ג'ורג'ו פוראטיני

ג'ורג'ו פוראטיני
Giorgio Forattini

אין תמונה חופשית
לידה	14 במרץ 1931 (בן 93) רומא, ממלכת איטליה
מקום לימודים	ספיינצה – אוניברסיטת רומא
תקופת הפעילות	1973–1998 (כ־25 שנים)
תחום יצירה	קריקטורה
חתימה
www.forattini.it

ג'ורג'ו פוראטיני (באיטלקית: Giorgio Forattini; ‏ נולד ב-14 במרץ 1931) הוא קריקטוריסט איטלקי.

ביוגרפיה

ילדותו וצעירותו

פוראטיני נולד ברומא כבן השני מבין שניים. אביו, מריו פוראטיני, במקור מגואסטאלה, אמיליה, היה גבר סמכותי, שעבד בחברה לנפט ובהמשך פתח עסק פרטי לדלק בנאפולי. אמו, מטילדה לבית מרלינו, הייתה מפיימונטה והיו לה שורשים באיסטריה. פוראטיני למד בילדותו בבית הספר הדתי "סן ג'וזפה" בפיאצה די ספאניה ברומא. כבר אז בכיתה נהג לצייר על הלוח קריקטורות של המורים. סיים תואר ראשון בלימודים קלאסיים ואחר כך למד שנתיים אדריכלות ובאוניברסיטת רומא. לפני כן למד זמן מה באקדמיה "שארוף" לתיאטרון (שבה למדה גם סופיה לורן).

אחרי שהקים משפחה בגיל צעיר, עזב את הלימודים וכדי להתפרנס, התחיל בשנת 1953 לעבוד כפועל בבית זיקוק בקרמונה בצפון איטליה, אחר כך עבד בנאפולי ובדרום איטליה כסוכן שיווק בעסק המשפחתי למוצרי נפט. בסוף שנות ה-1950 עבד כזבן בבית תקליטים, אחר כך כמנהל מסחרי וערך קטלוגים למוזיקה קלה ומוזיקה קלאסית באיטליה ובארצות הברית.

פעילותו בעיתונות בתחום הסטירה והקריקטורה

החל משנות ה-1960 פעל פוראטיני כמאייר וקופירייטר, ויצר קמפיינים לפרסום עבור פיאט, אליטליה וחברות חשובות אחרות.

בגיל 40, אחרי שזכה בתחרות לציירי קומיקס של העיתון הרומאי "פאאזה סרה" התקבל כעורך גרפי באותו יומון. בשנת 1973 יצר פוראטיני קריקטורות פוליטיות ראשונות בשבועון פנורמה של הוצאת מודדורי, איתו שיתף פעולה למשך עשור. ב-1974 התחיל לפרסם קריקטורות כאלה גם ב"פאאזה סרה". בסוף שנת 1975 עזב פוראטיני את "פאאזה סרה" והשתתף בהקמת העיתון "לה רפובליקה של אאוג'ניו סקלפרי, כעורך גרפי וקריקטוריסט. ב-1978 יצר את המוסף הסאטירי של "לה רפובליקה", "סטיריקון", שהיה הראשון במינו.

בהמשך עבד פוראטיני למשך 7 שנים בשבועון אספרסו ברומא ובשנת 1991 חזר ל"פנורמה" בה עבד עד 2009. בשנת 1999 בעקבות שערורייה סביב קריקטורה של ראש הממשלה דאז מסימו ד'אלמה (שתבע אותו בבית משפט על לשון הרע), עזב את "רפובליקה" והחל מ-2000 עבד בלה סטמפה, לפי הזמנתו של ג'אני אניילי. כעבור 5 שנים עזב את "סטמפה" כדי לעבוד בשנים 2008-2006 ביומון איל ג'ורנלה במילאנו. בשנים 2009-2008 עבד עם קבוצת QN -Quotidiani nazionali ("יומונים לאומיים"): איל ג'ורנו,לה נציונה ו"איל רסטו דל קרלינו". מאוחר יותר פרסם קריקטורות בעיתון המקוון ברשת Affari Italiani.

קריקטורות שנויות במחלוקת

פוראטיני הצטייר בקריקטורות אכזריות של הפוליטיקאים האיטלקים והזרים, הציג אותם לא פעם באופן שרמז על דמויות מרושעות מן ההיסטוריה של המאה ה-20 כמו היטלר ומוסוליני, או כאלה הידועות מן האגדות. את בטינו קרקסי צייר בחולצה שחורה פשיסטית, את ג'וליו אנדראוטי כמו דמות של בעל זבוב עם דבשות, את מתאו רנצי כמו פינוקיו, את רומנו פרודי לבוש כמו כומר, הרחיק לכת כשהציג את המנהיג הרפובליקני ג'ובני ספדוליני בעירום ומשחרר נפיחה. פוראטיני נידון לתשלום פיצויים בבית משפט על כך שצייר את המנהיגים של השמאל איטלקי, אקילה אוקטו וד'אלמה מקבלים כסף ממיכאיל גורבצ'וב ונאסר עליו לצייר שוב בעטיפות של כתב העת "פנורמה".נתבע גם על ציורו את מסימו ד'אלמה מוחק במחיקון פרטים מתיק של ק.ג.ב שהוברח למערב על ידי ארכיבר הק.ג.ב. לשעבר, ואסילי מיטרוחין. בעקבות שערורייה זו נאלץ לעזוב את העיתון "לה רפוביליקה". פוראטיני קומם עליו את הקהילה היהודית בימי השתלטות מחבלים פלסטינים על כנסיית המולד בבית לחם בשנת 2002 כשצייר קריקטורה שבה התינוק ישו מתחנן אל טנקיסטים ישראלים שלא יהרגו אותו בשנית. הקריקטורה פורשה כמזדהה עם ההאשמה המסורתית הנוצרית את היהודים ב"רצח האל" .

חייו הפרטיים

פוראטיני מתגורר במילאנו ויש לו דירות גם ברומא ובפריז. היה נשוי פעמיים. לראשונה בגיל 22 עם השחקנית ליצ'יה קזאסה, אז בת 29, ממנה נולדו לו 2 ילדים - פאולה ופאביו. אחרי 7 שנים, בעת הליכי הגירושים פוראטיני נאבק לשווא על משמורת ילדיו שהועברו בסופו של דבר לגרושתו. הוא התחתן בשנית מאוחר יותר, בשנת 1997 בפריז עם אילאריה צ'רינה פרוני (Ferroni), בת למשפחה אריסטוקרטית מפירנצה

ספרים

מתוך תוצרת של רבבת קריקטורות, פורסמו החל משנת 1974 55 ספרי קריקטורות בהוצאה לאור מונדדורי, שנמכרו במעל 3 מיליון עותקים. ספרו הראשון היה "רפרנדום רוורנדום"

פרסים ואותות הוקרה

• 1976‏ Il Premiolino - פרס שנתי על מפעל חיים ותרומה לחופש העיתונות
• הפרס להומור של בורדיגרה
• הפרס להומור של טולנטינו
• הפרס לסטירה של פורטה דיי מארמי
• מאי 2000 - פרס המינגוויי, על פעילותו העיתונאית
• פרס פאנוניציו בטורינו
• פרס מיוחד בינלאומי איסקיה לעיתונאות
• יקיר היישוב זארה אין אזיליו ושל אסטי
• ,תעודת הצטיינות אזרחית מטעם העיר טריאסט
• 1997 "אמברוג'ינו של זהב", מטעם העיר מילאנו
• 2011 הפרס הלאומי לתרבות בטורה די קסטרוצ'ו, של האקדמיה לאמנות בקרארה
• הפרס Acqui Storia

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'ורג'ו פוראטיני (באיטלקית)
• ויקיציטוט (באיטלקית)
• ראיון בעיתון "ליברו קואוטידיאנו" 22.11.2014
• ריאיון לפרנקו רקנאטזי באתר Prima online 26.06.2012
• ריאיון לאנה קרספי ב-24.6.2014 באתר Amici della Scala di Milano
• ריאיון לוויטוריו צינקונה 20.7.2011

• ג'ורג'ו פוראטיני, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ג'ורג'ו פוראטיני, ברשת החברתית Goodreads