בושטינה
| |||
מרכז העיירה | |||
מדינה | אוקראינה | ||
---|---|---|---|
מחוז | זקרפטיה | ||
ראיון | טייצ'ב | ||
תאריך ייסוד | 1389 (נזכרת לראשונה) | ||
שטח | 12 קמ"ר | ||
גובה | 207 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ ביישוב | 8,444 (2022) | ||
קואורדינטות | 48°3′N 23°23′E / 48.050°N 23.383°E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
http://w1.c1.rada.gov.ua/pls/z7502/A005?rdat1=29.06.2008&rf7571=11596 | |||
העיירה בושטינה (באוקראינית: Буштино, ברוסית: Буштына, בגרמנית: Buschtyno; במקורות היהודיים בושטינא או בישטינע) היא יישוב עירוני במערב אוקראינה במחוז זקרפטיה. באזור טייצ'יב. כ-10 ק"מ צפונית לעיר טייצ'יב. בעיירה מתגוררים כ-8400 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום נזכר לראשונה בשנת 1389. בושטינה שוכנת באזור ההיסטורי של רוזנות מרמורש שהייתה תחת השלטון האוסטרו הונגרי עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עבר האזור לשליטת הרפובליקה של צ'כוסלובקיה. בשנת 1940 השלטון עבר לידי הונגריה ששלטה בו עד סוף מלחמת העולם השנייה. מאז עבר האזור לשליטת ברית המועצות ומאז עצמאותה השטח בשליטת אוקראינה.
רוב תושבי העיירה הם רוסינים עם מיעוט הונגרי. במפקד משנת 1930 נמנו בעיירה 3,496 תושבים, מתוכם 1,042 יהודים. בשנת 1957 הוכרז המקום כישוב עירוני.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישוב יהודי במקום התבסס מאוחר יחסית, עקב התנגדות האצולה המקומית. קהילה מאורגנת הייתה קיימת במקום החל משנות החמישים של המאה ה-19. רוב יהודי המקום היו חסידים שהשתייכו בעיקר לחצרות של חסידות סיגט וחסידות ספינקא. בגלל המתח בין החצרות מעולם לא הוסכם על רב למקום, והקהילה השתייכה לגליל של רב העיר טייצ'ב הסמוכה.
המקום התפרסם בעולם עם התיישבותו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה בערך בשנת תר"ל (1870). ר' מרדכי ישב במקום עד פטירתו בשנת תרנ"ה (1894), אליו נהרו אלפים, ושם נקבר. כשלושים שנה לאחר פטירתו התיישב במקום נכדו, האדמו"ר רבי איתמר לייפר שכונה האדמו"ר מבישטינא. הוא ישב במקום עד ימי השואה בה נספה. רבי איתמר גם כיהן כרב העיר הבלתי רשמי והיה מקובל כל תושביה היהודים של העיר.
לקראת סוף שנות השלושים של המאה העשרים נוסדו בעיירה התארגנויות של תנועות נוער יהודיות ובהם בית"ר, והחלוץ הצעיר. צעירי החרדים התארגנו במסגרת צעירי אגודת ישראל.
השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודי בושטינה עברו את מוראות השואה כמו שאר יהודי המחוז. עם תחילת השלטון ההונגרי, גויסו צעירים רבים לעבודות כפייה בצבא ההונגרי, מהם רובם לא חזרו. בכ"ב בניסן תש"ד (15 באפריל 1944) הוגלו יהודי העיירה לגטו בעיר מאטסלקה, שם הם שוכנו בצפיפות מרובה עם עוד כ-5,000 יהודים מהאזורים הסמוכים. ביום טוב שני של שבועות נשלחו יהודי בושטינה למחנה אושוויץ שם הושמדו רובם. מהשרידים חזרו מעטים לעיירה לאחר השחרור, אך רובם עלו סמוך לאחר מכן לישראל.
כיום
מגיעים אלפי יהודים לעיירה, כדי לפקוד את קבר רבי מרדכי מנדבורנה ומשפחתו בבית הקברות היהודי, שם הוקם אוהל על מצבתם והכנסת אורחים לעולים ליד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה יעקב גרוס, יצחק יוסף כהן, ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, תשמ"ג
- אלכסנדר קראוס, הכפר שלנו: סיפורה של העיירה בושטינה 1800-1944, זכרונותיו של חיימוש מבושטינה. קיבוץ דליה: ארגון יוצאי בושטינה, 1997
- בושט'אהאזא (ביטשינע, בושטינה), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 86. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף לקהילה עם תמונות, באתר יהודי קארפטורוס(הקישור אינו פעיל)
- "בושטינה", באתר JewishGen (באנגלית)
- בושטינה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית