ארי אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארי אלון
ארי אלון
ארי אלון
לידה 25 באפריל 1950 (בן 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארי אֵלון (נולד ב-1950) הוא סופר, מחנך ומרצה לפילוסופיה יהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון נולד בירושלים למשפחה דתית-לאומית. בנו של השופט פרופ' מנחם אלון, ואחיהם של השופט ספי אלון, השר וחבר הכנסת לשעבר הרב בנימין אלון והרב מרדכי אלון.

למד במדרשית נעם בפרדס חנה, ולאחר שירותו בצה"ל יצא בשאלה וחדל לקיים אורח חיים דתי. מאוחר יותר למד מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, עבודת התיזה שלו לתואר שני עסקה ב"סימבוליזציה של מרכיבי העלילה בספור התלמודי" (1982).

באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 היה בין מייסדי "הסמינר היהודי-ציוני" באורנים (כיום "המדרשה באורנים"), אחד המוסדות הראשונים בארץ שפעלו לפיתוח לימודי יהדות מתוך השקפה שאינה דתית. במסגרת זו אורגנו סמינרים בני שבוע לתלמידי תיכון, בהם נדונו מדרשים וספרות חז"ל ובצידם כתבים מודרניים, כגון א.ד. גורדון, יוסף חיים ברנר, ברל כצנלסון ועוד. בנוסף עסקו אלון וחבריו בהדרכת אנשי חינוך ובפיתוח תוכניות לימודים ברוח הסמינר.

במהלך עבודתו כמורה ומחנך הוציא אלון מספר חוברות לימוד בנושאים שונים מתולדות הציונות ומדרשים אודות פרשת השבוע בהם מגיש אלון פרשנות מסורתית למקורות חז"ל עם טקסטים מודרניים, ופרסם מאמרים ומסות בכתבי עת שונים.

בשנת 1990 יצא לאור ספרו "עלמא דִי" - למעשה גיליון מיוחד של כתב העת שדמות, בו תיאר אלון את התהליך שעבר, מאז החל "לאבד את אלוהי ילדותו" בנעוריו עד להכרה המלאה בכך במלחמת יום הכיפורים, דבר שהוביל אותו לחפש ולנסח את מה שהוא מכנה "היהדות הריבונית", שאינה מחויבת לסמכות הרבנית, ולקדם מגמה זו בסמינר היהודי-ציוני שהקים. בספר הֵצֵר על כך שרבים מהישראלים החילונים מבטלים את יהדותם ורואים בדתיים "יהודים יותר", ועל עצם הצורך הבלתי פוסק לעסוק בזהות היהודית. בהמשך הספר מביא אלון מדרשים משלו לכמה מסיפורי חז"ל, ובוחן באמצעותם שאלות על לימוד תורה, שמירת מצוות ועוד.

אלון עוסק בהוראת מחשבת ישראל, מדרש, תלמוד, אגדה וספרות. בנוסף לסמינר באורנים מלמד במדרשת השילוב נטור, ישיבה החילונית "בינה", סמינר אפעל, במרכז ליהדות מתקדמת "אור חדש" בחיפה ובמכון שלום הרטמן, בו הוא משמש כעמית מחקר. בעבר לימד גם בסמינר הקיבוצים, גבעת חביבה, מכללת אילת, בית מורשה בירושלים, קולות, בית המדרש לרבנים באמריקה ובית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת בפילדלפיה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]