ג'ון ביינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון ביינר
17 בנובמבר 1949; רידינג, אוהיו, ארצות הברית (בן 66)
John Boehner official portrait.jpg
שם בשפת המקור John Boehner
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת-זוג

דבורה גנלק (1973 - נוכחית)

יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה-61
תקופת כהונה 5 בינואר 2011 - 29 באוקטובר 2015 (4 שנים ו-42 שבועות)
הקודם בתפקיד ננסי פלוסי
הבא בתפקיד פול ראיין
תחת נשיא ארצות הברית ברק אובמה
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השמיני של אוהיו
תקופת כהונה 3 בינואר 1991 - 30 באוקטובר 2015 (24 שנים)

ג'ון אנדרו בֶּיינראנגלית: John Andrew Boehner; נולד ב-17 בנובמבר 1949) הוא פוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הרפובליקנית. שירת כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מאוהיו והיה יושב הראש בית הנבחרים בשנים 2011-2015.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביינר נולד בדרום מערב אוהיו, השני מבין 12 אחים. ב-1968, בתקופת מלחמת וייטנאם, התגייס לצי, אך שוחרר אחרי זמן קצר מסיבות רפואיות. אביו היה בעל בר בסינסינטי. למד מנהל עסקים באוניברסיטה ישועית בסינסינטי ואחר כך קיבל משרה בחברת שיווק של אריזות פלסטיק, ועם הזמן הפך לנשיא החברה.

ב-1982 החל את הקריירה הפוליטית במועצת העיירה בה התגורר, וב-1985 נבחר לבית הנבחרים של אוהיו. ב-1990 נבחר לראשונה כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, ומכהן בתפקיד מאז. הוא מייצג אזור בחירה הכולל פרברים של סינסינטי ודייטון. בקדנציה הראשונה היה חלק מקבוצה של 7 חברים רפובליקנים שיצאה כנגד הנהגת הקונגרס, והצליחה להנהיג כמה רפורמות בהתנהלות המוסד. לקראת בחירות אמצע הקדנציה של 1994 היה אחד ממנסחי "החוזה עם אמריקה" שהביא את הרפובליקנים לשליטה בבית הנבחרים ואת ניוט גינגריץ' לכס היושב ראש.

ב-2006 נבחר להחליף את טום דיליי כמנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, לאחר שדיליי נאלץ להתפטר עקב כתב אישום שהוגש נגדו. עם תבוסת הרפובליקנים בבחירות אמצע הקדנציה שנערכו באותה השנה הפך למנהיג המיעוט. עם בחירתו של ברק אובמה הדמוקרטי לנשיאות ב-2008 הנהיג מדיניות של התנגדות כמעט לכל יוזמות החקיקה של הנשיא. במיוחד התנגד לרפורמה במערכת הבריאות, ולאחר שהיא עברה, הבטיח לבטל אותה לכשתחזור השליטה בקונגרס לידיים רפובליקניות.

לאור ניצחון הרפובליקנים בבחירות לבית הנבחרים ב-2010, הוא נבחר ליושב ראש הבית והחליף בתפקיד את ננסי פלוסי הדמוקרטית עם כינוס הקונגרס החדש בינואר 2011. בינואר 2013 ובינואר 2015 נבחר לכהונות נוספות בתפקיד.

כהונתו של ביינר התאפיינה בקיטוב הולך וגובר, הן בין המפלגות, והן בתוך המפלגה הרפובליקנית, בה חברי הקונגרס המזוהים עם תנועת מסיבת התה סירבו לכל פשרה עם הנשיא ברק אובמה, ולרוב הצליחו לכפות זאת על ביינר ועל הסיעה כולה. כישלון הקונגרס להעביר את חוקי התקציב, וההחלטה שקיבל בית הנבחרים להתנות תקצוב זמני בהפסקת המימון לרפורמת הבריאות של אובמה, הביאו בסוף 2013 להשבתת הממשל הפדרלי, לראשונה מאז 1996, למשך 16 יום. גם הצעת החוק לרפורמה מקיפה במערכת ההגירה, שעברה בתמיכה דו מפלגתית בסנאט באותה שנה, לא הועלתה כלל להצבעה בבית הנבחרים בלחץ הקיצונים במפלגה הרפובליקנית.

בתחילת 2015, לקראת גיבוש הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, הזמין את בנימין נתניהו לשאת את נאומו בפני שני בתי הקונגרס בנושא. באופן יוצא דופן, הוא עשה זאת ללא תיאום עם הממשל, דבר שהתפרש כקריאת תיגר על הנשיא.‏[1]

ב-25 בספטמבר 2015, לנוכח עימות נוסף עם הפלג הקיצוני במפלגתו אשר דרש להשבית שוב את הממשל אלא אם כן יבוטל המימון הפדרלי לכל פעילות של "הארגון להורות מתוכננת" (Planned Parenthood), ועל רקע החשש מפני מרד פלג חברי "מסיבת התה" במפלגתו במנהיגותו והאפשרות כי לא ייבחר מחדש, הודיע כי יפרוש בסוף אוקטובר באותה שנה מתפקידו כיושב ראש בית הנבחרים, ויתפטר מהחברות בו.‏[2] לאחר שהתכוון להיבחר לתפקיד קווין מקארתי אך הסיר את מועמדותו, החליפו בתפקיד פול ראיין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימת ג'ון ביינר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]