גנג'ה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא עבר הגהה ועריכה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא עבר הגהה ועריכה. | |
 סמל גנג'ה | |
 | |
| פוטומונטז' של גנג'ה | |
| מדינה |
 אזרבייג'ן |
|---|---|
| מחוז | גנג'ה |
| ראש העיר | אלמר ולייב |
| שפה רשמית |
אזרית  |
| תאריך ייסוד | 859 |
| שטח | 110 קמ"ר |
| גובה | 408 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 344,108[1] (2021) |
| ‑ צפיפות | 2,985 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 40°40′58″N 46°21′38″E / 40.682777777778°N 46.360555555556°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
| http://www.ganca.az | |
  | |
גנג'ה (באזרית: ⓘ?) היא עיר בצפון-מערב אזרבייג'ן הממוקמת בפאתי הרי הקווקז על שפת נהר גיינדג'אי (יובל של נהר הקורה), כ-300 ק"מ צפון-מערבית לבאקו בירת אזרבייג'ן. העיר מהווה מרכז של אראן (Arran) (אנ') - חבל היסטורי בקווקז. בשנת 1804, עם סיפוחו של האזור לאימפריה הרוסית, שם העיר שונה ל"יליזבטפול" לכבוד יליזבטה, אשת אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה. בשנים 1935–1989 העיר נקראה "קירובאבד" על שם סרגיי קירוב. בשנת 2021 מנתה אוכלוסיית העיר 344,108 בני אדם והיא העיר השלישית בגודלה באזרבייג'ן, אחרי באקו וסומגאיט.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר הוקמה בשנת 859 כתחנת מעבר על דרך המשי, למרות שההתיישבות במקום הייתה קיימת גם לפני זה. עם היחלשות הח'ליפה, הוקמו באזור ממלכות עצמאיות, וגנג'ה נהייתה לבירה של אחת מהן. העיר הייתה ידועה בבעלי המלאכה שעבדו בה. במחצית המאה ה-11, האזור התחיל לסבול מפלישת סלג'וקים. בשנת 1086 העיר נכבשה על ידם, והופסקה שושלת של שליטים מקומיים. השליטה בעיר, ובאזור כולו, הועברה לפולשים החדשים. במחצית המאה ה-12, האזור הועבר לשליטתה של גאורגיה, והעיר הייתה תחת שליטתה עד לפלישת המונגולים לאזור. בשנת 1139 העיר נהרסה כליל ברעידת אדמה חזקה.
במאות ה-12 וה-13, העיר הפכה לבירת הממלכה הסלג'וקית המקומית. זו הייתה תקופת הזוהר של העיר. מוצרים של בעלי המלאכה בה היו ידועים בכל האזור. במשך מספר שנים השטח היה חלק מהאימפריה העות'מאנית. בשנת 1747 הוקמה חאנות גנג'ה החזקה, אומנם מדינה זו הייתה צריכה לנהל מדיניות זהירה בהיותה ממוקמת בין האימפריה הרוסית לבין ממלכת פרס. במסגרת מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813), הרוסים, בפיקוד פאבל ציציאנוב, כבשו את העיר. הממלכה העצמאית בוטלה, ושטחה הועבר לאימפריה הרוסית. שם העיר שונה ל"יליזבטפול" לכבוד אשת אלכסנדר הראשון. בשנת 1868 העיר נהפכה למרכז גוברניית יליזבטפול. בשנת 1868 העיר חוברה על ידי מסילת הברזל לבאקו, טביליסי ובתומי. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1892 אוכלוסיית העיר הייתה מעורבת. מ-26 אלף התושבים כ-14 אלף היו מוסלמים ו-10.5 אלף ארמנים. בשנת 1905 היו מהומות אתניות בעיר, וכתוצאה מכך, כל הארמנים התמקמו בגדה השמאלית של הנהר, והאוכלוסייה המוסלמית התרכזה בגדה הימנית. בשנת 1920 העיר נכבשה על ידי כוחות של הצבא האדום. בתקופה הסובייטית העיר התפתחה ונהפכה למרכז תעשייתי ותרבותי. עם תחילת מלחמת נגורנו קרבאך גם בעיר זה החלו מהומות אתניות. כתוצאה מכך, כל האוכלוסייה הארמנית עזבה את העיר.
בניינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המאוזוליאום של ניזאמי (אנ') - הוקם בשנת 1991 לזכרו של המשורר חכים ג'מאל א-דין נזאמי.
- אכסניית הסוחרים של שאה עבאס.
- מסגד שאה עבאס (אנ') - המסגד הגדול בעיר שנבנה בשנת 1606.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גנג'ה
גנג'ה, ברשת החברתית פייסבוק
גנג'ה, ברשת החברתית אינסטגרם
גנג'ה, סרטונים בערוץ היוטיוב- גנג'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 סומגאיט | |||||||||
| 1 | באקו | אפשרון | 2,150,800 | 11 | חאצ'מאז | חאצ'מאז | 64,800 | .jpg) גנג'ה  מינגצ'ביר | |
| 2 | סומגאיט | אפשרון | 325,200 | 12 | אגדם | אגדם | 59,800 | ||
| 3 | גנג'ה | חוג'אלי | 323,000 | 13 | ג'לאליבד | ג'לאליבד | 56,400 | ||
| 4 | מינגצ'ביר | מינגצ'ביר | 99,700 | 14 | סטפנקרט | נגורנו קרבאך | 55,100 | ||
| 5 | לנצ'ראן | לנצ'ראן | 85,300 | 15 | אגחבדי | אגחבדי | 46,900 | ||
| 6 | שירוואן | שירוואן | 80,900 | 16 | שמאחי | שמאחי | 43,700 | ||
| 7 | נחצ'יבאן | נחצ'יבאן | 78,300 | 17 | פיזולי | פיזולי | 42,000 | ||
| 8 | שמקיר | שמקיר | 69,600 | 18 | סאליאן | סאליאן | 41,300 | ||
| 9 | שקי | שקי | 66,400 | 19 | ברדה | ברדה | 38,600 | ||
| 10 | ייבלאח | ייבלאח | 66,300 | 20 | נפטצ'אלה | נפטצ'אלה | 38,200 | ||