ג'ון ויליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון ויליס
John Willis
אין תמונה חופשית
לידה 23 בספטמבר 1952 (בן 66)
ניוארק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.05 מטרים
מכללה אוניבריסיטת בלומסבורג, פנסילבניה
קבוצות כשחקן
19741975
1975–1977
1977–1982
1982–1984
1984–1985
1985–1986
1986–1987
1987–1988
סקרנטון אפולוס
גרנולרס
הפועל תל אביב
הפועל חיפה
הפועל תל אביב
הפועל חולון
הפועל תל אביב
מכבי ראשון לציון
הישגים כשחקן
  • חמישיית העונה: פעמיים (1978, 1980)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון (יוסף) ויליסאנגלית: John Josef Willis;‏ 23 בספטמבר 1952) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ישראלי בגובה 2.05 מטרים, ששיחק בעמדת הפאוור פורוורד, בין היתר, בהפועל תל אביב ונבחרת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וויליס נולד בניוארק, ניו ג'רזי, למשפחה יהודית. בגיל 13 החל וויליס לשחק כדורסל. בהמשך שיחק וויליס שנתיים בקבוצת הכדורסל של בית הספר העממי שבו למד, ולאחר מכן בקבוצת הכדורסל של התיכון. לאחר התיכון למד וויליס באוניברסיטת בלומסבורג בפנסילבניה (אנ') ושיחק בנבחרת הכדורסל של האוניברסיטה - "בלומסבורג האסקיס" (אנ') למשך 4 שנים.[1] במדי הקבוצה קלע וויליס 1,467 נקודות והוא מדורג במקום השלישי בטבלת מלך הסלים בתולדותיה.[2] כן הוביל וויליס את הקבוצה לזכייה בתארים, והוא מחזיק בשיא הנקודות במשחק (48), שיא הריבאונדים בעונה (389) ושיא בממצוע אחוזי הקליעה (54.4%). וויליס אחד מארבעת השחקנים בתולדות הקבוצה, שעם פרישתם, הוחלט ששום שחקן אחר לא ישתמש עוד במספר החולצה שלהם.[3]

בשנת 1974 סיים את לימודיו ונבחן בקבוצת פילדלפיה 76, אך לבסוף לא התקבל אף על פי שהיה בין המועמדים הסופיים.[1] בהמשך הצטרף לקבוצת הצטרף סקרנטון אפולוס (אנ') מליגת הכדורסל המקצוענית ה-CBA.

בשנת 1975 עבר וויליס לספרד ושיחק בקבוצת גרנולרס מליגת המשנה במשך שנתיים, ובשנה השנייה עזר לקבוצה להעפיל לליגה הראשונה.[1]

הפועל תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום התקופה בגרנולרס, נפגש וויליס עם ראשי הפועל תל אביב שחיפשו שחקן חיזוק לקבוצה, שהזמינו אותו לעלות לישראל ולשחק בקבוצה כישראלי.[1] באוגוסט 1977 הצטרף וויליס באופן רשמית לקבוצה, ושימש כמחליף למרק טורנשיין שעזב. באותה שנה כיכבו בקבוצה בארי ליבוביץ ופיני חוזז. העלייה לישראל, לפי דבריו, לא נבעה מציונות, אלא מטעמים כספיים ותנאי החיים בישראל.[2]

בעונתו הראשונה של וויליס בקבוצה, עונת 1977/1978 הונהגה שיטה חדשה עם 22 מחזורי ליגה סדירה, ובסופם טורניר "ליגת-על" (בה נמחק המאזן מהליגה הסדירה) עם 6 הקבוצות אשר סיימו ראשונות בסיום הליגה הסדירה. במהלך העונה גברה הפועל על מכבי 98-85 ביד אליהו, כשוויליס מככב עם 23 נק' ופיני חוזז מוסיף 22. מדובר בניצחון הראשון של הפועל בדרבי מאז מאי 1970. את העונה הסדירה סיימה הפועל במקום השלישי. במשחקי בית הגמר הפסידה הפועל 4 פעמים בששת המחזורים הראשונים, כולל בדרבי. בסיבוב השני הפסידה הפועל שוב בדרבי, 77:118, ולבסוף סיימה את הבית במקום השלישי. בעונה הסדירה קלע וויליס בממוצע של 14.9 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 18.1 נקודות למשחק.[4] וויליס נבחר לחמישיית העונה.[5] בגביע המדינה, הפסידה הפועל למכבי 90:93 לאחר משחק צמוד והארכה, כאשר וויליס קלע בגמר 24 נקודות.

עונה לאחר מכן, 1978/1979, עמד על הקווים המאמן יהושע רוזין. שיטת הליגה שונתה שוב, ולראשונה בתולדות הליגה הוחלט על הכרעת האליפות בשיטת פלייאוף עם סדרות (הטוב משלושה). הפועל תל אביב העפילה לגמר הפלייאוף לאחר שגברה על הפועל רמת גן. המשחק הראשון בגמר הפלייאוף נגמר בניצחון של מכבי תל אביב. המשחק השני היה כבר צמוד יותר, ובדקות הסיום הגיע לשוויון 64-64, כשמכבי לא מצליחה לקלוע סל במשך שש דקות. אבל דווקא אז, במהלך התקפה של הפועל, איבד לייבוביץ' את הכדור למיקי ברקוביץ', שניצח את המשחק, ואת סדרת הגמר 0–2 עבור מכבי.[6] בעונה הסדירה קלע וויליס בממוצע של 18.3 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 18.6 נקודות למשחק.[4]

בעונת 1979/1980, הרוויחה הפועל מפירוקה של הפועל גבת/יגור כשהעבירה לשורותיה את בועז ינאי, ואת המאמן שימי ריגר. כמו כן ניצלה הפועל היטב את ההיתר לראשונה לשתף שחקן זר אחד בסגל, והביאה את הגבוה המצטיין פראן קוסטלו. בעונה עצמה שוב התמודדה הפועל בצמרת עם מכבי תל אביב והפועל רמת-גן. לשני מחזורי הסיום הגיעה הפועל כשיש לה עדיין סיכוי לזכות באליפות, אם תנצח את שני משחקיה האחרונים. לרוע מזלה, שני המשחקים האלה היו מול מכבי תל אביב והפועל רמת גן. הסיכוי נמוג לאחר הדרבי, בו ניצחה מכבי ללא כל קושי. הפועל התנחמה בכך שבמחזור האחרון ניצחה את ר"ג 83–85, ועברה אותה בטבלה, בדרך לעוד סגנות. במהלך העונה שיחק וויליס 20 משחקים וקלע בממוצע של 16.4 נקודות.[4] וויליס נבחר לחמישיית העונה.[5] כן בעונה זו העפילה הפועל לראשונה בתולדותיה לחצי גמר גביע קוראץ', שם חיכתה לה ציבונה זאגרב. המשחק הראשון בין שתי הקבוצות נערך בהיכל הספורט יד אליהו, והפועל ניצחה בו 80–81, אך במשחק הגומלין הפסד 80–92 מנע ממנה העפלה היסטורית לגמר גביע אירופי. אחת הסיבות המרכזיות לאי העפלה לגמר הייתה שברגעים המכריעים ספג וויליס ארבע עבירות, שהקשו עליו לשמור על שחקני זאגרב.[6] בשנת 1980 התגייס וויליס לצה"ל ושירת שנה כמדריך ספורט בבסיס חיל האוויר בתל נוף.[2]

בעונת 1980/1981 עברה הפועל לשחק באולם אוסישקין המקורה. לפני תחילת העונה נקלעה הקבוצה לקשיים כלכליים, וההנהלה פנתה לוויליס וליבוביץ שיפחיתו משכרם, אולם אלו סירבה.[7] השחקנים בועז ינאי, פראן קוסטלו, גור בן-דוד ושמואל נחמיאס עזבו. שבוע בלבד לפני פתיחת העונה התחילה הפועל להתאמן. המאמן שימי ריגר החתים נסע לארצות הברית והחתים את לבן מרסר. הפועל סיימה את העונה במקום הרביעי בלבד, בעוד מכבי תל אביב גורפת את אליפות אירופה ואליפות ליגה נוספת בלי הפסד.[6] וויליס רשם 22 הופעות וקלע בממוצע של 16.5 נקודות למשחק.

בחלוף 3 שנים לאחר שעלה לישראל, לפי תקנון פיב"א, רשאי היה וויליס לשחק במדי נבחרת ישראל. בשנת 1981 השתתף וויליס באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בצ'כוסלובקיה.[1] מאמן הנבחרת היה רלף קליין וכוכב הנבחרת היה מיקי ברקוביץ'. הנבחרת סיימה את האליפות במקום השלישי עם שלושה ניצחונות וחמישה הפסדים. וויליס שיחק באליפות בכל שמונה המשחקים, וקלע בממוצע של 6.2 נקודות למשחק.[8]

בעונת 1981/1982 חזרה שיטת הפלייאוף לליגה. בטרם התחילה העונה החתימה הפועל שני מתאזרחים, אנדי ווקר וקני לבנובסקי, שחיזקו מאד את הקו הקדמי של הקבוצה. חמישיית הקבוצה היו וויליס, הקפטן הוותיק בארי לייבוביץ', הזר, לבן מרסר, דני ברכה ופיני חוזז, ולתפקיד המאמן מונה אריה דוידסקו. בפלייאוף עצמו הוצלבה הפועל מול הפועל גליל עליון, הצליחה לעבור אותה לאחר שני ניצחונות, והעפילה כצפוי לבית הגמר יחד עם מכבי תל אביב והפועל רמת גן. הפועל אירחה במשחק הראשון את הדרבי, וכבר בו איבדה מעשית כל סיכוי לזכות בתואר כשהובסה 89:73, לאחר מחצית ראשונה צמודה. גם במשחק השני הובסה הפועל בחוץ על ידי ר"ג 70:90. הפועל הפסידה גם בשני המשחקים שנותרו.[6] בעונה הסדירה קלע וויליס בממוצע של 11.2 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 9.7 נקודות למשחק.[4] בסיום העונה, עזב וויליס את הפועל לאחר שהואשם על ידי ההנהלה בזיוף פציעה בגב, כנראה משום שהפועל רצתה להתחמק מתשלום כספים שהגיעו לו. בתוך כך העבירה הפועל לוויליס שיקים ללא כיסוי.[9] העניין התגלגל לבתי המשפט שם זכה וויליס בשנת 1984, בתביעה בסכום של כ-3 מיליון שקל.[10]

מעברים בין קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1982/1983 חתם וויליס, יחד עם בארי ליבוביץ', בהפועל חיפה. עונה קודם לכן, סיימה הקבוצה במקום הלפני אחרון, שהיה אמור להוביל ל-ליגה הארצית, אך איגוד הכדורסל החליט בקיץ 1980 לבטל את העליות והירידות בין הליגה הלאומית לארצית למשך שתי עונות כדי להוריד את הביקוש לרכישת שחקנים, לנוכח עליית מחירי השחקנים והחשש כי הקבוצות לא יצליחו לעמוד בתשלומים, כך ניצלה הקבוצה מירידה. מאמן הקבוצה היה רני כהנא ולשני המתאזרחים וויליס וליבוביץ' הצטרפו לחיים זלוטיקמן ורנדי אלתר. הפועל חיפה רשמה עונה חלשה וסיימה במקום העשירי עם 9 ניצחונות בלבד, מרחק ניצחון אחד ממקום המוביל לירידת ליגה.[11] וויליס לעומת זאת שמר על ממוצע גבוה - 18.2 נקודות למשחק.[4]

בשנת 1983 השתתף וויליס באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בצרפת, תחת המאמן רלף קליין. הנבחרת סיימה במקום השישי במאזן כללי של שלושה ניצחונות (בין היתר על יוגוסלביה החזקה) וארבעה הפסדים. וויליס שיחק באליפות בשישה משחקים וקלע בממוצע של 4.8 נקודות למשחק.[8] לימים הגדיר וויליס את האליפות הזו כשיא הקריירה שלו בארץ.[2]

בעונה הבאה, 1983/1984 הצטרף להפועל חיפה המאמן פראן אוהנלן, והקבוצה השתפרה משמעותית כשסיימה במקום החמישי את העונה הסדירה, כאשר וויליס קלע בממוצע של 14.1 נקודות למשחק. בחצי גמר הפלייאוף הפסידה הפועל חיפה למכבי תל אביב בשני המשחקים - 88:82, 85:77.[12] בשנת 1984 השתתף וויליס בטורניר הקדם אולימפי לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס, תחת המאמן אריה מליניאק, שנערכה בצרפת. מאזנה הכללי של הנבחרת בטורניר היה שלושה ניצחונות ושישה הפסדים. וויליס השתתף ב-9 משחקים וקלע בממוצע של 6.8 נקודות למשחק.[13]

בעונת 1984/1985 חזר וויליס להפועל תל אביב, עקב רצונה של אשתו לחזור לגור במרכז הארץ.[2] באותה עונה העמידה הפועל את אחד הסגלים החזקים בתולדותיה, תחת המאמן רוזין, עם וויליס, מייק לארגי, לבן מרסר, וילי סימס, ג'ק צימרמן ושמוליק זיסמן. בסיום העונה הסדירה חזרה הפועל לראשונה מאז עונת 1979/1980 למקום השני בסיום הליגה הסדירה. בפלייאוף, ברבע גמר גברה הפועל בקלות על הפועל עפולה של בועז ינאי, ובחצי הגמר על מכבי רמת גן, וחיכתה בגמר הפלייאוף למכבי תל אביב. במשחק הראשון בגמר הפלייאוף, ניצחה הפועל את מכבי. במשחק השני, 14 דקות לסיום ההפרש היה 8 למכבי, אבל אז הגיעה התגרה המפורסמת בין מוטי ארואסטי למייק לארגי, בסיומה הורחקו שני השחקנים על ידי השופט. בלי לארגי הפועל התקשו מאוד, בעוד שמכבי פשוט הכניסה במקום ארואסטי את חן ליפין, וניצחה בסיום ב9 הפרש. במשחק השלישי, ניצחה מכבי 66–76 וזכתה בעוד אליפות.[6] בעונה הסדירה קלע וויליס בממוצע של 10.2 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 12.6 נקודות למשחק.[4]

בשנת 1985 השתתף וויליס במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בצרפת, תחת המאמן צביקה שרף. הנבחרת סיימה במקום התשיעי במאזן כללי של ארבעה ניצחונות ושלושה הפסדים. וויליס שיחק באליפות בשבעה משחקים, וקלע בממוצע של 9.4 נקודות למשחק.[8]

לקראת עונת 1985/1986 עבר וויליס להפועל חולון, תחת המאמן מולי קצורין. וויליס לא הצליח לתפוס את מקומו בחמישיית הקבוצה,[9] שכללה את ישראל אלימלך, חיים זלוטיקמן, דזי בארמור, ג'ו קופר וקליף פונדקסטר. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום השני (לראשונה מאז 1955), אך הפסידה בחצי גמר הפלייאוף 2:0 לאליצור נתניה.[14] וויליס קלע בממוצע של 7.4 נקודות למשחק - הממוצע הנמוך בקריירה שלו.[4] באותה עונה העפילה הפועל חולון לגמר גביע המדינה בו הפסידה למכבי תל אביב 90:86, וויליס קלע 3 נקודות. בפברואר 1986 הודיע וויליס על פרישה מנבחרת ישראל.[15] בהמשך לא זימן אותו מאמן הנבחרת צביקה שרף לאליפות העולם 1986.[9]

בעונת 1986/1987 חזר וויליס להפועל תל אביב לקדנציה האחרונה שלו, ואליו הצטרף זלוטיקמן מהפועל חולון.[16] מאמן הקבוצה היה משה ויינקרנץ. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה במקום השישי, אך הצליחה להעפיל מהמקום השישי עד לגמר הפלייאוף, שם פגשה, שוב, את מכבי תל אביב. את המשחק הראשון של גמר הפלייאוף ביד אליהו ניצחה הפועל בסל בשנייה האחרונה של לארגי, אולם בשני המשחקים הבאים בסדרה ניצחה מכבי בקלות יחסית.[6] בעונה הסדירה קלע וויליס בממוצע של 11.7 נקודות למשחק, ובפלייאוף בממוצע של 8 נקודות למשחק.[4] כן באותה עונה הודחה הפועל תל אביב כבר בשלב רבע הגמר של גביע המדינה על ידי אליצור נתניה, וכן בגביע קוראץ' הודחה בסיבוב השני לאחר תבוסה בוארזה.

על אף שהודיע על פרישה מהנבחרת שנה קודם לכן, בשנת 1987 היה אמור וויליס היה אמור להשתתף במוקדמות אליפות אירופה, אך לאחר שפיב"א הודיע שהנבחרת רשאית לרשום רק שני מתאזרחים, הוחלט כי וויליס וסטיב שלכטר לא יצאו עם הנבחרת.[17]

בעונת 1987/1988 עבר וויליס למכבי ראשון לציון, ששיחקה אז בליגה הארצית (הליגה השנייה). בתחילת העונה סבל וויליס מפציעה בגב, שהשביתה אותו למספר חודשים, אך לאחר שהתאושש הוביל את הקבוצה, לראשונה בתולדותיה, לליגה הבכירה, עם סל ניצחון חמש שניות לסיום במשחק העלייה מול קריית אונו.[2] בסיום העונה פרש וויליס מכדורסל.

הישגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וויליס שיחק 10 עונות בליגה הראשונה בישראל, רשם 187 משחקים, בהם קלע 2,593 נקודות והוא מדורג מקום 95 בקלעי כל הזמנים.[4] בהפועל תל אביב קלע וויליס 1,941 נקודות והוא מדורג בה במקום ה-11 בקלעיה בכל הזמנים.[18]

בנבחרת ישראל, שיחק ווילס 71 משחקים, בהם קלע 469 נקודות והשתתף באליפות אירופה בכדורסל 1981, אליפות אירופה בכדורסל 1983, הטורניר הקדם אולימפי 1984 ואליפות אירופה בכדורסל 1985.

בשנת 1990 נבחר וויליס להיכל התהילה של אוניברסיטת בלומסבורג.[3]

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סיום הקריירה החל בשיתוף פעולה עסקי עם חברת היהלומים אמבר-בורנשטיין ושיווק את תוצרתה בניו יורק.

בשנת 1990 עזב את ישראל, עבר לאטלנטה ומאז עובד בעסקי התכשיטים.

במהלך הקריירה בישראל היה נשוי לישראלית, וממנה יש לו שתי בנותיו, ניקול ושרי, ששירתו כקצינות בצה"ל.[2] כן לאחר שעזב לארצות הברית נישא בשנית לאזרחית ישראלית ולשניים ילד משותף - ירדן וויליס, גם הוא כדורסלן.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 זיו פידרר, המסלול של ויליס, מארצות הברית דרך ספרד לאליפות בפראג, דבר, 10 במאי 1981
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 אמיר בוגן, ג'ון וויליס: "השופטים בישראל תמיד פחדו ממכבי תל אביב", ynet, פורסם 8 ביוני 2007
  3. ^ 3.0 3.1 ג'ון ויליס, היכל התהילה, אוניברסיטת בלומסברג, 1990
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 ג'ון ויליס, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
  5. ^ 5.0 5.1 כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 היסטוריה של הפועל תל אביב, אתר אולטרס הפועל
  7. ^ מרדכי רוזנבלום, ויליס ובארי יעלו להפועל תל אביב 51.1 אלף דולר, מעריב, 13 ביולי 1980
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 ג'ון ויליס, אליפות אירופה 1985, אתר פיב"א
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 תלמה אדמון, סוס עבודה, מעריב, 8 בינואר 1987
  10. ^ ברוריה ביגמן, התנגדות לפשרה עלתה להפועל תל אביב ביוקר, מעריב, 1 בינואר 1984
  11. ^ הפועל חיפה, עונת 1982/1983, אתר מנהלת הליגה
  12. ^ הפועל חיפה, עונת 1983/84, אתר מנהלת הליגה
  13. ^ ג'ון ויליס, מוקדמות אולימפיאדת 1984, אתר פיב"א
  14. ^ הפועל חולון, עונת 1985/1986 אתר מנהלת הליגה
  15. ^ י. רוזנברג, ויליס: אני פורש, מעריב, 16 בפברואר 1986
  16. ^ ברוריה ביגמן, זלוטיקמן בהפועל תל אביב, מעריב, 3 ביוני 1986
  17. ^ מרדכי רוזנבלום, ג'ון ויליס והקפטן סטיב שלכטר לא יוצאים עם נבחרת הכדורסל, מעריב, 12 במאי 1986
  18. ^ קלעי הפועל תל אביב בכל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
  19. ^ בנו של ג'ון וויליס, ירדן, נבחן בנבחרת הנוער, אתר ספורט5, 16 במרץ 2017
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1981 (מקום שישי)

1 בוטרייט • 2 ויליס • 3 זלוטיקמן • 4 קנז • 5 שלכטר • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • ‏8‏ ‏מוסקוביץ'‏‏  •‏ 9 סילבר • 10 ג'מצ'י • 11 חוזז • 12 ינאי • מאמן: קליין

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1983 (מקום שישי)

1 לאסוף • 2 אלימלך • 3 סילבר • 4 ארואסטי • 5 שלכטר • 6 ברקוביץ' • 7 זלוטיקמן • ‏8‏ ‏זיסמן‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 יעקובי • 11 בוגין • 12 ויליס • מאמן: קליין

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1985 (מקום תשיעי)

1 בינו • 2 דניאל • 3 יעקובי • 4 ארואסטי • 5 שלכטר • 6 ברקוביץ' • 7 זלוטיקמן • ‏8‏ ‏זיסמן‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 ליפין • 11 חוזז • 12 ויליס • מאמן: שרף

ישראלישראל