בית מני
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים, מרכז מבקרים  |
| על שם |
מלכיאל מני |
| כתובת |
רח' יהודה הלוי 36 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1910–1915 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1915 |
| חומרי בנייה |
אבן חול |
| קואורדינטות | 32°03′42″N 34°46′17″E / 32.061611111111°N 34.771472222222°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית מני  | |
  | |
בית מני הוא אחד הבניינים הראשונים באחוזת בית. הבית שייך לבנק לאומי ועבר פעולת שימור.
תולדות הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית מני, ברחוב יהודה הלוי 36 בתל אביב-יפו, נבנה על ידי שלמה ברסקי כבית מגורים בשנים 1910–1915 על גבול שכונת אחוזת בית.
המבנה הוא בית דו-קומתי והוא בנוי מאבן כורכר.
בשנת 1924 נמכר הבית לבנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) וכעבור שש שנים נמכר הבית לשופט יצחק מלכיאל מני.
מני התגורר בבית בשנים 1930–1933. הבית נקרא על שמו: בית מני, אף כי השופט מלכיאל מני גר בו תקופה קצרה בלבד.
הבית שהיה עתיר בעבודות נגרות איכותיות ויפות, בציורי קירות ובעיטורי טיח, נשאר כיחיד במינו לשיטות בנייה ולסגנון של ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, כפי שהיה מקובל ביפו באותן השנים.
בשנת 1978 נמכר הבית על ידי יורשיו של מני לבנק לאומי.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, התכוון בנק לאומי לבנות בניין משרדים במקום בית מאני אשר מצבו הפיזי התדרדר עם השנים והוא עמד נטוש והרוס.
שימור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999 התעורר מאבק ציבורי אשר מטרתו הייתה לשמר את המבנה. המועצה לשימור אתרים פתחה במאבק ציבורי נרחב לעצור את הריסת הבית. הנושא אף הועלה במליאת הכנסת (באוקטובר 1985) על ידי חברי הכנסת מרדכי בר-און ועדנה סולודר.
בתוכניות השימור של תל אביב הוכרז בית מאני כבניין לשימור בהגבלות מחמירות: תב"ע א.2650ב'[1]. כך בוטלה תוכניתו של בנק לאומי להרוס את הבניין והבנק חויב לשמר את הבניין ולשלב אותו בתוך המבנה החדש של משרדי הבנק הלאומי. החלטת עיריית תל אביב לשמר את המבנה ולשלבו במבנה משרדים חדש הייתה חלק ממדיניותה של העירייה לעודד את הנהלת הבנק (ובנקים נוספים) להישאר במע"ר (מרכז עסקים ראשי). משרד האדריכלים קייזר-קייזר-לקנר זכה בעבודת התכנון של מגדל המשרדים של הבנק ושילוב בית מני בגוף המגדל החדש. ההועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב אישרה את התוכנית ביוני 2000[2]. המגדל בן 12 הקומות נחנך בשנת 2003[3].
משרד התכנון של האדריכל אמנון בר אור תכנן את עבודת השימור של בית מני והתאמתו לשימושו החדש. חלקו האחורי הפך לחלק מאולם הכניסה של בניין המשרדים של הבנק, ואילו חלקו הקדמי של הבית נשאר כמבנה עצמאי. בשנת 2008 הוסב המבנה למרכז מבקרים של הבנק וגלריות לתערוכות מתחלפות. שני חדרים שוחזרו בסגנון ראשית המאה ה-20 ובתוכם שיחזור של סניף יפו ההיסטורי של בנק אפ"ק[4].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמנון בר אור, 'שימור והסבה: ממבנה מגורים לבנק. בית מני' (אורכב 03.02.2017 בארכיון Wayback Machine), אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 57–62.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הכהן, בית בתוך מגדל, באתר ynet, 28 באפריל 2003
- דף הבית של אמנון בר אור - טל גזית בע"מ: פרויקטים
- בית מני - מומלץ מפה 9
- בית מני לאומי - עכבר העיר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשות מקרקעי ישראל פרטים על תכנון תוכנית תא 2650 ב
- ^ דליה טל, ת"א: אושרו תוכניות פרטיות של קייזר - בל"ל ואמפא, באתר גלובס, 25 ביוני 2000
- ^ דפנה צוקר, לאומי מתייעל: מעביר משרדי ההנהלה הפזורים בסיטי של ת"א לבית מאני, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2003
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים בית מני, באתר הארץ