גינטר נצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גינטר נצר
Günter Netzer.jpg
מידע אישי
שם מלא גינטר תאודור נצר
תאריך לידה 14 בספטמבר 1944 (בן 71)
מקום לידה מנשנגלדבך שבגרמניה
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1952 - 1963 1. FC מנשנגלדבך
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1963 - 1973
1973 - 1976
1976 - 1977
בורוסיה מנשנגלדבך
ריאל מדריד
גראסהופרס ציריך
297 (108)
85 (9)
26 (3)
נבחרת לאומית כשחקן**
1965 - 1975 מערב גרמניה 37 (6)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

גינטר תאודור נצרגרמנית Günter Netzer; נולד ב-14 בספטמבר 1944 במנשנגלדבך, גרמניה) הוא כדורגלן עבר גרמני. נצר, הנחשב אחד מגדולי הקשרים עושי המשחק בכדורגל הגרמני בכל הזמנים,[1] מזוהה בעיקר עם קבוצת בורוסיה מנשנגלדבאך. הוא שיחק גם בנבחרת גרמניה, אך השפעתו על הישגיה הייתה מועטה באופן יחסי.

נצר שיחק בקבוצת בורוסיה מנשנגלדבאך מ-1963 עד 1973 וזכה עימה באליפות גרמניה ב-1970 וב-1971 וגם בגביע הגרמני ב-1973. ב-1973 עזב לריאל מדריד הספרדית איתה זכה באליפות ספרד ב-1975 וב-1976 וגם בגביע הספרדי ב-1974 וב-1975. בנבחרת גרמניה שיחק מ-1965 עד 1975 וזכה איתה ביורו 1972 ובמונדיאל 1974. ב-1976 פרש מכדורגל. לאחר פרישתו עסק תקופה מסוימת בניהול קבוצת המבורג. לאחר מכן שמש נצר כפרשן כדורגל בטלוויזיה הגרמנית. כמו כן הוא איש עסקים בתחום הפרסום וזכויות שידור.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצר נולד בעיר מנשנגלדבך ב-1944. מ-1953 ועד 1963 שיחק בקבוצות ילדים ונוער של המחוז. ב-1963, כשהוא בן 19, חתם על חוזה מקצועני עם קבוצת בורוסיה מנשנגלדבאך ששיחקה באותה עת בליגה השלישית - הרגיונליגה (גר') (כיום הליגה הרביעית). נצר תפס חיש מהר מקום בהרכב הקבוע של הקבוצה, שסיימה ב-1964 בראש הליגה השנייה ושובצה ב-1965 בבונדסליגה (יחד עם באיירן מינכן שגם היא שובצה לראשונה בבונדסליגה באותה שנה). ב-1964 מונה הנס וייסוויילר למאמן הקבוצה ותחת הדרכתו הפכה בורוסיה מנשנגלדבאך תוך שלוש שנים לכוח עולה בכדורגל הגרמני ובלטה בעיקר בסגנון ההתקפי שלה שהתבטא בכיבושי שערים רבים.[2] הקבוצה התבססה על סגל צעיר שהביא לכינויה "Die Fohlen" (הסייחים) שדבק בה מאז. נצר היה השחקן המרכזי בקישור ההתקפי בקבוצה ובלט במסירותיו הארוכות והמדויקות. בהמשך הדרך הוא תפקד כקפטן הקבוצה. שחקני מפתח נוספים בקבוצה היו יופ היינקס, ברטי פוגטס ברנד רופ, הרברט לאומן, הרברט וימר והשוער מנפרד קלף. בעונות 1968/1967 ו-1969/1968 היא סיימה במקום השלישי בבונדסליגה. מלבד משחקו כפליימייקר של הקבוצה, היה נצר גם בועט הבעיטות חופשיות והקרנות של הקבוצה. משחקו ההגנתי לקה בחסר והתאפיין בחוסר נחישות. חיפה עליו בתחום זה חברו לחוליית הקישור, הרברט וימר.

בעונת 1970/1969 זכתה מנשנגלדבאך לראשונה באליפות גרמניה כשהקדימה את יריבתה הגדולה באותן שנים, באיירן מינכן. גם בשנה העוקבת, 1971/1970, הקדימה מנשנגלדבאך את באיירן מינכן והייתה לקבוצה הראשונה בבונדסליגה שזכתה בשתי אליפויות רצופות. בשנה שלאחר מכן, הייתה יד באיירן מינכן על העליונה: היא זכתה באליפות ומנשנגלדבאך סיימה במקום השלישי (במקום השני סיימה שאלקה 04). עם זאת, עונה זאת הייתה שנת שיא לנצר כשחקן והוא זכה ב-1972 בתואר כדורגלן השנה בגרמניה. באותה עת כבר הפך נצר לאישיות ידועה בגרמניה: שערו הארוך, וסגנון חייו הראוותני שכלל משיכה למכוניות ספורט מהירות ולנשים יפות הביא לו פרסום גם מחוץ לשדה הספורטיבי.[3] הוא גם התפרסם בזכות ישירות דבריו, כגון, המשפט "בשבת, 11 אנשי עסקים משחקים במגרש. כל אחד מייצג את האינטרסים שלו והם מחפשים ביחד הצלחה.".
בסוף עונת 1972 נודע כי נצר יחתום בריאל מדריד שצירפה אותו לשורותיה תמורת סכום שיא בכדורגל הגרמני (כ-800 אלף מארק גרמני, שכרו השנתי של נצר במדריד היה 295 אלף מארק גרמני), כמענה להחתמת יוהאן קרויף על ידי ברצלונה. משחקו האחרון במדי בורוסיה מנשנגלדבאך היה בגמר הגביע הגרמני מול פ.צ. קלן. וייסוויילר לא שיתף את נצר במשחק. לקראת סוף ההארכה במשחק, בזמן שהתוצאה הייתה 1:1, פשט נצר את בגדי האימון והודיע לווייסוויילר כי הוא נכנס לשחק. לאחר מספר דקות כבש נצר את שער הניצחון בבעיטה מרחוק. הוא זכה בתום העונה בתואר שחקן השנה בגרמניה בשנה השנייה ברציפות.

נצר היה השחקן הגרמני הראשון בהיסטוריה ששיחק בשורות ריאל מדריד. השינוי בתרבות ובשפה היקשו עליו את ההתאקלמות בקבוצה החדשה.[4] בשנתו הראשונה (1974/1973), הקדימה ברצלונה את ריאל מדריד וזכתה באליפות ספרד, אולם מדריד זכתה בגביע המלך הספרדי. בעונה שלאחריה, הצטרף לקבוצה מגנה הבינלאומי של באיירן מינכן, פול ברייטנר וצירופו סייע רבות להשתלבותו של נצר.[4] בשנה זו (1975/1974), זכתה ריאל מדריד הן באליפות והן בגביע. בשנה שלאחר מכן (1976/1975), שוב זכתה ריאל מדריד באליפות. בסיום עונה זו עבר נצר לקבוצה השווייצרית גראסהופרס ציריך. בסך הכל שיחק נצר בריאל מדריד 85 משחקים בהם כבש 9 שערים.
בגראסהופרס שיחק נצר שנה אחת בלבד (1977/1976) ובסופה הודיע על פרישה ממשחק מקצועני (בגיל 33).

קריירה בנבחרת גרמניה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ששיחק במשך חצי שנה בבונדסליגה, זומן נצר לראשונה לסגל נבחרת גרמניה המערבית. משחק הבכורה שלו היה ב-9 באוקטובר 1965 מול נבחרת אוסטריה. הוא לא נחשב כשחקן סגל קבוע ולא נכלל בסגל הנבחרת למשחקי הגביע העולמי ב-1966 באנגליה. למשחקי יורו 1968 לא הצליחה הנבחרת המערב-גרמנית להעפיל. היה זה אחרי שסיימה בתיקו 0:0 במשחק מול אלבניה שזכה לכינוי "הבושה של טירנה". במשחק זה שיחקו בקישור הגרמני, זה לצד זה, גינטר נצר וולפגנג אובראט. לאחר המשחק היה המאמן הגרמני, הלמוט שן, נחוש בדעתו לא לאפשר לשניים להיות על המגרש ביחד, ובחלק גדול מהמשחקים העדיף לשתף את אובראט. לקראת טורניר הגמר של הגביע העולמי ב-1970 במקסיקו, נמנה נצר על הסגל המערב-גרמני, אך נפצע וברגע האחרון הוחלף על ידי האנס להר.
במשחקי מוקדמות יורו 1972 העפילה גרמניה המערבית לרבע הגמר (ארבע המנצחות ברבע הגמר התמודדו בטורניר יורו 1972 בבלגיה), והתמודדה במאי 1972 מול אנגליה באצטדיון ומבלי. באותה עת היה אובראט פצוע וכך ניתנה האפשרות לנצר להפגין את יכולתו. ניצחונה של גרמניה המערבית במשחק זה 1:3 נחשב אחד ממשחקיה הבולטים של הנבחרת הגרמנית בכל הזמנים ושל גינטר נצר בפרט. היה זה הניצחון הראשון של גרמניה על אנגליה בוומבלי. העיתונות הגרמנית היללה את "לידתה של הנבחרת החדשה" ואת נצר כחוליה המקשרת בין פרנץ בקנבאואר בהגנה וגרד מילר בהתקפה. נבחרת מערב גרמניה המשיכה במסע ההצלחות שלה גם בטורניר הגמר וגברה בחצי הגמר 1:2 על המארחת בלגיה וזכתה בגביע לאחר שניצחה בגמר את ברית המועצות 0:3. נצר נבחר לנבחרת הטורניר יחד עם עוד שישה משחקני נבחרת גרמניה המערבית.
בטורניר הגביע העולמי ב-1974, שנערך בגרמניה, נמנה נצר על סגל הנבחרת הלאומית, אך המאמן, הלמוט שן, שוב העדיף את אובראט על פניו. נצר שותף בכל הטורניר רק ב-20 הדקות האחרונות במשחק בבית המוקדם מול נבחרת גרמניה המזרחית, שהסתיים בניצחון מפתיע, 0:1 של המזרח גרמנים. גרמניה המערבית המשיכה עד לזכייה בגביע העולמי לאחר שגברה בגמר על הולנד 2:1. בשנים מאוחרות יותר, טען נצר כי לא חש כ"אלוף עולם" בסיום הטורניר. יש הטוענים כי מי שהשפיע על שן לגבי העדפת אובראט על נצר, היה פרנץ בקנבאואר שחשש למעמדו ככוכב וכמנהיג הנבחרת.[1]
נצר סיים את הקריירה שלו בנבחרת הלאומית באוקטובר 1975, במשחק מול יוון שהסתיים בתיקו 1:1. בכך השלים 37 הופעות במדים הלאומיים בהן כבש שישה שערים.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצר נחשב כ"פליימייקר" קלאסי שבלט במסירות ארוכות ובפריצות במרכז המגרש שהביאו לשבירת משחק ההתקפה השבלוני. בנוסף לשליטתו הטכנית הפגין נצר גם מנהיגות טבעית במגרש ונחשב כמנהיג הבלתי מעורער של בורוסיה מנשנגלדבאך בשנות השיא שלה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70: מצד אחד שימש כמיישם הוראותיו של המאמן וייסווילר על המגרש ומצד שני, היה בעל מחשבה עצמאית וקיבל חופש פעולה גם במגרש וגם מחוצה לו. תכונות אלו עמדו לו לרועץ בנבחרת, כיוון שנחשב שאינו יכול לשחק עם קשרים דומיננטיים אחרים, דוגמת וולפגנג אובראט (בנבחרת גרמניה) שהיה חברו מחוץ למגרש. כמו כן, התקשה לקבל הוראות טקטיות שלא תאמו לתפיסתו. נצר שנתפס כ"פרימדונה", הסתכסך גם עם וייסווילר לפני שעבר לריאל מדריד בשל דרישתו של האחרון שיישחק פחות וירוץ יותר.[5]
בפברואר 1970, הגיעה בורוסיה מנשנגלדבאך לישראל ושימשה כיריב מבחן לנבחרת ישראל שהעפילה חודשיים לפני כן לטורניר גמר הגביע העולמי במקסיקו. מנשנגלדבאך הביסה את נבחרת ישראל 0:6 ואהרן להב, עיתונאי הספורט של "דבר כתב: "הכדור נע ברגלי הגרמנים בדייקנות מדהימה. במרכז השדה ניצב הגרמני המוצק נצר, כשהוא מחלק את הכדורים לחבריו ללא שום קושי בצורה וירטואוזית. ספק אם מהנדס מסוגל לחשב חומרים בדייקנות כה רבה, כמו שנצר עשה זאת עם הכדור".[6]

קריירה כמנהל קבוצת המבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק מקצועני, בין השנים 1986-1978, שימש נצר כמנהל של קבוצת הכדורגל המבורג. הוא מינה למאמן את היוגוסלבי (קרואטי) ברנקו זבץ' ולאחר מכן את האוסטרי ארנסט האפל. בשנים אלו זכתה המבורג שלוש פעמים באליפות הבונדסליגה ובגביע אירופה לאלופות ב-1983 לאחר שניצחה בגמר באתונה את יובנטוס האיטלקית. היה זה תור הזהב של המבורג ובו השיגה את הישגיה הגדולים ביותר בהיסטוריה של הקבוצה.

קריירה כאיש עסקים וכפרשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצר פתח סוכנות לפרסום בציריך שבשווייץ, שם הוא גם מתגורר. כמו כן הוא משמש כאחד המנהלים הבכירים בסוכנות העוסקת בזכויות שידור ושותפה של התאחדות הכדורגל הגרמנית.
בין השנים 2010-1997 שימש נצר כפרשן בשידורי משחקי הכדורגל של נבחרת גרמניה ברשת הטלוויזיה הציבורית הגרמנית ARD, בצוותא עם השדר גרהרד דלינג (Gerhard Delling). השניים זכו במספר פרסים על שידוריהם. למרות ויכוחיהם התכופים בזמן השידורים, שהפכו כעין סמל מסחרי של שידורי המשחקים, השניים הם חברים טובים. ביקורתם החריפה של השניים על משחק הנבחרת הגרמנית מול איסלנד, ב-2003 (תיקו 0:0), נענתה בהתפרצות ובגידופים בשידור חי בראיון שערכו עם מאמן הנבחרת, רודי פלר. לאחר משחקי מונדיאל 2010 בדרום אפריקה פרש נצר מהשידורים, ונכון ל-2015 הוא בעל טור אישי בעיתון הגרמני בילד.

נצר נשוי ואב לבת.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורוסיה מנשנגלדבך
ריאל מדריד
נבחרת מערב גרמניה
תארים אישיים

כמנהל מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבורג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 עוזי דןתולדות המונדיאל-גרמניה, באתר הארץ, 11 במרץ 2010
  2. ^ ב-עונת 1967/1966 סיימה במקום ה-8 וכבשה את מספר השערים הרב ביותר בליגה (יחד עם בורוסיה דורטמונד), בעונת 1968/1967, סיימה שלישית וכבשה את מספר השערים הרב ביותר בליגה ובעונת 1969/1968 סיימה שלישית וכבשה את מספר השערים הרב ביותר (יחד עם האלופה באיירן מינכן)
  3. ^ ה"הסגר" של גינטר נצר, דבר, 26 בדצמבר 1971
  4. ^ 4.0 4.1 גינטר נצר מצליח במדריד אך לבו בגרמניה, דבר, 28 במרץ 1976
  5. ^ שי כפיר, גינטר נצר תלה את נעליו והפך מומחה לעדוד הכדורגל, דבר, 16 באוקטובר 1977
  6. ^ אהרן להב, הצגת כדורגל מרהיבה של מנכנגלדבאך "פּרמה" את נבחרת ישראל - 0:6, דבר, 26 בפברואר 1970


‏נבחרת גרמניה‏ - יורו 1972 (תואר ראשון)

1 מאייר | 2 קלף | 3 בקנבאואר | 4 בלה | 5 ברייטנר | 6 הוטגס | 7 שוורצנבק | 8 פוגטס | 9 בונהוף | 10 הנס | 11 קופל | 12 נצר | 13 גרבובסקי | 14 היינקס | 15 קרמרס | 16 להר | 17 מילר | 18 וימר | מאמן: שן

גרמניהFlag of Germany.svg
‏נבחרת מערב גרמניה‏ - מונדיאל 1974 (מקום ראשון)

1 מאייר | 2 פוגטס | 3 ברייטנר | 4 שוורצנבק | 5 בקנבאואר | 6 הוטגס | 7 וימר | 8 קולמן | 9 גרבובסקי | 10 נצר | 11 היינקס | 12 אובראט | 13 מילר | 14 הנס | 15 פלוהה | 16 בונהוף | 17 הולצנביין | 18 הרצוג | 19 קאפלמן | 20 קרמרס | 21 ניגבור | 22 קלף | מאמן: שן

מערב גרמניהFlag of Germany.svg