גוטהולד סלומון
 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1784 זאנדרסלבן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1862 (בגיל 78) המבורג, הקונפדרציה הגרמנית |
| מדינה |
גרמניה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
שלמה זלמן בן ליפמן הלוי [גוטהולד] סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות. ממייסדי ההיכל בהמבורג, בית הכנסת הרפורמי הראשון, דרשן ואיש ציבור, מתרגם התנ"ך לגרמנית. חבר האגודה לתרבות ולמדע של היהודים.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לימד בבית-הספר היהודי החופשי בדסאו (Herzogliche Franzschule), לצידו של דוד בן משה פרנקל והיה כותב ועורך בכתב העת "שולמית". ב-1818 עבר להמבורג, שם חבר לישראל קליי, נפתלי פרנקפורטר, יצחק זעקיל פרנקל ומאיר ישראל ברסלאו להקמת "ק"ק בית חדש" (בשמו הגרמני: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"). השינויים העיקריים שהוכנסו בסדרי בית הכנסת היו נגינת עוגב (על ידי גוי) בשבת, קריאת קטעי תפילה בגרמנית, השמטה זהירה של קטעים שהזכירו את התקווה לשוב לציון כדי לחדש את עבודת הקורבנות בבית המקדש, ביטול טקס בר מצווה ועריכת טקס קונפירמציה לבנים ולבנות במקומו. התקיימה בבית הכנסת עזרת נשים נפרדת. על-אף שמקימי בית הכנסת הקפידו על כך שאינם סותרים יסודות הלכתיים אלא מנהגים בלבד, יצירת מניין נפרד פגעה בשליטת ראשי הקהל ומחיקת היסודות המשיחיים חרגה מעבר להלכה אל עיקרי האמונה. "בית חדש" עורר מיד התנגדות עזה. דייני העיר אסרו על כניסה אליו וגייסו רבנים מכל אירופה לעזרתם. למרות הפניות לרשויות ומכתבי החרם, עמד בית-הכנסת על מקומו. הוא משך קהל גדול של צעירים, בעיקר מקרב הנשים שאך מעט מהן ידעו די עברית כדי להבין את התפילות בעברית. קליי וסלומון שימשו כדרשנים, ויהודי ספרדי מאמסטרדם בשם דוד מלדולה מילא את תפקיד הש"ץ והבעל קורא כשהוא משתמש בהברה ספרדית. זו נחשבה אסתטית יותר בתקופה בה ניסו האשכנזים בגרמניה להתרחק מזיהויים עם יהדות מזרח אירופה.
ב-1837 פרסם תרגום לגרמנית של התנ"ך בשם Deutsche Volks- und Schulbibel für Israeliten יחד עם יצחק מנהיימר ובמימונו של הבנקאי סלומון היינה.
ב-1848 נבחר כציר ללנדטאג (בית הנבחרים) של המבורג.
סלומון הרבה לנסוע ולשאת דרשות בין היתר בלונדון, פרנקפורט, וינה ופראג. ב-1844 השתתף בועידת בראונשווייג, בה התכנסו נציגים מכל גרמניה על מנת ליזום שינויים בנוהג הדתי, ועידה שהניחה את היסוד ליהדות הרפורמית כזרם כללי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל מאיר, בין מסורת לקדמה – תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשומה ב-CERL Thesaurus
- איזידור זינגר, סלומון, גוטהולד, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
גוטהולד סלומון (1784-1862), דף שער בספרייה הלאומית
