גיבתון ערמוני

גיבתון ערמוני
	גיבתון ערמוני זכר, קוריאה הדרומית נקבה, תאילנד
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	גיבתוניים
סוג:	גיבתון
מין:	גיבתון ערמוני
שם מדעי
	Emberiza rutila; ‏פאלאס, 1776

גִּבְּתוֹן עַרְמוֹנִי (שם מדעי: Emberiza rutila) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הגיבתוניים המצוי במזרח האזור הפלארקטי.

בישראל הוא מזדמן נדיר ביותר: התצפית היחידה הייתה של פרט שנלכד במהלך פעילות טיבוע ציפורים בפארק הצפרות באילת ב-3 בנובמבר 2021.^[2]

טקסונומיה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסוג Emberiza מגיע מגרמנית העתיקה מהמילה Embritz, שמשמעותה גיבתון.^[3] שם המין הספציפי rutila מגיע מלטינית ומשמעותו זהוב, אדום, או ערמוני.^[4]

זהו מין מונוטיפי, כלומר לא הוגדרו תת-מינים שונים.^[5]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו גיבתון קטן וביישן, הנצפה בדרך-כלל מבעד לסבך של צמחייה עבותה בשיחים. אורכו 14–15 ס"מ, ומשקלו 12–24 גרם.^[5] לזכרים בלבוש קיץ יש חזה ובטן הצבועים בצהוב בולט עם פספוס חלש בצדדים, וראש וחלקים עליונים בצבע חום-ערמוני. זנבו קצר למדי עם מעט צבע לבן או ללא לבן כלל בנוצות החיצוניות. הזכרים בלבוש חורף דומים אך דהויים יותר, כשהצבע הערמוני מוסתר בחלקו על ידי שוליים בהירים של הנוצות. לנקבה צבע חום עמום ברובו עם פספוס כהה מעל ואילו החלקים התחתונים בצבע צהוב חיוור. השת בצבע ערמוני דהוי והגרון צהבהב. המקור ורדרד חיוור וחלקו העליון כהה.

השירה משתנה וגבוהה, מבוצעת מעמדה נמוכה בעץ. הקריאה היא "זיק" קצר, בדומה לקריאתו של הגבתון הגמדי.

תפוצה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבתון הערמוני מקנן בסיביר, בצפון מונגוליה ובצפון-מזרח סין. הוא נודד למרחקים ארוכים, חורף בדרום סין, דרום-מזרח אסיה וצפון-מזרח הודו. ישנן מספר תצפיות באירופה, אך חלקן מיוחסות לפליטי שבי ולא למזדמנים אמיתיים. במהלך עונת הקינון הוא מעדיף יער פתוח עם שפע של מחסות קרקעיים ושיחים. פרטים חורפים ונודדים נצפים בשטחים חקלאיים, באזורי שיחים ובשולי חורשים. הוא ניזון מפרוקי-רגליים וזרעים.