ג'ון אליוט קרנז

ג'ון אליוט קרנז
John Elliott Cairnes

לידה	26 בדצמבר 1823 דרוהדה, אירלנד
פטירה	8 ביולי 1875 (בגיל 51) בלקהית', הממלכה המאוחדת
שם לידה	John Elliott Cairnes
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מעסיק	יוניברסיטי קולג' לונדון
מספר צאצאים	3

ג'וֹן אֶלִיוֹט קֵרְנְז (באנגלית: John Elliott Cairnes;‏ 26 בדצמבר 1823 – 8 ביולי 1875) היה כלכלן פוליטי אירי. הוא תואר כ"אחרון הכלכלנים הקלאסיים".

קורות חיים

ג'ון קרנז נולד בקסלבלינגהם , מחוז לאות'. הוא היה בנם של ויליאם אליוט קרנז (William Elliott Cairnes‏; 1787–1863) מסטאמין, ליד דרוהדה, ושל מריאן וולזי (Marianne Woolsey), שאימה הייתה אחותו של סר ויליאם בלינגהם, הברונט הראשון של קסלבלינגהם . אביו של ג'ון החליט על קריירה עסקית, בניגוד לרצונה של אימו (קתרין מור ממור הול, קילינצ'י ), והפך לשותף במבשלת וולזי בקסלבלינגהם. בשנת 1825, ויליאם קרנז הקים מבשלה בדרוהדה, והפך את מבשלת דרוהדה להצלחה מסחררת. הוא זכור בזכות יכולתו העסקית הגדולה ובזכות ההתעניינות הגדולה שהפגין בצדקה.

לאחר שסיים את בית הספר, שהה ג'ון קרנז כמה שנים בבית הספירה של אביו בדרוהדה. עם זאת, הוא העדיף ללמוד, והוא הורשה להיכנס לטריניטי קולג' בדבלין, שם רכש את תואר ה-BA ב-1848, ושש שנים מאוחר יותר את התואר M.A. לאחר שעבר את תוכנית הלימודים באומנויות, הוא עסק בלימודי משפטים, והצטרף ללשכת עורכי הדין של אירלנד. אבל הוא היה חסר רצון לעסוק במקצוע עריכת הדין, ובמשך כמה שנים שלאחר מכן, הוא התמסר לכתיבת מסות בכתבי עת שונים על שאלות חברתיות וכלכליות הקשורות לאירלנד. הוא התמקד בעיקר בנושא כלכלה פוליטית, אותו למד ביסודיות.

בעודו מתגורר בדבלין, הוא נפגש עם הארכיבישוף ווטלי , אשר הגה רוב כבוד לאופיו וליכולותיו של קרנז. בשנת 1856, התפנה משרת הפרופסור בקתדרה לכלכלה פוליטית על שם ווטלי בדבלין, שהוקמה על ידי ווטלי, וקרנז קיבל את המינוי. בהתאם לתקנון הקרן פורסמו הרצאות הקורס בשנה הראשונה שלו. הספר הופיע ב-1857 וכותרתו "אופי ושיטה לוגית של כלכלה פוליטית" (Character and Logical Method of Political Economy). בהמשך הוא הרחיב את הטיפול של ג'ון סטיוארט מיל ב"מאמרים על כמה שאלות בלתי פתורות בכלכלה פוליטית" (Essays on some Unsettled Questions in Political Economy), והכין מבוא ראוי להערצה לחקר הכלכלה כמדע. בו מוצגים באופן הטוב ביותר יכולות המחשבה והביטוי המיוחדים של המחבר. דיוק לוגי, דיוק השפה ותפיסה מוצקה של טבען האמיתי של עובדות כלכליות, הן התכונות האופייניות לכך כמו של כל שאר יצירותיו. גם אם הספר לא היה עושה דבר נוסף, הוא עדיין היה מעניק תועלת שלא תסולא בפז לכלכלנים פוליטיים על ידי הצגתו הברורה של הטבע והמשמעות האמיתיים של המונח המעורפל חוק. להשקפת התחום והשיטה של הכלכלה הפוליטית שהובאו בעבודה מוקדמת זו המחבר תמיד נשאר צודק, וכמה ממאמריו המאוחרים יותר, כגון אלה על "כלכלה פוליטית ואדמה" (Political Economy and Land) ו-"כלכלה פוליטית ולסה פר" (Political Economy and Laissez-Faire), אינם אלא חזרה על אותה דוקטרינה. תרומתו הבאה למדע הכלכלה הייתה סדרת מאמרים על שאלת הזהב, שפורסמה בחלקה ב-Fraser's Magazine , שבהם נותחו במיומנות וביכולת רבה ההשלכות הסבירות של הגדלת היצע הזהב הנלווה לתגליות הזהב באוסטרליה ובקליפורניה. ומאמר ביקורתי על עבודתו של מישל שבלייה , "על הנפילה האפשרית של ערך הזהב" (On the Probable Fall in the Value of Gold) הופיע ב-Edinburgh Review ביולי 1860.

ב-1861 מונה קרנז לפרופסורה למשפטים ולכלכלה פוליטית בקווינס קולג' גולווי , ובשנה שלאחר מכן פרסם את יצירתו "כוח העבדים" (The Slave Power), אחת הדוגמאות הטובות ביותר של פילוסופיה כלכלית יישומית. החסרונות הטבועים בהעסקת עבודת עבדים נחשפו במלואם וביכולת רבה, והמסקנות שהגיעו אליהן תפסו את מקומן בין הדוקטרינות המוכרות של הכלכלה הפוליטית. הדעות שהביע קרנז באשר לנושא האפשרי של מלחמת האזרחים האמריקנית אומתו במידה רבה על ידי מהלך האירועים בפועל, ולהופעתו של הספר הייתה השפעה ניכרת על יחסם של הוגים פוליטיים רציניים באנגליה כלפי קונפדרציית המדינות של אמריקה.

במהלך שארית מגוריו בגולוויי, לא פרסם פרופסור קרנז דבר מעבר לכמה קטעים ופמפלטים, בעיקר על השאלה האירית . החשובים ביותר מבין המאמרים הללו הם הסדרה המוקדשת לשיקול של השכלה אוניברסיטאית. בריאותו, שעדיין לא הייתה טובה במיוחד, נחלשה עוד יותר בשנת 1865 לאחר שנפל מסוסו. לאחר מכן הוא היה מושבת ממאמץ פעיל והתקפי מחלה היו עלולים להפריע כל הזמן. ב-1866 הוא מונה לפרופסור לכלכלה פוליטית ביוניברסיטי קולג' לונדון. הוא נאלץ לבלות את שנת הלימודים של 1868–1869 באיטליה, אך בשובו המשיך להרצות עד 1872. במהלך שנת הלימודים האחרונה שלו הוא העביר שיעור מעורב, נשים התקבלו להרצאותיו. בריאותו לא איפשרה לו יותר למלא את חובותיו הציבוריות; הוא התפטר מתפקידו ב-1872, ופרש עם תואר הכבוד של פרופסור אמריטוס לכלכלה פוליטית. בשנת 1873 העניקה לו האוניברסיטה שלו את התואר LL.D. הוא מת בבלאקהית' , ליד לונדון, ב-8 ביולי 1875.

משפחה

ב-27 בנובמבר 1860 התחתן קרנז עם אליזבת ("אליזה") שרלוט אלכסנדר (Elizabeth ("Eliza") Charlotte Alexander‏; 1838–1896) בגולווי בכנסיית סנט ניקולס. היא הייתה בתו של ג'ורג' הנרי מינטו אלכסנדר (George Henry Minto Alexander‏; 1811–1853), שופט בית המשפט העליון בהודו. לג'ון ואלייזה קרנז היו ארבעה ילדים, בת ושלושה בנים, אחד מהם ויליאם אליוט קרנז (1862–1902), קצין וסופר. ג'ון ואלייזה קראו לבנם השני, רוברט גולד קרנז (1863–1868), על שם רוברט גולד שו (1837–1863), גיבור מלחמת האזרחים של צבא האיחוד.

עבודתו

מאמרים בכלכלה פוליטית (1873)

שנות חייו האחרונות של קרנז הושקעו באיסוף ובפרסום של כמה מאמרים שתרם לביקורות ולמגזינים שונים, ובהכנת יצירתו הענפה והחשובה ביותר. "המאמרים הפוליטיים" (The Political Essays), שיצאה לאור ב-1873, הכוללת את כל מאמריו המתייחסים לאירלנד ולמערכת האוניברסיטאית שלה, יחד עם כמה מאמרים אחרים בעלי אופי דומה במקצת. הספר "המסות בכלכלה מדינית, תאורטית ויישומית" (The Essays in Political Economy, Theoretical and Applied), שהופיע באותה שנה, מכיל את החיבורים בנושא פתרון שאלת הזהב, שעברו עדכון ונבדקו בהשוואה לסטטיסטיקה של מחירים. בין שאר המאמרים בכרך חשובים יותר הביקורות על קלוד פרדריק בסטייה ואוגוסט קונט, והמאמרים על "כלכלה פוליטית ואדמה" (Political Economy and Land) ועל "כלכלה פוליטית ולסה פר" (Political Economy and Laissez-Faire), שהוזכרו לעיל. בשנת 1874 הופיעה יצירתו הגדולה ביותר, "כמה עקרונות מובילים של כלכלה פוליטית, שהורחבו לאחרונה" (Some Leading Principles of Political Economy, newly Expounded), שהיא ללא ספק יורשת ראויה לחיבורים הגדולים של אדם סמית, תומאס מלתוס, דוד ריקארדו וג'ון סטיוארט מיל. היא אינה מפרטת מערכת שלמה של כלכלה פוליטית; אין בה התייחסות לדוקטרינות חשובות רבות; ובאופן כללי הטיפול בבעיות אינו כזה שיתאים למדריך שיטתי. העבודה היא בעצם פרשנות לכמה מהדוקטרינות העיקריות של האסכולה של הכלכלנים האנגלים, כמו ערך, עלות ייצור, שכר, עבודה והון וערכים בינלאומיים, והיא גדושה בביקורת חריפה והמחשה ברורה. בעודו מצוי בהרמוניה בסיסית עם מיל, במיוחד בכל הנוגע לתפיסה הכללית של המדע, קרנז שונה ממנו במידה רבה או פחות כמעט בכל הדוקטרינות הראשיות, מעמיד את דעותיו לבחינה בוחנת, ובדרך כלל מצליח לתת לאמת המשותפת גם בסיס מוצק יותר וגם אמירה מדויקת יותר. העבודה האחרונה לה הקדיש את עצמו הייתה פרסום מחדש של עבודתו הראשונה על "השיטה הלוגית של כלכלה פוליטית" (Logical Method of Political Economy).

כמכלול היוו יצירותיו של קיירנס את התרומה החשובה ביותר למדע הכלכלה שתרמה האסכולה האנגלית מאז פרסום "עקרונות של כלכלה פוליטית" של ג'ון סטיארט מיל. לא ניתן להצביע על יותר מאופן כללי על ההתקדמות המיוחדת בדוקטרינה הכלכלית שבוצעה על ידו, אך ניתן לציין את הנקודות הבאות כמבססות עבורו תביעה למקום לצד ריקארדו ומיל.

תיאורו של קיירנס לתחום ושיטת הכלכלה הפוליטית: הכלכלה הפוליטית היא מדע, וכתוצאה מכך תוצאותיה נייטרליות לחלוטין ביחס לעובדות או מערכות חברתיות. הוא פשוט צריך לאתר את הקשרים הדרושים בין תופעות העושר ואינו מכתיב כללים לביצוע. יתר על כן, הוא מתנגד באופן מובהק הן לאלה שיתייחסו לכלכלה הפוליטית כחלק בלתי נפרד מהפילוסופיה החברתית, והן לאלה שניסו לבטא עובדות כלכליות בנוסחאות כמותיות ולהפוך את הכלכלה לענף של מתמטיקה יישומית. לדבריו הכלכלה הפוליטית היא מדע מעורב, שהתחום שלו הוא חלקו נפשי, חלקו פיזי. אפשר לקרוא לזה מדע חיובי, כי הנחות היסוד שלו הן עובדות, אבל הוא היפותטי מכיוון שהחוקים שהוא קובע נכונים רק בקירוב, כלומר תקפים רק בהיעדר פעולות מנוגדות.

מתוך ראייה זו של טבעו של המדע, עולה מיד שהשיטה שיש לנקוט חייבת להיות זו שמכונה על ידי מיל הדדוקטיבי הפיזי או הקונקרטי, שמתחיל מסיבות ידועות מסוימות, חוקר את השלכותיהן ומאמת או בודק את התוצאה בהשוואה לעובדות מניסיון. אפשר, אולי, לחשוב שקרנז נותן מעט מדי תשומת לב להשפעות האורגניזם של החברה על עובדות כלכליות, ושהוא נוטה להתעלם ממה שוולטר בג'ט כינה את ההנחות של הכלכלה הפוליטית.

ניתוח עלות הייצור של קרנז ביחס לערך: לפי מיל, המרכיבים האוניברסליים בעלות הייצור הם שכר העבודה ורווחי ההון. לתאוריה זו מתנגד קרנז כי שכר, בהיותו תגמול, אינו יכול להיחשב בשום אופן כעלות, והוא יכול היה להיחשב כעלות רק כתוצאה מכך שהבעיה כולה מטופלת מנקודת מבטו של הקפיטליסט, שללא ספק, השכר ששולם מייצג עלות. את המרכיבים האמיתיים של עלות הייצור הוא רואה כעבודה, היעדרות וסיכון, השני שבהם נופל בעיקר, אם כי לא בהכרח, על הקפיטליסט. בניתוח זה הוא עוקב במידה ניכרת ומשפר את נסאו ויליאם סניור , שהגדיר בעבר את עלות הייצור כסכום העבודה והיעדרות הדרושים לתפוקה.

הצגתו של קרנז את הגבול הטבעי או החברתי לתחרות החופשית, ואת השפעתו על תורת הערך : הוא מציין שבכל חברה מאורגנת בקושי יכולה להיות העברה מוכנה של הון מתעסוקה אחת לאחרת, שהיא התנאי ההכרחי של תחרות חופשית; בעוד שההבחנות המעמדיות הופכות את העבודה לבלתי אפשרית להעביר את עצמה בקלות לעיסוקים חדשים. לפיכך, החברה עשויה להיחשב כמורכבת מסדרה של קבוצות תעשייתיות שאינן מתחרות, עם תחרות חופשית בין חברי כל קבוצה או מעמד אחד. כעת התנאי היחיד שבו עלות הייצור תסדיר את הערך הוא תחרות משוכללת. מכאן נובע שהערך הרגיל של סחורות - הערך המעניק ליצרנים את התמורה הממוצעת והרגילה יהיה תלוי בעלות הייצור רק כאשר ההחלפה מוגבלת לבני מעמד אחד, שביניהם יש תחרות חופשית. בתמורה בין מחלקות או קבוצות תעשייתיות שאינן מתחרות, הערך הנורמלי הוא פשוט מקרה של ערך בינלאומי, ותלוי בביקוש הדדי, כלומר כזה שיספק את משוואת הביקוש. תאוריה זו מהווה תרומה מהותית למדע הכלכלה ומטילה אור רב על בעיית הערך הכללית. עם זאת, אפשר לחשוב שקרנז התעלם מנקודה שהועלתה בצורה בולטת על ידי סניור, שגם הפנה את תשומת הלב להשפעת התחרות ביחס בין עלות הייצור לערך. העלות ליצרן קובעת את הגבול שמתחתיו המחיר אינו יכול לרדת מבלי שההיצע יושפע; אבל זה הרצון של הצרכן, כלומר על מה הוא מוכן לוותר במקום שייאלץ לייצר לעצמו את הסחורה שמקבעת את הערך המקסימלי של הפריט. להתייחס לכל בעיית הערך הטבעי או הנורמלי מנקודת המבט של היצרן זה לתת תאוריה חד-צדדית של העובדות.

הגנתו של קרנז על דוקטרינת שכר-קרן : דוקטרינה זו, שמיל פרסם ב"עקרונות", אבל נטש אותה, קרנז עדיין התחייב להגן עליה. הוא גם הראה את המובן שבה, כאשר מטפלים בבעיית השכר, יש להתייחס לאיזו קרן המוקדשת לתשלום שכר, והצביע על התנאים שבהם קרן השכר עשויה לגדול או לרדת. אפשר להוסיף שהעקרונות המובילים שלו מכילים דיונים ראויים להערכה על איגודים מקצועיים והגנה, יחד עם ניתוח ברור של התאוריה של סחר וערך בינלאומיים, שבה יש הרבה שהוא חדשני ובעל ערך כאחד. הספר "השיטה הלוגית" (Logical Method) מכיל הסבר והגנה על תורת השכירות של ריקארדו; והמאמרים מכילים ביקורת על הדוקטרינות הכלכליות של קלוד פרדריק בסטייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון אליוט קרנז בוויקישיתוף

• כתבי ג'ון אליוט קרנז בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• ג'ון אליוט קרנז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• NUI Galway: John Elliott Cairnes NUI Galway is the successor to Queen's College Galway
• Works by or about John Elliott Cairnes at Internet Archive

הערות שוליים

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Cairnes, John Elliott מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל