הנחיית כלי טיס על הקרקע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנחיית מטוס באמצעות מקלות הנחיה בולטים

הנחיית כלי טיס על הקרקעאנגלית: Aircraft Marshalling) היא פעולה של הכוונת כלי טיס מאויש במהלך תנועה בשדה תעופה, מנחת או על סיפון אוניה על ידי איש צוות קרקע, קשר רדיו או אמצעים אלקטרוניים. ההנחיה כוללת הכוונה של טייסי מטוסים ומסוקים מסיום נחיתתם אל עמדת החניה שלהם וממנה עד המראתם, וכן במהלך תנועת כלי טיס לצורכי תחזוקה. טייסי מסוקים מקבלים הכוונה גם בנוגע לנחיתה והמראה.

מטרת ההנחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחיה מיועדת לאפשר לטייסי כלי הטיס להניע אותו באופן בטוח ומדויק במרחב הקרקעי או על סיפון האוניה שבהם הוא נמצא. הדבר דרוש על מנת שתנועת כלי הטיס באותו מרחב תהיה יעילה, ובעיקר כדי שכלי הטיס לא יפגע במכשולים קרקעיים, כלי טיס וכלי רכב או אנשים, ושלא יחנה בעמדה העלולה לגרום לפגיעה שכזו על ידי כלי טיס אחרים. פגיעה מעין זו עלולה להביא לגרימת נזקי גוף ורכוש. היא עלולה גם להביא להאטת תנועת כל כלי הטיס הנעים באותו מרחב או לבלימתה, ואלו יביאו לעיכובים ולנזק כספי.

אופן ההנחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחיית מטוס בשעת חושך באמצעות מקלות הנחיה מאירים

ההנחיה לכלי טיס על הקרקע נעשית בדרכים שונות - ידנית, באמצעות קשר רדיו או באמצעים אלקטרוניים.

הנחיה ידנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחיה הידנית על הקרקע נעשית על ידי איש צוות קרקע הלובש אפוד זוהר בולט ובאמצעות זוג מקלות הנחיה בצבע אדום בולט שהוא מניע באמצעות שתי ידיו, או כפפות אדומות בולטות. בלילה נעשה שימוש במקלות הנחיה זוהרים הנראים בחושך (על מנת למנוע פגיעה בשמיעתו נדרש המכוון להשתמש גם במגיני אוזניים).

תנועות מקלות ההנחיה שבידי המכוון הן התקשורת החזותית בינו לבין טייסי כלי הטיס. קיימות סדרות של תנועות מוסכמות המסמלות פעולות שונות הנדרשות מכלי הטיס (נסיעה קדימה, פנייה ימינה או שמאלה, עצירה, כיבוי מנועים ועוד). סדרות התנועות נקבעו במסגרת מספר סטנדרטים שפותחו על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, נאט"ו ורשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית. יש ביניהם הבדלים קלים בין התנועות הנדרשות לסימול חלק מהפעולות.

פעולה נוספת של הנחיה ידנית על הקרקע היא תנועה של רכב עקוב אחרי. בפעולה זו נוסע על מסלול ההסעה לפני כלי הטיס כלי רכב המצויד בשלט Follow me על גגו. הוא מנחה את טייסי כלי הטיס מעת סיום הנחיתה אל רחבת החניה המיועדת לו, או מרחבת החנייה ועד לכניסה למסלול הטיסה.

הנחיה לכלי טיס נעשית גם על גבי סיפון נושאות מטוסים או באוניות בעלות מנחת מסוקים על ידי מלחים מצוות הסיפון.

דחיפת מטוס לאחור מעמדת החנייה שלו איננה חלק מהנחיה על הקרקע, שכן במהלכה אין לטייסי המטוס שליטה בתנועתו, אשר מכוונת כולה על ידי מפעילי הרכב הדוחף.

עמדת חניה למטוס ובה מערכת VDGS (במרכז התמונה) בנמל תעופה בטנריפה

הנחיה לא-ידנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיקוח טיסה

הנחיה רבה לכלי טיס על הקרקע נעשית באמצעות קשר הרדיו בין טייסיהם לבין הפיקוח הקרקעי. בסמכותו לאשר כל תזוזה במסלולי ההסעה והטיסה והוא המורה לטייסים לאילו מסלולים להיכנס.

בנמלי תעופה מסוימים נעשית חלק מן ההנחיה על הקרקע באמצעים אלקטרוניים, המחליפים את ההנחיה הידנית. דוגמה לכך היא מערכת Visual Docking Guidance System ‏(VDGS). מערכת זו קיימת בדגמים שונים, והיא מנחה טייסי מטוסים לקראת עגינה בעמדות חנייה ליד גשרי עלייה למטוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]