בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין (נקראת גם "בחינת לשכת עורכי הדין") היא בחינה פנימית מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, שמיועדת לבחינת הידע של בוגרי לימודי משפטים אשר סיימו את שנת ההתמחות, מבקשים להיות מוסמכים כעורכי דין ולקבל רישיון לעסוק בעריכת דין. הבחינה נערכת בשני מועדים מדי שנה, בדרך כלל בחודשים נובמבר ומאי. הבחינה נערכת בהתאם להוראות סעיפים 38–40 של חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,[1] ובהתאם לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), תשכ"ג-1962.[2]

אחוזי המעבר של הבחינה מצויים בירידה חדה בשנים האחרונות. במועד מאי 2013 עברו את הבחינה 77% מהניגשים, במועד אוקטובר 2015 שיעורי המעבר ירדו ל-59.7%, במועד אפריל 2017 השיעור כבר היה 44%, ואילו במועד דצמבר 2017 השיעור עמד על 34% (במועד יוני 2018 עברו את הבחינה 32% מהנבחנים).

בהתאם לתיקון מס' 38 לחוק לשכת עורכי הדין,[3] הוצאה מידי לשכת עורכי הדין המעורבות בחיבור הבחינות. חיבור הבחינות הוטל על "ועדה בוחנת" שממונה על ידי שר המשפטים. ועדה כזו מונתה לראשונה ב-16 במאי 2017, על ידי שרת המשפטים איילת שקד.[4] ב-16 בינואר 2019 הודיעה שרת המשפטים איילת שקד, כי בסיכום עם יו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר, ח"כ אסנת מארק ונציגי לשכת עורכי הדין הוחלט להעמיד את ציון המעבר בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין על 60 במקום 65.[5]

נבחן שנכשל בבחינה יכול לגשת לבחינה במועדים הבאים, ללא הגבלת מספר המועדים.

מבנה הבחינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, החליטה שרת המשפטים איילת שקד על שינוי מתכונת בחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין, החל ממועד נובמבר 2017.[6] מטרת השינויים היא לטייב את הליך הבחינות ולוודא כי מתמחים הניגשים לבחינה אכן ישלטו בדין המהותי לצד הדין הפרוצדורלי. זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

עד למועד מאי 2017, הבחינה הורכבה משני חלקים, החלק הראשון הוא החלק העיוני, ולאחר שנבחן עבר בהצלחה את החלק העיוני, הוא נבחן בחלק השני שהורכב מבחינה בעל-פה. בתיקון לתקנות מיוני 2017 בוטלה הבחינה בעל-פה.[7]

ממועד דצמבר 2017 הבחינה בנויה משלושה חלקים:

  1. "חיבור" - במסגרתו על הנבחנים לבחור אחת מבין שתי מטלות כתיבה, כגון ניסוח כתב תביעה או חוות דעת, אשר משקלו 15% מהציון הסופי ומוקצות לו 45 דקות.
  2. פרק רב-ברירה על הדין הדיוני - הפרק מונה 45 שאלות בפורמט של מבחן אמריקאי, משקלו של פרק זה 45% מהציון ומוקצות לו כיום 113 דקות (עד למועד דצמבר 2018 הוקצו לפרק זה 90 דקות).
  3. פרק רב-ברירה על הדין המהותי - הפרק השלישי והאחרון הוא מבחן אמריקאי גם כן, המונה 40 שאלות, אשר בוחן את הבקיאות בדין המהותי (בפרק זה מחולקת לנבחנים חקיקה, שמהווה את הבסיס להשבה על מירב השאלות). משקלו של פרק זה 40% מהציון ומוקצות לו כיום 160 דקות (עד למועד דצמבר 2018 הוקצו לפרק זה 135 דקות).

כדי לעבור את הבחינה על הנבחן לעבור את רף ה-60 נקודות (עד למועד יוני 2018 היה על הנבחן לעבור רף של 65 נקודות וגם לקבל ציון העולה על שליש מסך הנקודות המקסימלי, בכל אחד מחלקי הבחינה).[8]

מבנה הבחינה העיונית בעבר (עד למאי 2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, בחינת ההסמכה הייתה מבחן רב-ברירתי ונחלקת לחמישה פרקים, כאשר בכל פרק יש כ-20 שאלות ובסך הכל בבחינה יש כ-100 שאלות שכל אחת מהן שווה נקודה אחת. פרקי הבחינה הם:

  1. סדר דין אזרחי
  2. בתי המשפט, סדרי דין, דיני משפחה, דיני עבודה, חוקי יסוד ועדכוני חקיקה ופסיקה
  3. הוצאה לפועל, דיני ראיות ופשיטת רגל
  4. דיני תאגידים, סדר דין פלילי ודיני מעצרים
  5. דיני מקרקעין, אתיקה משפטית ומיסוי מקרקעין
  6. ניסוח חוזים ומסמכים משפטיים (חלק זה בוצע קודם המבחן האמריקני ולא ניתן עליו ציון. יחד עם זאת בבחינה בעל פה היה סיכוי שהנבחן נשאל על המטלה)

החלק השישי נוסף לבחינה החל ממועד מאי 2015. משך הזמן המוקצב לבחינה עמד על כשלוש שעות וחצי, ועל מנת לקבל ציון עובר, על הנבחן לענות נכונה על לפחות 65 שאלות, או לענות נכונה על 12 שאלות לפחות בכל פרק.

הבחינה בעל-פה (בוטלה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחינה בעל-פה נערכה בדרך כלל כשבועיים עד שלושה שבועות לאחר הבחינה העיונית. הבחינות בעל-פה נערכו במשך כשבוע בפני בוחנים שונים והנבחנים מתפזרים בין ימות השבוע. הוועדה הבוחנת מורכבת משופט ושני עורכי דין - אחד מהמגזר הציבורי והאחר מהמגזר הפרטי. בדרך כלל הבחינה בעל-פה הייתה בנושא שהנבחן התמחה בו בהתמחות, אולם הנבחן נשאל לעיתים גם על ידע משפטי שלא מתחום התמחותו. משך הבחינה נע בין 5 דקות ל-30 דקות.

הבחינה בעל-פה בוטלה ביוני 2017.

נתוני מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 החלה לשכת עורכי הדין בתיעוד ממוחשב של מעבר הנבחנים. בבחינות שנערכו בנובמבר 2011 נכשלו כ-44% מהנבחנים. בבחינות שנערכו בנובמבר 2015 נכשלו כ-40% מהנבחנים ובבחינות שנערכו במאי 2016 נכשלו 46% מהנבחנים. שלושת המועדים הנ"ל מחזיקים בכמות הנכשלים הגדולה ביותר של בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כאשר בחינת נובמבר 2016 מחזיקה בשיא במספר הנכשלים בכל היסטורית הבחינות של לשכת עורכי הדין, שבה נכשלו יותר מ-70%.[9] אחרי קבלת עתירות, עלה אחוז העוברים בבחינת נובמבר 2016 מ-30% ל-37%.[10]

להלן נתוני מעבר בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין:

BarExam4.png
שנה מועד מספר נבחנים אחוז מעבר
2009 מאי 2,713 77%
2009 נובמבר 1,772 62%
2010 מאי 2,681 85%
2010 נובמבר 1,618 72%
2011 מאי 2,595 68%
2011 נובמבר 1,995 56%
2012 מאי 2,928 74%
2012 נובמבר 1,904 66%
2013 מאי 2,839 78%
2013 נובמבר 1,972 69%
2014 מאי 2,720 73%
2014 נובמבר 2,073 63%
2015 מאי 2,700 82%
2015 נובמבר 1,943 60%
2016 מאי 2,819 54%
2016 נובמבר 2,481 37%
2017 מאי 3,436 44%
2017 דצמבר 2,553 34%
2018 יוני 2,930 32%
2018 דצמבר 2,700 36%

טענות בדבר מאפייני הבחינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור הנכשלים הגבוה בבחינות הלשכה הוביל פעמים רבות להגשת עתירות לבית המשפט, שכללו השגות על סדרי הבחינה[11] ודרישה לפסול שאלות שלטענת העותרים היו לא תקינות.[12] בדיון אחת מעתירות אלה העיר שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית: "בריטואל החוזר על עצמו מדי כחצי שנה, נדרש בית משפט זה לערעורים שעניינם ביקורת שיפוטית על בחינות לשכת עורכי הדין."[13]

הביקורת העיקרית על בחינה זו היא שהבחינה מתמקדת בנושאים שוליים ולמעברה נדרש בעיקר שינון החומר בעל-פה,[14] וכן שהשאלות מנוסחות בצורה בלתי-מובנת. במהלך השנים עלו קריאות רבות מגורמים שונים לשינוי מתכונת הבחינה, אך עד ל־2016 לא שונה מבנה הבחינה. ביקורת אחרת מפי הנבחנים היא שהבחינה משמשת בפועל כאמצעי סינון למניעת הצפת השוק בעורכי דין חדשים, דבר המוביל לעלייה ברמת הקושי שבה משיקולים שאינם עניינים.

עו"ד יעקב נאמן ציין: "ראיתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין כיום. אני בטוח שלא הייתי עובר אותן, ואני לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון היו עוברים אותן."[15]

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, ציין בעניין חלק מהטענות שהועלו בפניו: "אסיר כבר כעת מעל השולחן את שלל הטענות והרמזים להטיות ולאג'נדה מכוונת, הטעיות, תיקונים הגובלים בזיוף, קנוניות ותרמיות למיניהם, אי שקיפות לגבי זהות הבוחנים, חשיפה מכוונת של שמות הנבחנים ועוד. כפי שהודגש בפתח הדברים, ועדת הבחינות היא גוף עצמאי ובלתי תלוי, ויש להצר על עצם העלאת הטענות."[13] עם זאת, הוא מתח ביקורת על מאפייני הבחינה, ובין השאר כתב: "הנבחן נדרש אפוא לענות על שאלות קשות, לעיתים איזוטריות, כמעט בכל תחומי המשפט. ספק אם עורכי הדין הטובים המנוסים והבקיאים ביותר במדינה, אלה שכוחם רב להם בכל תחומי המשפט, הן אזרחי הן פלילי, היו עוברים את הבחינה מבלי להתכונן לקראתה. אם כך, מדוע יש לצפות מנבחן, שזה עתה סיים את תקופת ההתמחות שלו, שיעמוד ברף מקצועי גבוה יותר מעורכי הדין הטובים ביותר במדינה?"[13] עוד העיר כי "דומה כי יש מקום לחשיבה של ממש אם אין מקום לתוספת זמן כדי לפתור את הבחינה. לדוגמה, אם וככל שיתברר כי תוספת של חצי דקה-דקה לכל שאלה בפרק הדיוני, מעלה באופן מהותי את אחוז העוברים את הבחינה מבלי להוריד את רף הידע המקצועי הנדרש, ייתכן שיש מקום לחשיבה מחודשת על פרק הזמן הקצוב שיש לנבחן לענות על כל שאלה, ועל הקשר בין רף הידע המקצועי הנדרש לבין הזמן הקצר שיש לנבחן לענות על כל שאלה."[13]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק לשכת עורכי הדין
  2. ^ תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), תשכ"ג-1962, באתר "נבו"
  3. ^ חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 38), התשע"ו-2016, באתר הכנסת
  4. ^ מינוי ועדה בוחנת לעניין בחינה בכתב לפי חוק לשכת עורכי הדין, י"פ 7524 מ-12 ביוני 2017
  5. ^ מנחם שטאובר, ‏יש דיל: ציון המעבר בבחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד יורד ל-60, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
  6. ^ יסמין גואטה, בשורה למתמחים: מתכונת בחינות ההסמכה תשונה החל מנובמבר 2017, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2016
  7. ^ תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות מעשיים) (תיקון), התשע"ז-2017, ק"ת 7829 מ-26 ביוני 2017
  8. ^ הודעת הוועדה הבוחנת בכתב לפי חוק לשכת עורכי הדין בעניין בחינת מועד חורף 2018- עדכון מיום 12.9.18, www.israelbar.org.il
  9. ^ גלעד מורג, 70 אחוזים נכשלו בבחינת לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 1 בנובמבר 2016
  10. ^ יסמין גואטה, בשורה טובה לנכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין: חלק מההשגות התקבלו - כמה עברו?, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2016
  11. ^ דוגמה: בג"ץ 8013/98 צפורה נחמו נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב-6 בינואר 1999
  12. ^ דוגמאות: בג"ץ 10937/03 אבי לוין ואחרים נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב-26 בפברואר 2004;
    עע"מ 1811/12 לשכת עורכי הדין בישראל נ' חן לב רן ואחרים, ניתן ב-2 במאי 2012;
    עע"מ 6674/17 יונס אסד ואחרים נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב-3 בדצמבר 2017
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 עע"מ 3717/18 ד"ר עופר פרץ ואחרים נ' הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב-10 ביוני 2018
  14. ^ ענת רואה, בדיקת "כלכליסט": בניגוד לטענות המתמחים, רק 6% מבוגרי משפטים לא מצליחים להיות עורכי דין, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2011
  15. ^ שוקי שטאובר, עו"ד ועוד, 2005, הפרק "עו"ד ד"ר יעקב נאמן", עמוד 162