בית החולים נאצר בח'אן יונס
 | |
 | |
| על שם | גמאל עבד אל נאצר |
|---|---|
| מאפייני הארגון | |
| בעלים | משרד הבריאות הפלסטיני |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1960 |
| שירותים | |
| מיטות | 456 (2019)[1] |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | ח'אן יונס, רצועת עזה |
| קואורדינטות | 31°20′52″N 34°17′36″E / 31.347828757703°N 34.293258571511°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   בית החולים נאצר | |
  | |
בית החולים נאצר בח'אן יונס (בערבית: مجمع ناصر الطبي) הוא בית חולים בח'אן יונס. בית החולים הוא בית החולים הגדול ביותר בדרום רצועת עזה, והשני בגודלו ברצועה לאחר בית החולים שיפא[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת בית החולים החלה בשנת 1957 על ידי השלטונות המצריים, לאחר שרצועת עזה, ששוחררה על ידי ישראל במבצע קדש, הוחזרה לידיהם. בית החולים הוקם באתר בו היה בימי המנדט הבריטי בית חולים למחלות מידבקות שנלווה למחנות של הצבא הבריטי באזור. בית החולים נחנך בשנת 1960 ונקרא על שם גמאל עבד אל נאצר[2]. בשנת 1967, לקראת מלחמת ששת הימים, פונה בית החולים מחולים אזרחים והוקדש לטיפול בחיילים פצועים. לאחר המלחמה הוא שב לשרת את האוכלוסייה האזרחית והיו בו 160 מיטות[3]. בתחילת 1972 פונה בית החולים לבית החולים שיפא לצורך שיפוץ מבנה בית החולים והרחבתו מ-112 מיטות ל-250 מיטות[4]. לקראת הפתיחה מחדש של בית החולים נקבע שהוא יעבוד תחת פיקוח המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה[5]. בית החולים נפתח מחדש בפברואר 1974 עם 210 מיטות, כשלצידו מחלקה אורתופדית של 20 מיטות אליו הגיעו רופאים ישראלים לביצוע ניתוחים[6].
בדצמבר 1984 נסגרה המחלקה האורתופדית, בטענה שהיא מזוהמת, והועברה גם היא לבית החולים שיפא[7]. בשנת 1985 היו בבית החולים 243 מיטות ומחלקות פנימית, כירורגית, ילדים, נשים ומיילדות וכן בנק דם[8]. במעבדה של בית החולים בוצעו בדיקות ביוכימיות, המטולוגיות, פרזיטולוגיות ובקטרולוגיות[9]. בשנת 1989 דווח על כוונה להתחיל בקרוב בבניית חדר מיון חדש לבית החולים[10].
ב־1994 הוקם בבית החולים מבנה חדש בן שלוש קומות שנקרא בית חולים אל־תחריר[1].
בשנת 2017 נתקבלה מקטאר תרומה של קרוב ל-300,000 דולר לצורך הרחבת המחלקה הקרדיולוגית של בית החולים שהיו בה 20 מיטות[11].
בשנת 2019 היה לבית החולים מערכת סולרית לאספקת חשמל עם קיבולת של 300 קילו וואט שעה ועבודות נעשו אז להרחיב את המערכת בעוד כ-350 קילו וואט שעה. בית החולים שירת אז בממוצע כ-27,000 חולים בחודש[12].
במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת חרבות ברזל הגיעו לבית החולים שלוש משאיות סיוע של ציוד רפואי עד 29 באוקטובר 2023[13]. דיווח מסוף אוקטובר 2023 טען שבבית החולים התמקמו יותר מ-150 עיתונאים אשר משתמשים בחשמל ובחיבור לאינטרנט בבית החולים שקשה להשיג מחוץ לו[14]. במהלך המלחמה הודיע צה"ל כי חמאס פעל מבית החולים ומסביב לו, ותועד משגר רקטות מתוך שטח בית החולים[15].
ב-15 בפברואר 2024 כוחות מיוחדים של צה"ל החלו לפעול בבית החולים המשמש ברובו כמפקדת טרור[16].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים נאצר בח'אן יונס, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 בית חולים נאצר בח’אן יונס שבדרום הרצועה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 30 בנובמבר 2023
- ^ תכנית פיתוח לרצועת עזה, הארץ, 21 בפברואר 1960
- ^ שיתוף הפעולה בעזה בעיקר בשטח הרפואה, מעריב, 20 ביולי 1967
- ^ יורחב ביה"ח בחאן יונס, דבר, 29 בפברואר 1972
- ^ עזרא ינוב, ירידה תלולה בתמותת תינוקות בעזה, מעריב, 7 במרץ 1972
- ^ יוסף צוריאל, אינקובטורים, כליה מלאכותית והשקר הגדול של ארגון הבריאות, מעריב, 30 במאי 1975
- ^ HEALTH CONDITIONS OF THE ARAB POPULATION IN THE OCCUPIED ARAB TERRITORIES, INCLUDING PALESTINE, UN, May 5, 1987, paragraph 72
- ^ Health Status and Services in the West Bank and Gaza Strip, USAID, 1985, page 131
- ^ Health Status and Services in the West Bank and Gaza Strip, USAID, 1985, page 134
- ^ דיאליזה בשיפא, חדשות, 18 באוגוסט 1989
- ^ Vital QRCS Backing for Nasser Hospital in Gaza, October 16, 2017
- ^ Solar Electrification of the Health System in the Gaza Strip: Opportunities & Challenges, June 2019
- ^ מלחמת “חרבות ברזל” (תמונת מצב נכון ל-30 באוקטובר 2023, 13:00), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור
- ^ ישראל וולמן, כך קרס האינטרנט ברצועת עזה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, בשל ההפצצות, בית החולים נאסר בחאן יונס החל בפינוי: "חמאס ירה ממנו רקטה", באתר ynet, 27 בינואר 2024
- ^ רויטרס, החל המבצע בתוך בית החולים נאסר בחאן יונס "כוחות מיוחדים פועלים במקום, באתר ynet, 15 בפברואר 2024