לדלג לתוכן

ביקורי ראשי ממשלות בריטניה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאז הקמת מדינת ישראל ביקרו בה שישה מראשי ממשלת הממלכה המאוחדת. הביקור הראשון נערך בשנת 1986 והאחרון בשנת 2023. רוב הביקורים התקיימו בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21, בצל מהלכים וניסיונות לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן במסגרת ההתחממות ביחסים בין המדינות בתקופת זמן זו.

ביקור מרגרט תאצ'ר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתה כראש ממשלה, ביקרה תאצ'ר בישראל בשנת 1986 ובכך הייתה לראש הממשלה הבריטי הראשון שמבקר בישראל בעת כהונתו. תאצ'ר התקבלה בטקס בנתב"ג על ידי חברי ממשלת ישראל. בעת הביקור, היא נפגשה עם ראש הממשלה שמעון פרס והנשיא חיים הרצוג, וכן עם שר החוץ יצחק שמיר, שר הביטחון יצחק רבין ובכירים נוספים. בעת הביקור, ניסתה תאצ'ר לקדם את חידוש הדיונים בין ישראל ומדינות ערב לשם הסכם שלום, ואף הציעה קיום בחירות פלסטיניות חופשיות ביהודה ושומרון וברצועת עזה. עם זאת, היא הבהירה שלאש"ף לא יהיה חלק בדיאלוג בין ישראל לפלסטינים, כל עוד הוא לא זונח את הטרור ומכיר בזכותה של ישראל להתקיים.

בעת הביקור, תאצ'ר נפגשה עם שמונה מנהיגים פלסטינים מיהודה ושומרון ועזה.

ביקורי ג'ון מייג'ור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחליפה של תאצ'ר בראשות המפלגה השמרנית ובראשות ממשלת הממלכה המאוחדת, ג'ון מייג'ור, ביקר בישראל במרץ 1995. במהלך ביקורו, נפגש עם מקבילו הישראלי יצחק רבין, הנשיא עזר ויצמן ושר החוץ שמעון פרס[1]. בנוסף, מייג'ור סייר ברמת הגולן עם רבין והפך למנהיג המערבי הראשון שביקר את יו"ר הרשות הפלסטינית הטרייה, יאסר ערפאת, כשנפגש עמו בעזה[2]. ביקורו של מייג'ור היה במסגרת סבב אזורי שערך, אשר כלל גם את ירדן.

מייג'ור חזר לישראל שמונה חודשים לאחר מכן, כדי להשתתף ולייצג יחד עם הנסיך צ'ארלס את הממלכה המאוחדת בהלוויית יצחק רבין.

ביקורי טוני בלייר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת כהונתו בת עשר השנים (19972007), ביקר טוני בלייר בישראל חמש פעמים, יותר מכל ראש ממשלה בריטי אחר: ביקורו הראשון התקיים באפריל 1998, במסגרת סבב ביקורים שנערך במזרח התיכון. בעת הביקור, נפגש בלייר עם עמיתו הישראלי בנימין נתניהו ועם יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. ב-5 במאי, מספר שבועות אחרי הביקור של בלייר, נתניהו וערפאת נפגשו עימו וכן עם מזכירת המדינה האמריקאית מדליין אולברייט בלונדון במאמץ לקדם את תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים.

במסע נוסף במזרח התיכון בנובמבר 2001, ביקר בלייר פעם נוספת בישראל והוא נפגש עם ראש ממשלת ישראל אריאל שרון ויו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. במהלך מסיבת העיתונאים המשותפת שלהם, התגלעו חילוקי דעות בין בלייר ושרון[3].

בלייר ביקור עוד פעם בישראל בדצמבר 2004, בניסיון לקדם יוזמה לכינוס וועידה לשלום במזרח התיכון[4]. במסגרת קידום היוזמה, ראש הממשלה הבריטי ביקר גם ברמאללה ונפגש עם בכירים פלסטיניים[5].

ביקורו הרביעי של בלייר בישראל התקיים בספטמבר 2006, חודש אחרי סיום מלחמת לבנון השנייה. בלייר נפגש עם ראש הממשלה הישראלי אהוד אולמרט בירושלים[6] ועם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברמאללה[7]. פגישה נוספת בין אולמרט לבלייר התקיימה בירושלים בדצמבר 2006[8].

ביקורי גורדון בראון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדון בראון הגיע לביקור בישראל ביולי 2008. בביקור, הפך לראש הממשלה הבריטי הראשון שנואם בפני הכנסת. במהלך הביקור, נפגש בראון עם הנשיא שמעון פרס וראש הממשלה אהוד אולמרט ושורת בכירים ישראליים נוספים. בראון ביקר גם ברשות הפלסטינית ונפגש עם נשיאה מחמוד עבאס[9].ב-18 בינואר 2009, אחרי סיום מבצע עופרת יצוקה, בראון הגיע עם חמישה מנהיגים אירופיים נוספים לישראל כדי להביע תמיכה בהפסקת האש. בראון ויתר המנהיגים הגיעו לירושלים אחרי הפסגה שכונסה בשארם א-שייח' על ידי נשיא מצרים חוסני מובארכ לשם תמיכה בתוכנית הפסקת האש[10].

ביקור דייוויד קמרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2014, הגיע דייוויד קמרון לביקור ראשון בישראל. כמו קודמו, בראון, נאם קמרון גם הוא במליאת הכנסת. בנאום זה הציע את תמיכתו המלאה במאמצים לשלום בין ישראלים ופלסטינים. בנוסף הביע תקווה שניתן להגיע לפתרון שתי המדינות. לצד זאת הוא תיאר בבירור את התנגדותו לחרמות אקדמיים או צרכניים, בהכרתו בזכות של ישראל להגן על אזרחיה, כ"זכות אשר מעוגנת בחוק הבינלאומי"[11]. בעת הביקור, נפגש קמרון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

ביקור רישי סונאק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל הגיע לאות תמיכה רישי סונאק לביקור בישראל. עם נחיתתו אמר "אני כאן בישראל בזמן החשוב הזה, ומעל לכול אני כאן כדי להביע את הסולידריות שלי עם העם בישראל."[12]

במהלך ביקורו נפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונציגי משפחות האזרחים החטופים לעזה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]