בנו צור

בנו (בנימין) צור (צוקר) (1908–1984) היה המפקד השני של גלי צה"ל, בדרגת רב-סרן, מנובמבר 1952 ועד אוגוסט 1965.

ביוגרפיה

צור נולד ב-1908 באושוויינצ'ים, שבגליציה, פולין. ב-1912 הגרה משפחתו לברלין לאזור בו התגוררו מהגרים רבים מהאוסטיודן, שם גדל והתחנך. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס אבי המשפחה, מרדכי, לצבא האוסטרו-הונגרי, והמשפחה חזרה לפולין. ב-1915 חזרו האם ושלושת הילדים לגרמניה, והאב הצטרף בתום המלחמה. צור הושפע מאוד מהאנטישמיות של השכנים הגויים ומההתנשאות של יהודי גרמניה הוותיקים, ה"יקים".

בילדותו התחנך צור, בחלק מהזמן, ב"יידישע פולקסהיים" – מרכז קהילתי יהודי שעסק בשיקום ובחינוך ילדים ובני נוער עזובים מקרב יהודי מזרח אירופה, שאותו ייסד ב 1916 ד"ר זיגפריד להמן. תפיסתו החינוכית של להמן כללה קרבה לאדמה ולטבע, טיפוח האמנויות ובמיוחד המוזיקה.

משפחת צוקר ניהלה אורח חיים מסורתי, ובנו, בנוסף ללימודיו בתיכון הכללי, למד יומיום, עד גיל 15, גם בבית ספר יהודי – תלמוד תורה. בגמר לימודיו בבית הספר התיכון יצא להכשרה בחווה של תנועת הנוער "בלאו-וייס" – תכלת לבן. מאוחר יותר למד צור כשנתיים וחצי בבית הספר הגבוה לחקלאות בברלין. אולם מסיבות כלכליות לא סיים את לימודיו והחל לעבוד בסוכנות שארגנה הופעות של אומנים וקונצרטים. מינואר 1931 ועד אפריל 1933 היה לעוזר למנהל פרסום, ומאוחר יותר למנהל פרסום בעיתונים. מפברואר 1933 ועד ספטמבר 1933 היה בהכשרה חקלאית בדנמרק.

בארץ ישראל

באוקטובר 1933 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ רמת הכובש, בה היה פועל בפרדס, אחראי על פעילות תרבותית, מרכז קניות וגזבר. מאפריל 1940 ועד אוקטובר 1941 עבד במזכירות הקיבוץ המאוחד בהקמה של הוצאת הקיבוץ המאוחד.

בנובמבר 1941 התגייס לצבא הבריטי, ליחידת התובלה 176. הוא שירת במצרים עילית, במדבר המערבי עד טריפולי, במלטה ובאיטליה. מספטמבר 1944 עד 1946, ניהל עיתון עברי: "לחייל".

ביולי 1946 השתחרר מהצבא הבריטי וחזר לרמת הכובש ובאוגוסט 1948 התגייס לצה"ל כעוזר לקצין אומנות במחלקת התרבות. מאוחר יותר כיהן כקצין אומנות וכקצין מטה בענף ההסברה עד נובמבר 1952. מנובמבר 1952 ועד אוגוסט 1965 היה מפקד גלי צה"ל.

פיקוד על גלי צה"ל

צור, בהיותו רב-סרן החל לפקד על התחנה ב-1952, כשהתחנה הייתה בת שנה וחצי. באותה עת שידרה התחנה במשך שלוש שעות ביום, בין שבע לעשר בערב. תקציב התחנה היה זעום.

בתקופת ניהולו של צור הוכנסו שידורים ישירים מהאולפן ומניידות שידור, שידור חי ממצעד יום העצמאות, מצעד פזמונים עברי ולועזי, תוכניות אקטואליה ושעשועון רדיו. כן הוכנסה תוכנית "הערב": תוכנית ראיונות בשידור חי בהנחיית טלילה בן-זכאי ומשה בן-אפרים ומאוחר יותר שייקה בן-פורת. אנשים הוזמנו לאולפן ודיברו על נושאים שונים. לתוכנית היה מזכיר בשם "ליאו", שמדי פעם התערב במבטא "ייקי", שעשה כל עבודה בתחנה והיה זה צור עצמו.

אחת מאבני הדרך שהתחילו בתחנה אז, הייתה התוכנית "משפחת שמחון", תסכית רדיו הומוריסטי ואקטואלי. התוכנית נכתבה ובוימה על ידי משה בן אפרים והשתתפו בה שמואל רודנסקי, עודד קוטלר ואחרים.

אחרי השחרור

בתום 13 שנים כמנהל "גלי צה"ל" נשלח צור לשמש כקונסול תרבות בפילדלפיה. שם, בין השאר, שידר לישראלים.

בשובו, בתום כשלוש שנים, היה מנהל אדמיניסטרטיבי של להקת בת-שבע.

חיים אישיים

היה נשוי לחנה (בתו של דוד זכאי) ואב לבת.