בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין היא בחינה פנימית מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, שמיועדת לבחינת הידע של בוגרי לימודי משפטים אשר סיימו את שנת ההתמחות, מבקשים להיות מוסמכים כעורכי דין ולקבל רישיון לעסוק בעריכת דין. הבחינה נערכת בשני מועדים בכל שנה, בחודשים נובמבר ומאי.

לבחינה יש שני חלקים, החלק הראשון הוא החלק העיוני, ולאחר שנבחן עבר בהצלחה את החלק העיוני, הוא רשאי להבחן בחלק השני שמורכב מבחינה בעל-פה.

הבחינה העיונית נערכת בבנייני האומה בירושלים, והבחינה בעל-פה נערכת בבניין לשכת עורכי הדין שבירושלים.

הבחינה העיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינות ההסמכה היא מבחן רב-ברירתי ונחלקת לחמישה פרקים, כאשר בכל פרק יש כ-20 שאלות ובסך הכל בבחינה יש כ-100 שאלות שכל אחת מהן שווה נקודה אחת. פרקי הבחינה הם:

  1. סדר דין אזרחי
  2. בתי המשפט, סדרי דין, דיני משפחה, דיני עבודה, חוקי יסוד ועדכוני חקיקה ופסיקה
  3. הוצאה לפועל, דיני ראיות ופשיטת רגל
  4. דיני תאגידים, סדר דין פלילי ודיני מעצרים
  5. דיני מקרקעין, אתיקה משפטית ומיסוי מקרקעין
  6. ניסוח חוזים ומסמכים משפטיים (חלק זה מבוצע לפני המבחן, ונכון לעכשיו אין עליו ציון)

החלק השישי נוסף לבחינה החל ממועד מאי 2015. משך הזמן המוקצב לבחינה עומד על כשלוש וחצי שעות, ועל מנת לקבל ציון עובר, על הנבחן לענות נכונה על לפחות 65 שאלות, או לענות נכונה על 12 שאלות לפחות בכל פרק.

אין הגבלה על מספר הפעמים של ביצוע המבחן, כך שנבחנים שנכשלו בבחינה יכולים לנסות ולעבור אותה שוב ושוב.

הביקורת העיקרית על בחינה זו היא שהבחינה מתמקדת בנושאים שוליים ולמעברה נדרש בעיקר שינון החומר בעל-פה[1], וכן שהשאלות מנוסחות בצורה בלתי-מובנת. במהלך השנים עלו קריאות רבות מגורמים שונים לשינוי מתכונת הבחינה, אך עד ל־2016 לא שונה מבנה הבחינה. ביקורת אחרת מפי הנבחנים היא שהבחינה משמשת בפועל כאמצעי סינון למניעת הצפת השוק בעורכי דין חדשים, דבר המוביל לעלייה ברמת הקושי שבה משיקולים שאינם עניינים.

הבחינה בעל-פה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחינה בעל-פה נערכת בדרך כלל כשבועיים עד שלושה שבועות לאחר הבחינה העיונית. הבחינות בעל פה נערכות במשך כשבוע בפני בוחנים שונים והנבחנים מתפזרים בין ימות השבוע. כל נבחן, נכנס לחדר הוועדה הבוחנת, אשר מורכבת משופט ושני עורכי דין - אחד מהמגזר הציבורי והשני מהמגזר הפרטי.

בדרך כלל הבחינה בעל-פה היא בנושא שהנבחן התמחה בו בהתמחות, אולם לא מן הנמנע שהנבחן יישאל גם על ידע משפטי שלא מתחום התמחותו. משך הבחינה נע בין 5 דקות ל-30 דקות.

השינוי במתכונת הבחינה העיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, החליטה שרת המשפטים איילת שקד על שינוי מתכונת בחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין, החל ממועד נובמבר 2017[2].

מטרת השינויים היא לטייב את הליך הבחינות ולוודא כי מתמחים הניגשים לבחינה אכן ישלטו בדין המהותי לצד הדין הפורצדורלי. זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

המתכונת החדשה תכלול שלושה חלקים:

■ דין פרוצדורלי, שמשקלו יהיה 30%-40%.

■ דין מהותי (שאלות על קייסים משפטיים בתחומי משפט שונים), שמשקלו יהיה 30%-40%.

■ מטלות כתיבה וניסוח משפטי, שמשקלן יהיה 20%-25%.

לכל חלק מהבחינה יוקדש פרק זמן נפרד, והיא תיערך בסך הכל כ-6 שעות, עם הפסקות בין החלקים.

נתוני מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 החלה לשכת עורכי הדין בתיעוד ממוחשב של מעבר הנבחנים. בבחינות שנערכו בנובמבר 2011 נכשלו כ-44% מהנבחנים. בבחינות שנערכו בנובמבר 2015 נכשלו כ-40% מהנבחנים ובבחינות שנערכו במאי 2016 נכשלו 46% מהנבחנים. שלושת המועדים הנ"ל מחזיקים בכמות הנכשלים הגדולה ביותר של בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כאשר בחינת נובמבר 2016 מחזיקה בשיא במספר הנכשלים בכל היסטורית הבחינות של לשכת עורכי הדין, שבה נכשלו יותר מ-70%[3]. אחרי קבלת עתירות, עלה ממוצע העוברים בבחינת נובמבר 2016 מ-30% ל-37%[4].

להלן נתוני מעבר בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין:

BarExam3.png
שנה מועד מספר נבחנים אחוז מעבר
2009 מאי 2,713 77%
2009 נובמבר 1,772 62%
2010 מאי 2,681 85%
2010 נובמבר 1,618 72%
2011 מאי 2,595 68%
2011 נובמבר 1,995 56%
2012 מאי 2,928 74%
2012 נובמבר 1,904 66%
2013 מאי 2,839 78%
2013 נובמבר 1,972 69%
2014 מאי 2,720 73%
2014 נובמבר 2,073 63%
2015 מאי 2,700 82%
2015 נובמבר 1,943 60%
2016 מאי 2,819 54%
2016 נובמבר 2,481 37%

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]