מושב (מטוס נוסעים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מושבים במטוס בואינג 737–800 של חברת דלתא איירליינס

מושב במטוס נוסעים הוא רהיט המספק מקום ישיבה המיועד לכל אחד מהנוסעים במטוס נוסעים למשך הטיסה. לרוב מסודרים מושבים אלה בשורות לאורך גוף המטוס.

מאפיינים והסדרי נוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר מטוסי הנוסעים היו מצוידים בכורסאות שעמדו על רצפת המטוס. אבל כיוון שרהיטים שאינם מקובעים מהווים סכנה בטיחותית, בימינו מקובעים הכיסאות לרצפה. לעתים חברות התעופה מעוניינות לשמור על גמישות במיקום הכיסאות ולכן הם מהודקים למסילות לאורך גוף המטוס וניתנים להזזה. במחלקת תיירים מסודרים המושבים בצפיפות רבה יותר מאשר במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה. אחד ממאפייניו של מטוס נוסעים הוא מספר המושבים שבו.

הכיסאות מצוידים בחגורות בטיחות. מעל כל מושב מקובע שלט "הדקו את חגורות הבטיחות" והוא מואר כאשר הנוסעים נדרשים להישאר חגורים במהלך ההסעה, בהמראה ובנחיתה וכן בעת זרימה טורבולנטית.

מעל למושבים במחלקת התיירים, לאורך גוף המטוס מצויים תאי האיחסון. בהיכנסם למטוס מתבקשים הנוסעים להניח את תיקיהם בתאי האיחסון או על הרצפה, מתחת למושב שלפניהם.

מושבי המטוסים מצוידים לעתים באביזרי נוחות כלשהם. במחלקת תיירים קיימת אפשרות להטיית גב המושב אחורה. במחלקות יקרות יותר ניתן להטות את המושב עד למיטה שמאפשרת שינה נוחה. כמו כן עומד לרשות הנוסע מגש נפתח וכיס לניירת. במחלקת תיירים הם קבועים בגב המושב שלפנים. בעת המראה ונחיתה מונחים הנוסעים והנוסעות ליישר את גב המושב ולקפל את המגש.

בדרך כלל בטיסות ארוכות כל מושב מצויד גם בכרית לתמיכה בגב ובשמיכה.

לעתים קיימים אביזרי נוחות נוספים כגון חיבורי חשמל ו-USB. בטיסות למרחקים ארוכים קבועה בגב הכיסא שמלפנים מערכת בידור.

כיסא מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיסא
קשירה
כיסא מעבר וקשירה בכיסא מעבר: שתי רצועות צולבות על הגוף ורצועה סביב לירכיים.

כיסא מעבר (aisle chair) הוא כיסא המיועד להעלות למטוס אנשים עם מגבלות תנועה, הנעזרים בכיסא גלגלים.

שלא כמו ברכבת, באוטובוס וברוב כלי התחבורה הציבורית, המעברים בין שורות הכיסאות במטוסי הנוסעים צרים מכדי לאפשר כניסה של כיסא גלגלים. חברות התעופה מעסיקות צוותים מיוחדים שתפקידם להעלות אל המטוס אנשים הרתוקים לכיסאות גלגלים.

כאשר ישנה בטיסה נוסעת הנעזרת בכיסא גלגלים הטיסה מצוידת בכיסא מעבר. כאשר הנוסעת צריכה לגשת לבית השימוש עליה לפנות לדיילים ולבקשם להביא אליה את כיסא המעבר ולעזור לה לגשת לשירותים. לאחר מכן על הדייל להחזירה באמצעות כיסא המעבר למקום הישיבה שלה.

מערך ההושבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטוסים צרי-גוף יש מעבר יחיד בין שורות הכיסאות. במטוסים רחבי גוף יש שלושה טורי מושבים וביניהם שני מעברים. לרוב פונים כל המושבים במחלקת התיירים קדימה, לכיוון הטיסה. לעתים ניתן למצוא באתרי החברות את מפת מערך ההושבה של מטוסיהן. באתר של חברת SeatGuru ניתן למצוא מפות של מערכי הושבה וכן ביקורת על איכות המושבים.

מידות ונוחות המושב במטוס הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושב במחלקת תיירים של מטוס בוינג 700–737

נוחות המושב נמדדת בעיקר לפי מרחק ורוחב.

המרחק נמדד מנקודה בכיסא לאותה נקודה בכיסא הבא. מרחק זה צומצם מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד מחצית העשור השני של המאה ה-21 בממוצע בין 5 ל-9 ס"מ במחלקת תיירים. אף כי רוחב המותניים של רוב אוכלוסיית העולם נמצא במגמת עלייה, רוחב המושבים צומצם במהלך אותה תקופה בממוצע בכ-5 ס"מ[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מושב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]