ג'ון ויליס
 | |||
| לידה |
23 בספטמבר 1952 (בן 73) ניוארק, ארצות הברית  | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית, ישראל | ||
| גובה | 2.05 מטרים | ||
| השכלה |
אוניברסיטת בלומסבורג בפנסילבניה | ||
| עמדה | פאוור פורוורד | ||
| מכללה | אוניברסיטת בלומסבורג, פנסילבניה | ||
| קבוצות כשחקן | |||
| |||
| הישגים כשחקן | |||
  | |||
ג'ון (יוסף) ויליס (באנגלית: John Josef Willis; 23 בספטמבר 1952) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ישראלי בגובה 2.05 מטרים, ששיחק בעמדת הפאוור פורוורד, בין היתר, בהפועל תל אביב ונבחרת ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויליס נולד בניוארק, ניו ג'רזי, למשפחה יהודית. בגיל 13 החל ויליס לשחק כדורסל. בהמשך שיחק ויליס שנתיים בקבוצת הכדורסל של בית הספר העממי שבו למד, ולאחר מכן בקבוצת הכדורסל של התיכון. לאחר התיכון למד ויליס באוניברסיטת בלומסבורג בפנסילבניה (אנ') ושיחק בנבחרת הכדורסל של האוניברסיטה - "בלומסבורג האסקיס" (אנ') למשך 4 שנים.[1] במדי הקבוצה קלע ויליס 1,467 נקודות והוא מדורג במקום השלישי בטבלת מלך הסלים בתולדותיה.[2] כן הוביל ויליס את הקבוצה לזכייה בתארים, והוא מחזיק בשיא הנקודות במשחק (48), שיא הריבאונדים בעונה (389) ושיא בממוצע אחוזי הקליעה (54.4%). ויליס אחד מארבעת השחקנים בתולדות הקבוצה, שעם פרישתם, הוחלט ששום שחקן אחר לא ישתמש עוד במספר החולצה שלהם.[3]
בשנת 1974 סיים את לימודיו ונבחן בקבוצת פילדלפיה 76, אך לבסוף לא התקבל אף על פי שהיה בין המועמדים הסופיים.[1] בהמשך הצטרף לקבוצת הצטרף סקרנטון אפולוס (אנ') מליגת הכדורסל המקצוענית ה-CBA.
בשנת 1975 עבר ויליס לספרד ושיחק בקבוצת גרנולרס מליגת המשנה במשך שנתיים, ובשנה השנייה עזר לקבוצה להעפיל לליגה הראשונה.[1]
הפועל תל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תום התקופה בגרנולרס, נפגש ויליס עם ראשי הפועל תל אביב שחיפשו שחקן חיזוק לקבוצה, שהזמינו אותו לעלות לישראל ולשחק בקבוצה כישראלי.[1] באוגוסט 1977 הצטרף ויליס באופן רשמית לקבוצה, ושימש כמחליף למרק טורנשיין שעזב. באותה שנה כיכבו בקבוצה בארי ליבוביץ ופיני חוזז. העלייה לישראל, לפי דבריו, לא נבעה מציונות, אלא מטעמים כספיים ותנאי החיים בישראל.[2]
בעונתו הראשונה של ויליס בקבוצה, עונת 1977/1978 הונהגה שיטה חדשה עם 22 מחזורי ליגה סדירה, ובסופם טורניר "ליגת-על" (בה נמחק המאזן מהליגה הסדירה) עם 6 הקבוצות אשר סיימו ראשונות בסיום הליגה הסדירה. במהלך העונה גברה הפועל על מכבי 98-85 ביד אליהו, כשוויליס מככב עם 23 נק' ופיני חוזז מוסיף 22. מדובר בניצחון הראשון של הפועל בדרבי מאז מאי 1970. את העונה הסדירה סיימה הפועל במקום השלישי. במשחקי בית הגמר הפסידה הפועל 4 פעמים בששת המחזורים הראשונים, כולל בדרבי. בסיבוב השני הפסידה הפועל שוב בדרבי, 77:118, ולבסוף סיימה את הבית במקום השלישי. בעונה הסדירה קלע ויליס בממוצע של 14.9 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 18.1 נקודות למשחק.[4] ויליס נבחר לחמישיית העונה.[5] בגביע המדינה, הפסידה הפועל למכבי 90:93 לאחר משחק צמוד והארכה, כאשר ויליס קלע בגמר 24 נקודות.
עונה לאחר מכן, 1978/1979, עמד על הקווים המאמן יהושע רוזין. שיטת הליגה שונתה שוב, ולראשונה בתולדות הליגה הוחלט על הכרעת האליפות בשיטת פלייאוף עם סדרות (הטוב משלושה). הפועל תל אביב העפילה לגמר הפלייאוף לאחר שגברה על הפועל רמת גן. המשחק הראשון בגמר הפלייאוף נגמר בניצחון של מכבי תל אביב. המשחק השני היה כבר צמוד יותר, ובדקות הסיום הגיע לשוויון 64-64, כשמכבי לא מצליחה לקלוע סל במשך שש דקות. אבל דווקא אז, במהלך התקפה של הפועל, איבד לייבוביץ' את הכדור למיקי ברקוביץ', שניצח את המשחק, ואת סדרת הגמר 0–2 עבור מכבי.[6] בעונה הסדירה קלע ויליס בממוצע של 18.3 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 18.6 נקודות למשחק.[4]
בעונת 1979/1980, הרוויחה הפועל מפירוקה של הפועל גבת/יגור כשהעבירה לשורותיה את בועז ינאי, ואת המאמן שימי ריגר. כמו כן ניצלה הפועל היטב את ההיתר לראשונה לשתף שחקן זר אחד בסגל, והביאה את הגבוה המצטיין פראן קוסטלו. בעונה עצמה שוב התמודדה הפועל בצמרת עם מכבי תל אביב והפועל רמת-גן. לשני מחזורי הסיום הגיעה הפועל כשיש לה עדיין סיכוי לזכות באליפות, אם תנצח את שני משחקיה האחרונים. לרוע מזלה, שני המשחקים האלה היו מול מכבי תל אביב והפועל רמת גן. הסיכוי נמוג לאחר הדרבי, בו ניצחה מכבי ללא כל קושי. הפועל התנחמה בכך שבמחזור האחרון ניצחה את ר"ג 83–85, ועברה אותה בטבלה, בדרך לעוד סגנות. במהלך העונה שיחק ויליס 20 משחקים וקלע בממוצע של 16.4 נקודות.[4] ויליס נבחר לחמישיית העונה.[5] כן בעונה זו העפילה הפועל לראשונה בתולדותיה לחצי גמר גביע קוראץ', שם חיכתה לה ציבונה זאגרב. המשחק הראשון בין שתי הקבוצות נערך בהיכל הספורט יד אליהו, והפועל ניצחה בו 80–81, אך במשחק הגומלין הפסד 80–92 מנע ממנה העפלה היסטורית לגמר גביע אירופי. אחת הסיבות המרכזיות לאי העפלה לגמר הייתה שברגעים המכריעים ספג ויליס ארבע עבירות, שהקשו עליו לשמור על שחקני זאגרב.[6] בשנת 1980 התגייס ויליס לצה"ל ושירת שנה כמדריך ספורט בבסיס חיל האוויר בתל נוף.[2]
בעונת 1980/1981 עברה הפועל לשחק באולם אוסישקין המקורה. לפני תחילת העונה נקלעה הקבוצה לקשיים כלכליים, וההנהלה פנתה לוויליס וליבוביץ שיפחיתו משכרם, אולם אלו סירבה.[7] השחקנים בועז ינאי, פראן קוסטלו, גור בן-דוד ושמואל נחמיאס עזבו. שבוע בלבד לפני פתיחת העונה התחילה הפועל להתאמן. המאמן שימי ריגר נסע לארצות הברית והחתים את לבן מרסר. הפועל סיימה את העונה במקום הרביעי בלבד, בעוד מכבי תל אביב גורפת את אליפות אירופה ואליפות ליגה נוספת בלי הפסד.[6] ויליס רשם 22 הופעות וקלע בממוצע של 16.5 נקודות למשחק.
בחלוף 3 שנים לאחר שעלה לישראל, לפי תקנון פיב"א, רשאי היה ויליס לשחק במדי נבחרת ישראל. בשנת 1981 השתתף ויליס באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בצ'כוסלובקיה.[1] מאמן הנבחרת היה רלף קליין וכוכב הנבחרת היה מיקי ברקוביץ'. הנבחרת סיימה את האליפות במקום השלישי עם שלושה ניצחונות וחמישה הפסדים. ויליס שיחק באליפות בכל שמונה המשחקים, וקלע בממוצע של 6.2 נקודות למשחק.[8]
בעונת 1981/1982 חזרה שיטת הפלייאוף לליגה. בטרם התחילה העונה החתימה הפועל שני מתאזרחים, אנדי ווקר וקני לבנובסקי, שחיזקו מאוד את הקו הקדמי של הקבוצה. חמישיית הקבוצה היו ויליס, הקפטן הוותיק בארי לייבוביץ', הזר, לבן מרסר, דני ברכה ופיני חוזז, ולתפקיד המאמן מונה אריה דוידסקו. בפלייאוף עצמו הוצלבה הפועל מול הפועל גליל עליון, הצליחה לעבור אותה לאחר שני ניצחונות, והעפילה כצפוי לבית הגמר יחד עם מכבי תל אביב והפועל רמת גן. הפועל אירחה במשחק הראשון את הדרבי, וכבר בו איבדה מעשית כל סיכוי לזכות בתואר כשהובסה 89:73, לאחר מחצית ראשונה צמודה. גם במשחק השני הובסה הפועל בחוץ על ידי ר"ג 70:90. הפועל הפסידה גם בשני המשחקים שנותרו.[6] בעונה הסדירה קלע ויליס בממוצע של 11.2 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 9.7 נקודות למשחק.[4] בסיום העונה, עזב ויליס את הפועל לאחר שהואשם על ידי ההנהלה בזיוף פציעה בגב, כנראה משום שהפועל רצתה להתחמק מתשלום כספים שהגיעו לו. בתוך כך העבירה הפועל לוויליס שיקים ללא כיסוי.[9] העניין התגלגל לבתי המשפט שם זכה ויליס בשנת 1984, בתביעה בסכום של כ-3 מיליון שקל.[10]
מעברים בין קבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת עונת 1982/1983 חתם ויליס, יחד עם בארי ליבוביץ', בהפועל חיפה. עונה קודם לכן, סיימה הקבוצה במקום הלפני אחרון, שהיה אמור להוביל לליגה הארצית, אך איגוד הכדורסל החליט בקיץ 1980 לבטל את העליות והירידות בין הליגה הלאומית לארצית למשך שתי עונות כדי להוריד את הביקוש לרכישת שחקנים, לנוכח עליית מחירי השחקנים והחשש כי הקבוצות לא יצליחו לעמוד בתשלומים, כך ניצלה הקבוצה מירידה. מאמן הקבוצה היה רני כהנא ולשני המתאזרחים ויליס וליבוביץ' הצטרפו לחיים זלוטיקמן ורנדי אלתר. הפועל חיפה רשמה עונה חלשה וסיימה במקום העשירי עם 9 ניצחונות בלבד, מרחק ניצחון אחד ממקום המוביל לירידת ליגה.[11] ויליס לעומת זאת שמר על ממוצע גבוה - 18.2 נקודות למשחק.[4]
בשנת 1983 השתתף ויליס באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בצרפת, תחת המאמן רלף קליין. הנבחרת סיימה במקום השישי במאזן כללי של שלושה ניצחונות (בין היתר על יוגוסלביה החזקה) וארבעה הפסדים. ויליס שיחק באליפות בשישה משחקים וקלע בממוצע של 4.8 נקודות למשחק.[8] לימים הגדיר ויליס את האליפות הזו כשיא הקריירה שלו בארץ.[2]
בעונה הבאה, 1983/1984 הצטרף להפועל חיפה המאמן פראן אוהנלן, והקבוצה השתפרה משמעותית כשסיימה במקום החמישי את העונה הסדירה, כאשר ויליס קלע בממוצע של 14.1 נקודות למשחק. בחצי גמר הפלייאוף הפסידה הפועל חיפה למכבי תל אביב בשני המשחקים - 88:82, 85:77.[12] בשנת 1984 השתתף ויליס בטורניר הקדם אולימפי לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס, תחת המאמן אריה מליניאק, שנערכה בצרפת. מאזנה הכללי של הנבחרת בטורניר היה שלושה ניצחונות ושישה הפסדים. ויליס השתתף בתשעה משחקים וקלע בממוצע של 6.8 נקודות למשחק.[13]
בעונת 1984/1985 חזר ויליס להפועל תל אביב, עקב רצונה של אשתו לחזור לגור במרכז הארץ.[2] באותה עונה העמידה הפועל את אחד הסגלים החזקים בתולדותיה, תחת המאמן רוזין, עם ויליס, מייק לארגי, לבן מרסר, וילי סימס, ג'ק צימרמן ושמוליק זיסמן. בסיום העונה הסדירה חזרה הפועל לראשונה מאז עונת 1979/1980 למקום השני בסיום הליגה הסדירה. בפלייאוף, ברבע גמר גברה הפועל בקלות על הפועל עפולה של בועז ינאי, ובחצי הגמר על מכבי רמת גן, וחיכתה בגמר הפלייאוף למכבי תל אביב. במשחק הראשון בגמר הפלייאוף, ניצחה הפועל את מכבי. במשחק השני, 14 דקות לסיום ההפרש היה 8 למכבי, אבל אז הגיעה התגרה המפורסמת בין מוטי ארואסטי למייק לארגי, בסיומה הורחקו שני השחקנים על ידי השופט. בלי לארגי הפועל התקשו מאוד, בעוד שמכבי פשוט הכניסה במקום ארואסטי את חן ליפין, וניצחה בסיום ב-9 הפרש. במשחק השלישי, ניצחה מכבי 66–76 וזכתה בעוד אליפות.[6] בעונה הסדירה קלע ויליס בממוצע של 10.2 נקודות למשחק ובפלייאוף בממוצע של 12.6 נקודות למשחק.[4]
בשנת 1985 השתתף ויליס במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בצרפת, תחת המאמן צביקה שרף. הנבחרת סיימה במקום התשיעי במאזן כללי של ארבעה ניצחונות ושלושה הפסדים. ויליס שיחק באליפות בשבעה משחקים, וקלע בממוצע של 9.4 נקודות למשחק.[8]
לקראת עונת 1985/1986 עבר ויליס להפועל חולון, תחת המאמן מולי קצורין. ויליס לא הצליח לתפוס את מקומו בחמישיית הקבוצה,[9] שכללה את ישראל אלימלך, חיים זלוטיקמן, דזי בארמור, ג'ו קופר וקליף פונדקסטר. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום השני (לראשונה מאז 1955), אך הפסידה בחצי גמר הפלייאוף 2:0 לאליצור נתניה.[14] ויליס קלע בממוצע של 7.4 נקודות למשחק - הממוצע הנמוך בקריירה שלו.[4] באותה עונה העפילה הפועל חולון לגמר גביע המדינה בו הפסידה למכבי תל אביב 90:86, וויליס קלע 3 נקודות. בפברואר 1986 הודיע ויליס על פרישה מנבחרת ישראל.[15] בהמשך לא זימן אותו מאמן הנבחרת צביקה שרף לאליפות העולם 1986.[9]
בעונת 1986/1987 חזר ויליס להפועל תל אביב לקדנציה האחרונה שלו, ואליו הצטרף זלוטיקמן מהפועל חולון.[16] מאמן הקבוצה היה משה ויינקרנץ. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה במקום השישי, אך הצליחה להעפיל מהמקום השישי עד לגמר הפלייאוף, שם פגשה, שוב, את מכבי תל אביב. את המשחק הראשון של גמר הפלייאוף ביד אליהו ניצחה הפועל בסל בשנייה האחרונה של לארגי, אולם בשני המשחקים הבאים בסדרה ניצחה מכבי בקלות יחסית.[6] בעונה הסדירה קלע ויליס בממוצע של 11.7 נקודות למשחק, ובפלייאוף בממוצע של 8 נקודות למשחק.[4] כן באותה עונה הודחה הפועל תל אביב כבר בשלב רבע הגמר של גביע המדינה על ידי אליצור נתניה, וכן בגביע קוראץ' הודחה בסיבוב השני לאחר תבוסה בווארזה.
על אף שהודיע על פרישה מהנבחרת שנה קודם לכן, בשנת 1987 היה אמור ויליס להשתתף במוקדמות אליפות אירופה, אך לאחר שפיב"א הודיעה שהנבחרת רשאית לרשום רק שני מתאזרחים, הוחלט כי ויליס וסטיב שלכטר לא יצאו עם הנבחרת.[17]
בעונת 1987/1988 עבר ויליס למכבי ראשון לציון, ששיחקה אז בליגה הארצית (הליגה השנייה). בתחילת העונה סבל ויליס מפציעה בגב, שהשביתה אותו למספר חודשים, אך לאחר שהתאושש הוביל את הקבוצה, לראשונה בתולדותיה, לליגה הבכירה, עם סל ניצחון חמש שניות לסיום במשחק העלייה מול קריית אונו.[2] בסיום העונה פרש ויליס מכדורסל.
הישגיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויליס שיחק 10 עונות בליגה הראשונה בישראל, רשם 187 משחקים, בהם קלע 2,593 נקודות והוא מדורג מקום 95 בקלעי כל הזמנים.[4] בהפועל תל אביב קלע ויליס 1,941 נקודות והוא מדורג בה במקום ה-11 בקלעיה בכל הזמנים.[18]
בנבחרת ישראל, שיחק ווילס 71 משחקים, בהם קלע 469 נקודות והשתתף באליפות אירופה בכדורסל 1981, אליפות אירופה בכדורסל 1983, הטורניר הקדם אולימפי 1984 ואליפות אירופה בכדורסל 1985.
בשנת 1990 נבחר ויליס להיכל התהילה של אוניברסיטת בלומסבורג.[3]
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת סיום הקריירה החל בשיתוף פעולה עסקי עם חברת היהלומים אמבר-בורנשטיין ושיווק את תוצרתה בניו יורק.
בשנת 1990 עזב את ישראל, עבר לאטלנטה ומאז עובד בעסקי התכשיטים.
במהלך הקריירה בישראל היה נשוי לישראלית, וממנה יש לו שתי בנותיו, ניקול ושרי, ששירתו כקצינות בצה"ל.[2] לאחר שעזב לארצות הברית נישא בשנית לאזרחית ישראלית ולשניים ילד משותף - ירדן ויליס, גם הוא כדורסלן.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר פיב"א
- ג'ון וויליס, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
- ג'ון וויליס, פרופיל באתר כדורסלע, ערן סלע
- זיו פידרר, המסלול של וויליס, מארצות הברית דרך ספרד לאליפות בפראג, דבר, 10 במאי 1981
- ברוריה ביגמן, התנגדות לפשרה עלתה להפועל תל אביב ביוקר, מעריב, 1 בינואר 1984
- תלמה אדמון, סוס עבודה, מעריב, 8 בינואר 1987
- אמיר בוגן, ג'ון וויליס: "השופטים בישראל תמיד פחדו ממכבי ת"א", באתר ynet, 8 ביוני 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 זיו פידרר, המסלול של ויליס, מארצות הברית דרך ספרד לאליפות בפראג, דבר, 10 במאי 1981
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אמיר בוגן, ג'ון וויליס: "השופטים בישראל תמיד פחדו ממכבי ת"א", באתר ynet, 8 ביוני 2007
- ^ 1 2 ג'ון ויליס, היכל התהילה, אוניברסיטת בלומסברג, 1990
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ג'ון ויליס, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
- ^ 1 2 כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
- ^ 1 2 3 4 5 6 היסטוריה של הפועל תל אביב, אתר אולטרס הפועל
- ^ מרדכי רוזנבלום, ויליס ובארי יעלו להפועל תל אביב 51.1 אלף דולר, מעריב, 13 ביולי 1980
- ^ 1 2 3 ג'ון ויליס, אליפות אירופה 1985, אתר פיב"א
- ^ 1 2 3 תלמה אדמון, סוס עבודה, מעריב, 8 בינואר 1987
- ^ ברוריה ביגמן, התנגדות לפשרה עלתה להפועל תל אביב ביוקר, מעריב, 1 בינואר 1984
- ^ הפועל חיפה, עונת 1982/1983, אתר מנהלת הליגה
- ^ הפועל חיפה, עונת 1983/84, אתר מנהלת הליגה
- ^ ג'ון ויליס, מוקדמות אולימפיאדת 1984, אתר פיב"א
- ^ הפועל חולון, עונת 1985/1986 אתר מנהלת הליגה
- ^ י. רוזנברג, ויליס: אני פורש, מעריב, 16 בפברואר 1986
- ^ ברוריה ביגמן, זלוטיקמן בהפועל תל אביב, מעריב, 3 ביוני 1986
- ^ מרדכי רוזנבלום, ג'ון ויליס והקפטן סטיב שלכטר לא יוצאים עם נבחרת הכדורסל, מעריב, 12 במאי 1986
- ^ קלעי הפועל תל אביב בכל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
- ^ בנו של ג'ון ויליס, ירדן, נבחן בנבחרת הנוער, באתר ערוץ הספורט, 16 במרץ 2017
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1981 (מקום שישי) | ||
|---|---|---|
|
1 בוטרייט • 2 ויליס • 3 זלוטיקמן • 4 קנז • 5 שלכטר • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 מוסקוביץ' • 9 סילבר • 10 ג'מצ'י • 11 חוזז • 12 ינאי • מאמן: קליין |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1983 (מקום שישי) | ||
|---|---|---|
|
1 לאסוף • 2 אלימלך • 3 סילבר • 4 ארואסטי • 5 שלכטר • 6 ברקוביץ' • 7 זלוטיקמן • 8 זיסמן • 9 ג'מצ'י • 10 יעקובי • 11 בוגין • 12 ויליס • מאמן: קליין |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1985 (מקום תשיעי) | ||
|---|---|---|
|
1 בינו • 2 דניאל • 3 יעקובי • 4 ארואסטי • 5 שלכטר • 6 ברקוביץ' • 7 זלוטיקמן • 8 זיסמן • 9 ג'מצ'י • 10 ליפין • 11 חוזז • 12 ויליס • מאמן: שרף |
| |