גלי הוס
![]() | |
גלי הוס, עין הוד 2021 | |
לידה |
10 בינואר 1944 (בן 81) עין הים |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
מקום מגורים |
עין הוד ![]() |
תחום יצירה | אמן, מעצב, צייר, מאייר, רעיונאי, פרסומאי |
השכלה | בצלאל |
תקופת פעילות | מ-1968 |
בת זוג | נעמי (לבית דינור) הוס |
מספר ילדים | 4 |
גלי הוס (נולד ב-10 בינואר 1944) הוא אמן, מאייר ומעצב ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוס נולד ב-1944 בקיבוץ עין הים, לימים קיבוץ עין כרמל. בן לשמואל (שמלקה) איש הפלי"ם ואהובה (לובה) הוס ואח לנירה ולמשה. למד בבית הספר היסודי ובתיכון בקיבוצו.
הוס שירת כמ"מ בחטיבת גולני בשירותו הסדיר. לאחר שחרורו עבד עם נוער. במילואים היה מ"מ במלחמת ששת הימים, מ"פ במלחמת יום הכיפורים ומג"ד במלחמת לבנון הראשונה. במלחמה זו סירב לכבוש בית חולים במחנה הפליטים עין אל-חילווה בלבנון ששימש גם בסיס מחבלים, עד שבית החולים יפונה ממאות המאושפזים, האזרחים והצוות הרפואי.[1]
בין 1965–1968 למד בבצלאל במחלקה לעיצוב גרפי. הוס לימד בבצלאל, באוניברסיטת חיפה ובמגמה לעיצוב חזותי במכללת ויצו חיפה, שם פיתח את שיעורי "החשיבה הגרפית". ב-2018 קיבל 'אות יקיר המועצה האזורית' חוף כרמל.[2]
את השיר "ויהודה איננו כבר 20 שנה" הוא כתב לזכר יהודה אשכול, חלל מהקרב על גבעת התחמושת. השיר הולחן בידי נתן כהן וביצעה אותו חבורת הזמר של קיבוץ העוגן.[3][4]
הוס נשוי לנעמי, נכדתו של פרופסור בן-ציון דינור, היסטוריון ושר החינוך לשעבר. הוא מתגורר ויוצר בכפר האמנים עין הוד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוס הוא אמן מגיב שפרסם במשך שנים סטיקרים בענייני השעה בעיתון הארץ. הוא פעיל בעיצוב כרזות, לוגואים (סמלילים), עיצוב לפרסום, עיצוב סביבתי, עיצוב לוחות שנה ייחודיים, טיפוגרפיה, עיצוב עטיפות וספרים, ועוד.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קצת אחרי סיום לימודיו ב"בצלאל", הוס זכה במקום ראשון בתחרות לעיצוב כרזה בנושא "60 שנה לתל אביב".[5] מאז השתתף וזכה בתחרויות רבות לעיצוב לוגואים, ואלה שעיצב נבחרו לייצוג הארגונים יוזמי התחרויות: התחרות לעיצוב הלוגו של 'רפא"ל' (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, 1969), התחרות לעיצוב הלוגו ל'חברת החשמל לישראל' (1971), הלוגו ל'מקורות', חברת המים הלאומית (1997), הלוגו ל'אליאנס', החברה לייצור צמיגים (1984), ועוד ועוד.
עיצובים נוספים של הוס שזכו בתחרויות עיצוב: מעטפת יום הזיכרון לחללי צה"ל (1973),[6]כרזות ליום העצמאות, תחרויות "חתך הזהב" לעיצוב מטעם אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, תחרויות קקטוס הזהב מטעם איגוד המפרסמים בישראל, התחרות הבינלאומית מטעם מגזין TAM השווייצרי, ותחרות לעיצוב כרזה לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בחיפה (1992). כרזה שעיצב ב-2013 נבחרה ככרזה היפה ביותר בכל 30 שנות פסטיבל הסרטים.[7]
מבחר ספרים שאייר בהוצאת הקיבוץ המאוחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי סט, מהו מה, הקיבוץ המאוחד, 1969.
- יונה סטולר, התן הקטן, הקיבוץ המאוחד, 1970.
- טובה הרשקוביץ, מפנקסו של הגמד סיפורון, הקיבוץ המאוחד, 1972.
- אביטל דפנא, מה פתאום?, הקיבוץ המאוחד, 1972.
- ס. יזהר, הכרכרה של הדוד משה, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- טובה הרשקוביץ, הגמד סיפורון וסבא אלכסנדר, הקיבוץ המאוחד, 1976.
- תקוה שריג, לנו משלנו, הקיבוץ המאוחד, 1976.
- טובה הרשקוביץ, הגמד סיפורון והארנב הצייר, הקיבוץ המאוחד, 1977.
בהוצאת מסדה:
- נורית זרחי, חרצן בפה, מסדה, 1971.
מבחר עטיפות וספרים שעיצב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רינה הברון, מסע אל ים וחוף, הקיבוץ המאוחד,1970.
- ג'יימס ג'ויס, דבלינאים, הקיבוץ המאוחד, 1971.
- אהרן אפלפלד, אדני הנהר, הקיבוץ המאוחד, 1971.
- זרובבל גלעד, פרקי פלמ"ח, הקיבוץ המאוחד,1971.
- נאטאלי סארוט, עידן החשד, הקיבוץ המאוחד, 1972.
- ארתור ד. מורס (אנ'), והעולם שתק, הקיבוץ המאוחד, 1972.
- אהרן מגד, החיים הקצרים, הקיבוץ המאוחד, 1972.
- תרצה אתר, בין סוף לבין סתיו, הקיבוץ המאוחד, 1972.
- קלמן סגל, מות הארכיבר, הקיבוץ המאוחד, 1972.
- יצחק שדה, אלבום, הקיבוץ המאוחד, 1972
- גולדה מאיר, בית אבי, הקיבוץ המאוחד, 1972
- אהרן אפלפלד, כאישון העין, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- אהרן מגד, מחברות אביתר, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- עדי צמח, גבי וסיפורים אחרים, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- יצחק אוורבוך-אורפז, עיר שאין בה מסתור, הקיבוץ המאוחד, 1973
- יעקב שביט, משלחת ההצלה, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- בנימין תמוז, אנג'יוכסיל תרופה נדירה, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- חנוך ברטוב, אחות רחוקה, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- אהרן מגד, חצות היום, הקיבוץ המאוחד, 1973.
בהוצאת עם עובד:
מבחר תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- “לא לפרסום” (קבוצתית) הגלריה הלבנה, תל אביב, 1981.
- “בוגר בצלאל” (קבוצתית) מוזיאון ישראל, 1988.
- “זמן אמת” (קבוצתית) מוזיאון תל אביב, 1991.
- “שני צדדים לשלום” (קבוצתית - ישראלית פלסטינית) המוזיאון לאמנות של צפון קרוליינה, ראלי, צפון קרוליינה, 1996.
- דיוקן עצמי, (קבוצתית), גלריית עין הוד, 2002.
- אמנות בעימות, (קבוצתית) גלריית עין הוד, 2003.
- כיסאות, (קבוצתית), גלריית עין הוד, 2004.
- “אמנות מותגית“ (קבוצתית) תל אביב, 2006.
מבחר פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוגו וסמל בישראל 2004
- Graphic Annual 79
- Genius Moves 100 Icons of Graphic Design
- Graphic Design in Israel 1985
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלי הוס, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 57:52) תקומה, פרק 16, "סדק בבית", הערוץ הראשון
- גלי הוס, תגובות להשגות - הכרזה בלבן לעיר באפור, למרחב, 3 באוקטובר 1969
- דנה פרץ, גלי הוס, סא״ל במיל׳ ומעצב גרפי מבוקש, שוב מגיח מבועתו בעין־הוד לאחת מהתפרצויות המחאה השנתיות שלו, חדשות, 30 בנובמבר 1990, המשך
- גלי הוס, גלי הוס | על הזית שלי, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
אבשלום חלוץ, הפעם ההיא שניקיתי פסל של מיכלאנג'לו במברשת שיניים, באתר הארץ, 18 בינואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חטיבת כרמלי במלחמת לבנון הראשונה (סבב ראשון) - חטיבת כרמלי, באתר חטיבת כרמלי, 5 במרץ 2020
- ^ אות יקיר המועצה חוף כרמל לשנת 2018
- ^ מילות השיר "ויהודה איננו כבר 20 שנה", אתר זמררשת
- ^
חבורת הזמר של קיבוץ העוגן - ויהודה איננו כבר 20 שנה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:06)
- ^ בפרס על כרזה לת"א זכה...חבר קיבוץ, מעריב, 5 במאי 1969
- ^ תוצאות תחרות ציור מעטפת יום הזכרון תשל"ג, מעריב, 24 בינואר 1973
- ^ מתן שירם, פסטיבל הסרטים בחיפה יוצא לדרך: במה מומלץ לצפות?, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2014