציעים נבנו על סוללת עפר ובטון בגובה של כ-8 מטר, עלייה הותקנו ספסלים מאזבסט. האצטדיון הוקם לפי תכנון כללי של האדריכל יוסף קלארווין ותכנונה המפורט של מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות) שגם הקימה אותו. באצטדיון נסלל מסלול אתלטיקה, משטח דשא לאתלטיקה וכדורגל, ובמה מצידו המערבי[1].
לקראת מופע פעמוני היובל, הותקנו כ-4,000 מושבים מפלסטיק ב-1998 ביציע המערבי, הספסלים מאזבסט הוצאו וחלק מהסוללה שהקיפה את האצטדיון יושרה. בשנים 2016–2017 עבר האצטדיון שיפוץ בעלות משוערת של כ-50 מיליון ש"ח לקראת תחרויות האתלטיקה במכביה העשרים בקיץ 2017. במסגרת השיפוץ נהרס היציע המזרחי הישן לטובת מסלול חימום לתחרויות בעוד היציע המערבי נהרס והוחלף ביציע מודולרי זמני לתחרויות המכביה. סמוך ליציע הוקם גם "מגדל תוצאות" עם מערכות המדידה לתוצאות תחרויות האתלטיקה. כמו כן הוקמו גם עמודי זרקורים חדשים בפינות המגרש. מאז מתפקד המתחם כמתקן לאימוני אתלטיקה בו מסלולי ריצה אולימפיים ומשטח דשא, אך אין בו יציעים קבועים לאירועים המוניים[2]. קיימת תוכנית לבנות בו יציע קבע חדש המכיל 3000 מקומות ישיבה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכם על הקמת האצטדיון במימון משותף של הממשלה והאוניברסיטה העברית נחתם במרץ 1957. המדינה הקצתה לטובת האצטדיון שטח של 100 דונם בחכירה ל-99 שנים, והוא נועד לשמש כמתקן לאומי למצעדים ואירועים לאומיים לצד מרכז ספורט לסטודנטים[3]. מיקום האצטדיון בעמק בין קמפוס האוניברסיטה לקריית הממשלה כך שהמדרונות הטבעיים מסביב יכולו להחיל צופים נוספים בעת הצורך, מעבר ליציעים שנבנו, כך שעד 60,000 איש יכלו לצפות באירועים במקום[4][5]. האצטדיון הוקם במהירות ונחנך ביום העצמאות, 24 באפריל 1958, עת שנערך מצעד צה"ל השנתי שכונה "מצעד העשור". במצעד נכללו טנקים מסוג "שרמן", ו-AMX 13. זה היה בניגוד להסכמי שביתת הנשק, ולפני המצעד גברה המתיחות בקו הגבול בירושלים בין ישראל לממלכת ירדן, בגלל מחאות ירדן על עריכת המצעד[6]. באצטדיון היו כ-15,000 צופים וכ-10,000 צופים נוספים ישבו על המדרונות סביבו[7]. אירוע הספורט הראשון נערך באצטדיון היה ב-4 ביוני 1958, יום ספורט של הסטודנטים באוניברסיטה (באותה תקופה הייתה התעמלות מקצוע חובה לסטודנטים)[8].
בשנות ה-70 וה-80 נעשה שימוש מועט באצטדיון, והוא נשקל כאתר חלופי להקמת אצטדיון כדורגל חדש לקבוצות העיר, במקום אצטדיון ימק"א ומגרש קטמון[9][10].
בעבר שיחקו באצטדיון קבוצות הכדורגל אס"א ירושלים ומכבי ירושלים. בעונת 2009/10 אירח האצטדיון את משחקי הכדורגל הביתיים של הפועל קטמון ירושלים בליגה ג'. וכן שימש כמגרש האימונים של הפועל קטמון ירושלים ואף אירח את משחקיה הביתיים של בית"ר נורדיה ירושלים.
אירועים משמעותיים בתולדות האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
_-_SINGER_OFRA_HAZA_AT_THE_JUBILEE_CHIMES_PERFORMANCE.jpg)
- ביום העצמאות ה-10 למדינת ישראל בשנת ה'תשי"ח (1958) התחיל מצעד צה"ל, שכונה "מצעד העשור" באצטדיון גבעת רם, ומשם המשיך לרחובות העיר.
- בשנת 1964 התקימו באצטדיון חלק ממשחקי גביע אסיה בכדורגל 1964, ביניהם המשחק על המקום ה-3 בין נבחרת קוריאה הדרומית לנבחרת הונג קונג.
- ביום העצמאות ה-19 למדינת ישראל בשנת ה'תשכ"ז (1967) התחיל באצטדיון מצעד צה"ל נוסף, שהיה מצומצם בהיקפו וכונה "המצעד הקטן".
- בשנת 1968 התקיים באצטדיון טקס הפתיחה של אולימפיאדת הנכים הבינלאומית, אל מול קהל של כ-10,000 צופים.
- ביום העצמאות ה-30 למדינת ישראל בשנת ה'תשל"ח (1978) התקיים באצטדיון מסדר צבאי ומצעד של ותיקי המחתרות - כתחליף למצעד צבאי מלא.
- בשנת 1998 התקיים באצטדיון מופע פעמוני היובל אשר היה האירוע הממלכתי הרשמי לציון 50 שנים להקמת מדינת ישראל[11].
- בשנת 2004, לראשונה לאחר 37 שנים, התקיימה אליפות ישראל באתלטיקה באצטדיון ב-4, וב-5 ביולי 2004[12].
- בשנת 2006, בעקבות איומים באלימות מצד קנאי דתות שונות[13][14] הועבר מצעד הגאווה של ירושלים מרחובות העיר לאצטדיון זה[15].
- ב–19 באוקטובר 2007 התקיים באצטדיון משחק הבכורה של קבוצת האוהדים הפועל קטמון אשר היה למשחק הכדורגל הראשון בישראל בו השתתפה קבוצה בבעלות האוהדים. במשחק זה נכחו כ-2,500 צופים[16].
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות האצטדיון הלאומי על-שם צ'ארלס גרוסברג
- תמונות של האצטדיון
- תמונות ממשחקה הראשון של הפועל קטמון
- עמוד על האצטדיון באתר עיריית ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהושע ביצור, גם אצטדיון נולד בתשעה ירחים, מעריב, 13 במרץ 1958
האיצטדיון הגדול בירושלים יושלם לקראת יום העצמאות, דבר, 11 במרץ 1958 - ^ לקראת אירועי המכביה: מתקני ספורט ברחבי העיר בשיפוצים, באתר כל העיר, 9 במאי 2017
- ^ אצטדיון גדול בבירה, הבקר, 17 במרץ 1957
- ^ איצטדיון לאומי־אונינרסיטאי לעשרות אלפי צופים בירושלים, הבקר, 10 במרץ 1958
- ^ איצטדיון ל־60 אלף צופים מוקם בבירה, דבר, 19 בפברואר 1958
- ^ ישראל תבצע סעיפי הסכם שביה"ג הנוגעים להר הצופים, שערים, 28 באפריל 1958
- ^ ישראל פז, מיסדר צה"ל עמד במרכז חגיגות העשור, על המשמר, 25 באפריל 1958
- ^ איצטדיון גבעת־רם ייפתח ביום ספורט, דבר, 28 במאי 1958
- ^ מרכז כדורגל בגבעת-רם יהרוס את איכות חיינו, מעריב, 21 בספטמבר 1979
- ^ האיצטדיון הריק, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
- ^ אביבה קרול, במת "פעמוני יובל" אושרה לאחר שחוזקה בשקי חול, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
- ^ רמי היפש, אתלטיקה: אליפות ישראל תתקיים בירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
- ^ יהונתן ליס,יובל יועז,יאיר אטינגר, הוותיקן קורא לא לקיים את מצעד הגאווה בירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
- ^ נטע סלע, רבנים נגד הגאווה: "נחסום המצעד בגופנו", באתר ynet, 3 ביולי 2006
- ^ אלעד זרט, היום לפני: 10.11.2006 | מצעד הגאווה מתקיים במתכונת מוגבלת בירושלים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
- ^ עמרי זרחוביץ', "שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים - ו-1,000 שקל, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2017
