רינה הברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רינה הברון
Rina Havron.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 באוגוסט 1925
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 2021 (בגיל 96) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה רינה נשרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בארי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 17 בנובמבר 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רינה הברון (28 באוגוסט 1925 - 17 בנובמבר 2021) הייתה סופרת ילדים, ארכאולוגית ומחנכת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רינה נשרי נולדה בתל אביב, ילדה חמישית במשפחתה. אביה צבי היה המורה הראשון לספורט של הגמנסיה העברית הרצליה, ולימים הופיע כדמות בספריה של בתו. אמה לאה לבית שכטר נפטרה בהיותה בת שלוש, והיא חיה אצל דודותיה עד שאביה נישא מחדש. אחד מאחיה, דוד, נפל במהלך מאורעות 1936, בן 19.[1]

ב-1944 התגייסה לפלמ"ח להכשרת מעוז/רמת הכובש ובמקביל סיימה את בחינות הבגרות בגימנסיה הרצליה. שירתה בפלוגות ב' וד'. לאחר השירות בפלמ"ח הצטרפה לגרעין להתיישבות של הצופים ועלתה אתו להתיישבות במסגרת מבצע 11 הנקודות ב-1946. הגרעין עלה לנחאביר שבנגב המערבי - כיום קיבוץ בארי, שהיה לביתה של הברון עד ליומה האחרון. במלחמת העצמאות שירתה כאלחוטאית והשתתפה בהגנה על בארי.

לאחר המלחמה יצאה ללמוד ארכאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1952 נישאה לאברהם היילברונר, שהיה אף הוא בגרעין שהתיישב בנחאביר ובהמשך בבארי, ולימים שינו את שם משפחתם להברון. נולדו להם שתי בנות ושני בנים. במשך השנים שימשו כמשפחה מלווה של ילדי חוץ רבים ושל מתנדבים מחוץ לארץ.

הברון החלה לכתוב וספרה הראשון - מסע לארץ הנגב - יצא לאור ב-1959. במקביל עבדה כמורה ומחנכת ובספריית הקיבוץ, הייתה מדריכת טיולים והקימה אוסף של עתיקות מן הנגב המערבי. כמו כן שימשה כמזכירת הקיבוץ וכרכזת תרבות בקיבוץ ובמועצה האזורית.

ב-1972 קיבלה היתר מהקיבוץ לעבוד בכתיבה שלושה ימים בשבוע. במהלך השנים חיברה 17 ספרים - רבים מהם ספרים לילדים ולנוער, וחלקם ספרי לימוד. כולם עסקו בטבע, בנוף ובהיסטוריה של ארץ ישראל. על כתיבתה אמרה:

תמיד אהבתי לטייל ולשוטט ברחבי הארץ, ותמיד התפעלתי מארצנו הקטנה, שיש בה כה הרבה מראות ונופים, ניגודים, ושפע בל יאמן של אוצרות קדומים מכל סוג ומין. כשקראתי ספרי ילדים המתארים ארצות זרות ונופיהן, אמרתי בלבי – מדוע לא אצא לסייר בחברת גיבורים צעירים בארצנו שלנו, לארכה ולרחבה, אל עברה הקרוב והרחוק, כדי להכירה וללמד אחרים ללמדה ולאהבה? אין כמעט מקום הנזכר בספרי אותו לא תרתי ברגלי. ועל כן נמצאתי נהנית כפליים. ואני מקווה כי משהו מהנאה זו מפיקים גם הקוראים.

רינה הברון נפטרה ב-17 בנובמבר 2021, בגיל 96. הניחה את בעלה, ילדיה, 11 נכדים ושישה נינים. הובאה לקבורה בקיבוצה.

הפסלת חנה אורלוף הייתה דודתה, והרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן היה בן דודה שלה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסע לארץ הנגב: הרפתקות אמיק וגמלו קלרגל (1959)
  • מסע למדבר יהודה: הרפתקות אמיק וידידו עמרי (1962)
  • איקולו, איש האבן והמתכת (1965)
  • מסע ליהודה ולירושלים: הרפתקות אמיק וידידו עמרי (1965)
  • מסעות אל מדבר וספר (1965)
  • מסע אל ים וחוף (1970)
  • מסע האריות (1973)
  • העשרות בעקבות הבודדות: סיפורה של התנחלות בנגב ערב קום המדינה: מרביבים עד קדמה: פרקי עיון ועבודה עצמית (1977)
  • הירדן-מסע מדן אל ים (1981)
  • מסע אל מסתורי ים המלח (1985)
  • עד הנגב: מאי 1985: עלעול בדפי 1947, 1948 (1985)
  • עשר נקודות ונקודה: יובל לעליה, תש"ז תשנ"ז 1946–1996 (1996)
  • ספרי לימוד:
    • ארץ הנגב - מדבר ואדם (1966)
    • ירושלים: יהודה ושומרון (1975)
    • הנגב וחצי האי סיני (1975)
    • מישור החוף התיכון והדרומי (1975)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]