ארתור זילברגלייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור זילברגלייט

ארתור זילברגלַייט (Arthur Silbergleit‏; 22 במאי 18813 במרץ 1943) היה משורר וסופר גרמני יהודי. נספה בשואה במחנה הריכוז אושוויץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילברגלייט נולד בעיר גלייביץ (Gleiwitz; כיום גליביצה, פולין) שבמחוז שלזיה עילית של הקיסרות הגרמנית, בסמוך לגבול הרוסי, בן למשפחה יהודית מסורתית מיוחסת. אחיו ואחיותיו היו מקס זילברגלייט, סוחר בגלייביץ; הלנה, שנישאה בברסלאו לרב ג'יימס קרקאואר, ושרלוט, שנישאה לסלומון גץ; למעט אביו, שמת מוות טבעי, כל בני משפחתו נספו בשואה, להוציא את בנה של שרלוט, היינץ-צבי גץ, ששרד.

זילברגלייט למד בבית ספר יסודי ממלכתי קתולי בעיר הולדתו, ולאחר מכן סיים השתלמות בבנק "הַיימן" בברסלאו.

שיריו הראשונים היו ליריים, והם לא התרכזו בעולם היהודי של בית הוריו. הוא הכיר מספר משוררים ממועדון בית הספר לשירה של ברסלאו, שהכיר לו חברו ארווין מגנוס.

בשלהי 1907 עבר לברלין, שם שימש סגן עורך העיתון Ost und West ('מזרח ומערב'), שהיה ירחון מאויר של היהדות המודרנית.

כמשורר העריץ את יצירותיהם של הוגו פון הופמנסתאל ופול ורלן. אחד מחבריו הטובים היה שטפן צווייג, מתרגם שירתו של ורלן.

במהלך מלחמת העולם הראשונה התנדב כאח ונשלח לאימפריה הרוסית. במהלך התנדבותו חלה, וחזר לאחר תשעה חודשים מבית החולים לברלין. באפריל 1918 זכה במדליה מטעם הצלב האדום. רשמיו מהתקופה מופיעים בכרכים הראשונים של שירתו – Flandern ('פלנדריה') ו-Die Balalaika ('הבללייקה').

בתום המלחמה כתב את מחזור השירים Orpheus ('אורפיאוס'), ובו 600 שירים; המחזור ראה אור במהדורה מיוחדת לראשונה לכבוד יום הולדתו החמישים. בשנת 1919 הוזמן מטעם מועצת העם בברסלאו להרצות בשלזיה, ובהמשך במספר ערים, בהן ביטום, אופולה ופוזנן.

עבור האגדה Die Magd" ('השושבינה') זכה זילברגלייט בפרס הכבוד של העיר קלן; אגף השירה של האקדמיה הפרוסית לאמנויות העניק לו ב-9 באוקטובר 1931 פרס הוקרה; ובשנת 1931 זכה בפרס הצטיינות מטעם "קרן שילר".

בתחילת שנות ה-30 הכיר זילברגלייט את גרטרוד מיכלר (1884-1979), והם נישאו ב-15 במאי 1933. נישואיו לאישה לא-יהודייה סייעו לו להימנע מחלק מרדיפות היהודים והדיכוי בשנים הראשונות לשלטון הרייך השלישי.

משכורתה הנמוכה של גרטרוד קיימה בקושי את בני הזוג בזמן שזילברגלייט השלים את כתב היד של "Der Leuchter", והוא הצליח בכך הודות לתמיכתו הכספית של ידידו צווייג.

בעקבות הגירתם של כמה מחבריו, החל גם זילברגלייט בתהליך הגירה והגיש תצהיר לממשלת לארצות הברית, אך עזיבתו לא התאפשרה בשל מחלת השחפת שממנה סבל משנת 1936. ניסיון להשיג עבורו אישור מעבר זמני לצרפת נכשל אף הוא.

ב-3 במרץ 1943, בתקופה שבה כבר היה עיוור כמעט לחלוטין, ואף שהיה נשוי ב"נישואי תערובת", נלקח זילברגלייט על ידי הגסטאפו מדירתו ברח' אנסבכר 25 בברלין, ולאחר מאסר בן עשרה ימים נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Flandern. Wagner, Innsbruck o. J. [1916]
  • Polen. Cyklus. Hrsg. von der Vereinigung Künstlerdank (Clauß-Rochs-Stiftung). Eigenbrödler-Verlag, Berlin o. J. [1918]
  • Das Füllhorn Gottes. Pastelle. Hesperiden-Verlag, Berlin-Steglitz 1919
  • Die Magd. Eine Legende. Mit handkolorierten Lithographien von Erich Büttner. Hrsg. von der Vereinigung Künstlerdank (Clauß-Rochs-Stiftung), Berlin 1919.
  • Dass., Mit zwölf handkolorierten Lithographien von Ernst Zoberbier. Eigenbrödler-Verlag, Berlin 1919; dass. auch Gottschalk, Berlin o. J. [1919]; Neuveröffentlichung 1923
  • Der verlorene Sohn. Mit 4 Holzschnitten v. Eugen Ludwig Gattermann. Eigenbrödler-Verlag, Berlin o. J. [1920]
  • Die Balalaika. Ein Versreigen. Mit 8 Lithographien von Hermann Struck. Hrsg. von der Vereinigung Künstlerdank (Clauß-Rochs-Stiftung). Eigenbrödlerverlag, Berlin o. J. [1920]
  • Das Farbenfest. Mosaik-Verlag, Berlin 1922
  • Bajazzo Herbst. Illustriert mit 4 Tafeln von A. Kölblin. Drei-Kegel-Verlag, Berlin 1928
  • Orpheus. Zum 50. Geburtstag des Dichters am 26. Mai 1931 Arthur Silbergleit. Kartell lyrischer Autoren, Berlin-Wilmersdorf 1931
  • Der ewige Tag. Gedichte. Hrsg. von der Künstlerhilfe der Jüdischen Gemeinde zu Berlin. Levy, Berlin, 1935
    • Faksimile-Druck der Ausgabe Berlin 1935. Neu hrsg. mit einem Nachwort von Horst Bienek. Verlag europäische Ideen, Berlin 1978, ISBN 3-921572-21-5

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Walter Meckauer, 'Arthur Silbergleit,' In: Ost und West, Jg. 1921, Heft 3-4 (März), S. 67-72 גרסה מקוונת
  • Arthur Silbergleit über sich selbst, In: Welt und Wort, Jg. 11 (1956), S. 213 ff.
  • Walter Meckauer, 'Gedenkblatt für einen schlesischen Lyriker,' Zum 80. Geburtstag des Gleiwitzer Dichters Arthur Silbergleit, In: Der Schlesier, Mai 1961.
  • Else Levi-Mühsam (Hrsg.), Arthur Silbergleit und Paul Mühsam. Zeugnisse einer Dichterfreundschaft. Ein Zeitbild. Eine Publikation der Stiftung Kulturwerk Schlesien, Würzburg. Bergstadtverlag Korn, Würzburg 1994, ISBN 3-87057-174-8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]