לדלג לתוכן

בנימין זאב בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין זאב בכר
Bacher Vilmos
לידה 12 בינואר 1850
ליפטובסקי מיקולאש, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 1913 (בגיל 63)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק בית המדרש לרבנים בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה

הרב בנימין זאב בַּכָרָךְ ובלועזית בכרגרמנית: Wilhelm Bacher, בהונגרית: Bacher Vilmos;‏ 12 בינואר 1850בודפשט 25 בדצמבר 1913) היה מזרחן ובלשן איש חכמת ישראל בהונגריה.

נולד בלִיפְּטו-סנט-מיקלוש (אנ') בהונגריה (כיום בסלובקיה) למשורר שמעון בכרך, מאחרוני תנועת ההשכלה בהונגריה וסופר עברי חשוב. היה צאצא לרב יאיר חיים בכרך, בעל ספר "חוות יאיר". לצד חינוך מסורתי סיים גימנסיה לותרנית בפרשבורג. ב-1867 התחיל ללמוד פילוסופיה ושפות המזרח באוניברסיטת בודפשט, ושמע הרצאות על התלמוד משמואל ליב בריל. ב-1868 עבר לאוניברסיטת ברסלאו והמשיך ללמוד פילוסופיה ופילולוגיה, ובמקביל המשיך בלימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בברסלאו. כיהן תקופה קצרה כרבה של סגד.

ביולי 1877 הוא מונה על ידי ממשלת הונגריה יחד עם משה בלוך ודוד קויפמן לפרופסור בבית המדרש לרבנים בבודפשט ולימד תנ"ך והיסטוריה יהודית. החל מ-1907 לימד תלמוד והלכה. ב-1885 מינתה קהילת פשט את בכר למנהל התלמוד-תורה, בו לימד, בין היתר, עם מיקשה וייס ודוד שיין. בנימין בכר היה סופר פורה ופרסם למעלה מ-750 חיבורים. כתב ערכים באנציקלופדיות שונות, והיה מהתורמים העיקריים לאנציקלופדיה היהודית. מרבית חיבוריו נכתבו בגרמנית או הונגרית, ולבקשת חיים נחמן ביאליק, תורגמו רבים מהם לעברית על ידי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנימין זאב בכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הודפס מחדש בדפוס אתין ושושני יפו תרפ"ג, ובהוצאת דביר ירושלים תרפ"ה. הספר באתר היברובוקס
  2. ^ הספר באתר היברובוקס. הספר הודפס מחדש ב-1970 בהוצאת קדם, ירושלים.