אריה ביתן
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך. | |
אריה ביתן, 2006 | |
לידה |
10 בפברואר 1935 ז' באדר א' תרצ"ה ברלין, גרמניה הנאצית |
---|---|
פטירה |
19 בפברואר 2019 (בגיל 84) י"ד באדר א' תשע"ט ירושלים |
ענף מדעי | קלימטולוגיה |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
פרסים והוקרה | Luke Howard Award (2006) |
בת זוג | חנה ביתן |
תרומות עיקריות | |
| |
אריה ביתן (10 בפברואר 1935, ז' באדר א' תרצ"ה - 19 בפברואר 2019, י"ד באדר א' תשע"ט) היה פרופסור מן המניין לקלימטולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריה ביתן (בוטנויזר) נולד בשנת 1935 בברלין שבגרמניה הנאצית. עלה לישראל עם הוריו ושתי אחיותיו בשנת 1938. שירת שלוש שנים בצה"ל, במסגרת הנח"ל. השתתף כלוחם בשלוש מלחמות: מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. כשעבר את גיל ארבעים התנדב לחיל המודיעין ושירת עוד כ-15 שנה ב"מודיעין מחקר".
ביתן היה נשוי לחנה ביתן לבית שני, והיו לו שני ילדים.
ביתן נפטר ביום י"ד באדר א' תשע"ט (19 בפברואר 2019) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
פעילות אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריה ביתן סיים 3 תארים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר הראשון סיים בהצטיינות במחלקה לגאוגרפיה ובמחלקה למטאורולוגיה בשנת 1960; בשנת 1963 סיים בהצטיינות גם את לימודי התואר השני, ואת לימודי הדוקטורט סיים בשנת 1969.
את השתלמות הפוסט-דוקטורט בנושאי אקלים העיר וטופו-קלימטולוגיה עשה ביתן לאורך שנה, בשירות המטאורולוגי הגרמני הראשי, בעיר אופנבך, ליד פרנקפורט. בשובו לישראל התקבל למחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בדרגת מרצה.
בשנת 1977 קיבל דרגת מרצה בכיר. בחוג לגאוגרפיה הקים ביתן את היחידה לקלימטולוגיה אורבנית, קלימטולוגיה יישומית ותכנון תואם אקלים וסביבה. ביתן עמד בראש היחידה עד שנת 2009.
בשנת 1981 הועלה לדרגת פרופסור, ובשנת 1993 לדרגת פרופסור מן המניין.
משנת 2003 כיהן כפרופסור אמריטוס.
ביתן שימש פעמיים כראש החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם (בשנים 1982–1987 ו-1995–1998).
ביתן השתלם במוסדות מחקר רבים מחוץ לישראל. ביניהם, אוניברסיטאות קרלסרואה, אסן והאוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטאות אריזונה וניו מקסיקו ובאוניברסיטת קליפורניה בסן חוזה. הוא הוזמן למספר רב של אוניברסיטאות, מוסדות מחקר וכנסים בינלאומיים כמרצה אורח (Invited Speaker).
ביתן פרסם 45 מאמרים מדעיים, חלקם עם חוקרים נוספים, שהתפרסמו בכתבי עת בינלאומיים.
בשנת 1991 פרסם מאמר בכתב העת המדעי החשוב- Energy and Building, בו טבע לראשונה את המונח "שיקום אקלימי של המרחב האורבני בערים קיימות"- "Climatic Rehabilitation of the Urban Environment in Existing Cities". מונח זה נמצא כיום בשימוש בינלאומי רחב ומבטא שיטות מדעיות לשיקום ושיפור אקלימי-סביבתי של ערים קיימות[1].
מאמרים רבים שפרסם בנושאי אקלים ארץ ישראל, אקלים העיר ותכנון תואם אקלים וסביבה, השפיעו על התכנון האורבני של יישובים חדשים במדינת ישראל[2].
ביתן פרסם, על בסיס מחקריו, חוות דעת רבות (90), חוות דעת אלה היוו הנחיות פורצות דרך בתחום תכנון תואם אקלים וסביבה, למתכננים של המחלקות להתיישבות בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית, ליחידת התכנון במשרד הבינוי והשיכון, למשרד התשתיות הלאומיות, ועבור המתכננים במרכז בינוי של צה"ל[3].
ביתן, יזם וכתב את "אטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי לישראל" בשיתוף עם שרה רובין מהשירות המטאורולוגי הישראלי[4].
בשנת 2003 פרש ביתן לגמלאות, אולם המשיך בפעילותו האקדמית והמחקרית ובהנחיית סטודנטים לתואר שני ולדוקטורט[דרוש מקור]. כמו כן שימש ביתן יו"ר ועדות מינויים לדרגות הבכירות ביותר של הסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב, והיה חבר בוועדות מינויים בטכניון ובאוניברסיטת בן-גוריון. ביתן הנחה כ-30 סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטור.
פירוט הישגיו המקצועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביתן, נמנה עם דור המייסדים של הגאוגרפיה המודרנית הישראלית והקלימטולוגיה היישומית, אבי האסכולה של תכנון תואם אקלים וסביבה בישראל. הוא נמנה בין הראשונים במדינת ישראל שמחקריו היישומיים התוו את הגישה הגאוגרפית-רגיונלית-יישומית – שילוב הגורם האקלימי-סביבתי בתכנון ההתיישבות בארץ. לשם כך פיתח מתודולוגיה לכל שלבי התכנון תואם האקלים מהרמה הארצית, הרמה העירונית, הרמה השכונתית ועד לרמת הבית הבודד. שפה הנלמדת בכל האוניברסיטאות בישראל ומחוצה לה. מחקריו הרבים מובילים בתחום, והם המחקרים הראשוניים באקלים העיר וחקר אקלים ארץ ישראל. מעורבותו בתחום השפיעה על מספר רב של גופים בינלאומיים וישראליים, ותרומתו ניכרת הן ברמה העולמית והן ברמה הלאומית[5].
בשנת 1977 הקים ביתן בחוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב את היחידה והמעבדה לחקר אקלים העיר, ולקלימטולוגיה יישומית, (תכנון תואם אקלים וסביבה)[5].
ביתן היה הראשון מבין חוקרי אקלים ארץ ישראל שהחדיר שיקולים אקלימיים-סביבתיים למחשבת התכנון האזורי, היישובי והאורבני והראשון והמוביל בביצוע מחקרים טופו-אקלימיים בישראל, שהיוו פריצת דרך בחקר והבנת תהליכי התכנון ויצרו בסיס ידע לבחירת המיקום של יישובים חדשים ותכנונם המפורט[6].
לאור ההכרה הבינלאומית וההכרה של המוסדות המיישבים במדינת ישראל בחשיבות היישום בשטח של המחקרים הטופו-אקלימיים נבחר ביתן לשמש יועץ בכיר לעניין "נוחות אקלימית" (בחירת האתר המועדף מההיבט האקלימי-סביבתי, בדיקת עומס החום במבנים, בדיקה של החשיפה לעקות סביבתית במרחב חיי היום יום, וגם בדיקת ההיבט האקלימי-סביבתי של אתר לאירועים המוניים)[3]. לסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית ולמשרדי ממשלה שונים בתהליכי קבלת החלטות לתכנון יישובים חדשים בבקעת הירדן, צפ'- מע' ים המלח, יהודה ושומרון והערבה[2]. כמו כן ייעץ ביתן למשרד הבינוי והשיכון בתכנון הערים: מודיעין, מעלה אדומים, רמת בית שמש, נצרת, יהוד וכרמיאל[3].
משנת 1979 שימש ביתן יועץ בכיר ב"מרכז הבינוי של צה"ל" לבחירת מיקום בסיסי צה"ל בנגב לאחר הפינוי מסיני, ותכנונם המפורט, תוך התחשבות מיוחדת בעומס החום, כיווני הרוחות וכיווני הסעת האבק המדברי לאורך עונות השנה. מאז שנת 2003 היה שותף פעיל בתכנון "עיר הבה"דים" בנגב.
ביתן פרץ דרך במספר תחומי חקר חדשים. הוא חקר לראשונה אזורים שלגביהם לא היה ידע אקלימי קודם כמו חבל אשכול, בקעת הירדן, המורדות המזרחיים של יהודה ושומרון[3].
ביתן ערך מחקר אקלימי מקיף של משטר הרוחות בערבה ובאגמים הפנימיים של ישראל (ים המלח ואגם הכנרת)[2].
ביתן חקר את תופעת "אפיק המפרץ הפרסי", את תופעת הרוחות המזרחיות בישראל והשפעתן, את תופעת השרב בישראל ואת תופעת השינויים האקלימיים בישראל במחצית השנייה של המאה ה-20 והמאה ה-21[7].
ביתן חקר את ההיבטים המטאורולוגיים המסייעים לשימוש באנרגיית הרוח באזור מלכיה (הגליל העליון) והמורדות המזרחיים של יהודה, שומרון ובקעת הירדן[2].
ביתן הוא בין החוקרים הראשונים והמובילים בחקר אקלים העיר בישראל. הראשון שחקר את תופעת "אי החום העירוני" בעיר תל אביב וההשלכות שלו על המרחב העירוני וסביבתו[7].
פעילות וחברות בוועדות וארגונים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנים 1991–1994, היה ביתן יועץ אקלימי לעיריית תל אביב
- בשנים 1992–1993, היה ראש מכון תל אביב למחקר (בפועל).
- בשנים 1989–1991, היה חבר בוועדה המייעצת לשימוש אנרגיה במבנים של משרד התשתיות הלאומיות.
- בשנים 1990–1995, היה חבר בוועדת ההיגוי למעקב ובקרה של איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה.
- בשנים 1993–1995, היה חבר בוועדה הלאומית לחקר בעיות סביבתיות של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.ׂ
- ביתן היה יועץ בנושאי אקלים וסביבה לצוותי התכנון של תוכנית "ישראל 2020", לתמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית), לתוכנית המתאר של באר שבע והמטרופולין שלה. כן ייעץ לגופי תכנון ממשלתיים אחרים, למוסדות ציבוריים ולמשרדי אדריכלים מובילים.
תוצרי מחקריו הרבים של ביתן בנושאי טופו-אקלים והנחיותיו לתכנון תואם אקלים וסביבה, מצויים בידי רשויות ממלכתיות. ידע זה, שהוא בעל חשיבות מן המעלה הראשונה, משמש בסיס עבודה לגורמי תכנון, הן ברמה האזורית והן ברמה המקומית.
ביתן פרסם מאמרים רבים בנושאי אקלים ארץ ישראל.
כתב בשיתוף עם שרה רובין, לשעבר מנהלת מחלקת אקלים בשרות המטאורולוגי הישראלי, את ה-"אטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל". אטלס זה הוא ראשון ויחיד בישראל ונמצא בשימוש בכל המוסדות הרשמיים העוסקים בתכנון ובבנייה, ואצל אדריכלים ומתכננים.
בתו התקן הישראלי (מספרו 5281) לבנייה בת קיימא ("בנייה ירוקה") הפרק העוסק בנושא אקלים, מפנה את המתכנן לאטלס האמור, המהווה מסמך ייחוס עיקרי למתכננים הפיזיים והסביבתיים בישראל. בשנת 2010 הוחלט בשירות המטאורולוגי להוציא מהדורה מעודכנת ומורחבת של האטלס, וביתן שימש "יועץ מדעי" להוצאה מאז 2010 ועד למותו.
- בשנים 2007–2008 ייעץ למשרד הבינוי והשיכון בהכנת המדריך לתכנון גנים ציבוריים מההיבט של הקלימטולוגיה האורבנית.
- בשנים 2010–2012 היה חבר בוועד המנהל של העמותה הישראלית לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא.
לאורך השנים קיבל ביתן מספר רב של מענקי מחקר בין היתר מן הקרן הלאומית למחקר של האקדמיה המדעית הישראלית וכן מן המשרד להגנת הסביבה.
ביתן היה חבר באיגוד המטאורולוגי הישראלי (אמ"י – IMS), חבר באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, חבר באגודה הגאוגרפית הישראלית.
חברות בארגונים מדעיים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביתן התברך בפעילות בינלאומית רחבה ומגוונת. היה פעיל במספר רב של גופים בינלאומיים הקשורים לנושא אקלים העיר ותכנון תואם אקלים וסביבה.
- בשנים 1980 ו- 1983 יזם, ארגן והיה יו"ר של שני כנסים בינלאומיים שהתקיימו בישראל בנושאי קלימטולוגיה אורבנית ותכנון תואם אקלים וסביבה. כנסים אלה היוו את הבסיס להקמתה של מערכת קבועה והם מתקיימים מדי שלוש שנים במקומות שונים ברחבי העולם, בחסות הארגון הבינלאומי לקלימטולוגיה אורבנית. International Association of Urban Climatology, IAUC .
- בשנים 1992 ו-1993 יזם וארגן שני בתי ספר קיץ בינלאומיים בחוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם של אוניברסיטת תל אביב, בנושאי תכנון ובנייה תואמי אקלים וסביבה.
- בשנים 1982 – 1995 היה ביתן, יו"ר וועדת המומחים לקלימטולוגיה אורבנית וקלימטולוגיית הבנייה של הפדרציה הבינלאומית לתכנון ובנייה International Federation for Housing and Planning(IFHP) וחבר קבוע בוועדות ובקבוצות מחקר בינלאומיות לקלימטולוגיית הבנייה.
- בשנים 1991–1995 היה ביתן חבר בוועדת ההיגוי של ה-Tropical Urban Climate Experiment (TRUCE) בארגון World Meteorological Organization (WMO)
- בשנת 2002 היה ביתן בין היוזמים והמייסדים של הארגון הבינלאומי לקלימטולוגיה אורבנית –International Association of Urban Climate, (IAUC) יחד עם Prof. Tim Oke מאוניברסיטת British Colombia, Vancouver וחבר בוועד המנהל של הארגון מראשיתו ועד שנת 2007. הארגון מתכנס ברחבי העולם כל שלוש שנים. ארגון יוקרתי זה הוא המוביל והיחידי בעולם בתחום אקלים העיר.
- משנת 2003 היה ביתן חבר בוועדה לקלימטולוגיה (CoC)Commission of climatology של האיגוד הבינלאומי לגאוגרפיה – International Geographical Union (IGU).
- בשנת 2005 הוזמן ביתן לחבור לקבוצת המחקר הבינלאומית של ארגון הבריאות העולמי, (Word Health Organization, (WHO להשתתף כחבר בקבוצת חוקרים בינלאומית במחקר שנושאו: Improving Public Health Responses to Extreme Weather מחקר זה היה קשור לגלי החום הפוקדים בשנים האחרונות את אירופה בתדירות גבוהה ובעוצמה רבה. המחקר חקר דרכי פעולה להקטנת השפעתם השלילית של גלי החום על האוכלוסייה, בשלב ראשון בהדגמה בארצות אירופה .EuroHeat Project המחקר נמשך עד שנת 2007.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1992, לאחר הוצאתו לאור של ה-"אטלס האקלימי לתכנון פיזי וסביבתי" עם שרה רובין, זכה בפרס יו"ר הכנסת "לאיכות החיים" לשנת 1992[8].
- בשנת 2006 היה ביתן הישראלי הראשון שזכה בפרס היוקרתי "The Luke Howad Award" מטעם הארגון הבינלאומי לקלימטולוגיה אורבנית International Association of Urban Climatology (IAUC) עבור הישגיו הרבים בחקר אקלים העיר וההשלכות היישומיות של תכנון תואם אקלים וסביבה לערים חדשות, ושיקום אקלימי לערים קיימות[6]. כפי שנכתב בתעודה:
- בשנת 2006 הוקדש בהוקרה כתב העת "מרחבים" (מס' 6) בנושא אקלים וסביבה: היבטים קלימטולוגיים, מטאורולוגיים ויישומיים לפרופ' אריה ביתן על פועלו המדעי, האקדמי והמקצועי[9].
- בשנת תשע"ו - 2016 הוענק לפרופ' ביתן התואר "יקיר האיגוד המטאורולוגי הישראלי" (אמ"י – IMS) כאות הוקרה והערכה על הישגיו המקצועיים, פועלו הרב ותרומתו לאמ"י[5].
פרסומים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים שכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי, יצא לאור על ידי יד בן צבי, בשנת 1982[10]
- אריה ביתן, אטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל, מירב תעשיות הפקה, 1994 (בשיתוף עם שרה רובין, השרות המטאורולוגי הישראלי)
פרקים נבחרים בספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bitan, A., Climatic Aspects in Locating Settlements in Arid Regions - The case of the Jordan Valley and the Dead Sea, in Zohar, E. (Editor), The Desert, Past Present, Future, Reshafim Publishing House, Tel Aviv, pp. 133 – 144, 1983,(in Hebrew).
- Bitan, A., The Climate of the Mediterranean Basin, in Karmon,Y., Shmueli, A., Horowitz,G.,(Editors), The Geography of the Mediterranean Basin, Ministry of Defence Publishing House, Tel Aviv, pp. 51- 73, 1983,(in Hebrew).
- Bitan, A., Climatic Data for Planning Buildings in Israel, in Dvoskin, D., Granot, G., (Editors), Guidelines for Energy Saving in Buildings, The Ministry of Energy and Infrastructures, Jerusalem, pp. 2-33, 1989.
- Bitan, A., The Climate of the Golan Hights, in Degani, A., Inbar, M.,(Editors), Golan Hights and Mount Hermon, Ministry of Defence Publishing House, Tel-Aviv, pp. 77-91, 1993, (in Hebrew).
ספרים שערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bitan, A. (Editor), The Impact of Climate on Planning and Building, Elsevier Sequoia Publishing Co., Lausanne, 371 pp., 1982.
- Bitan, A. (Editor), Applied Climatology and its Contribution to Planning and Building, Elsevier Sequoia Publishing Co., Lausanne, 378 pp., 1984.
- Bitan, A. (Editor), Climate-Building-Housing, Elsevier Sequoia Publishing Co., Lausanne, 321 pp., 1988.
- Bitan, A. (Editor), Urban Climate, Planning and Building, Elsevier Sequoia, Vol. 1 & Vol. 2, Lausanne, 1114 pp., 1991.
מאמרים מדעיים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרים מדעיים עיקריים |
---|
|
מחקר, ייעוץ, והנחיות לתכנון ובניה תואמי אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר, ייעוץ, והנחיות לתכנון ובניה תואמי אקלים |
---|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה ביתן (1935-2019), דף שער בספרייה הלאומית
- Passing of Professor Arieh Bitan, באתר International Association for Urban Climate (באנגלית)
- רשימת המאמרים של אריה ביתן באתר רמב"י, הספרייה הלאומית גבעת רם, ירושלים
- רשימת הפרסומים, המחקרים וההנחיות לתכנון תואם אקלים וסביבה של פרופ' אריה ביתן, נמצאים בספריית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, רח' זליג 10, אפקה
- רשימת פרסומים של אריה ביתן, באתר ResearchGate (באנגלית)
- רשימת פרסומים של אריה ביתן, באתר .SemanticScholar (באנגלית)
- מידע על אריה ביתן בקטלוג הספרייה הלאומית
- טקס הענקת מלגות הצטיינות בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר 25.5.2020 - לסטודנטים ואנשי הסגל, החל מדקה 20:00 על פועלו של אריה ביתן
- אודות פרופ' אריה ביתן (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bitan,A., Rahamimoff, A., "Bet She'an Master Plan - Climatic Rehabilitation of an Ancient Historic City, Energy and Buildings", Vol. 15-16, pp. 23-33, 1991
- ^ 1 2 3 4 ראו להלן ברשימת פרסומים עיקריים
- ^ 1 2 3 4 ראו להלן בפרק מחקר, ייעוץ, והנחיות לתכנון ובניה תואמי אקלים
- ^ אטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי לישראל, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי
- ^ 1 2 3 אות יקיר האיגוד המטאורולוגי הישראלי לפרופ' אריה ביתן, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ 1 2 הענקת Luke Howard award לפרופ' ביתן, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ 1 2 עצים יקררו את ישראל, באתר בחדרי חרדים
- ^ מקבלי הפרסים של קרן פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים, באתר הכנסת
- ^ חוברת מרחבים מס. 6 בנושא אקלים וסביבה -מוקדשת לפרופ' אריה ביתן, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי (1978-1800), באתר כותר