גשר אלמה (פריז)
 | |
| הגשר בלילה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר  |
| שימוש | רכב, הולכי רגל |
| על שם | קרב אלמה |
| מיקום |
פריז |
| מדינה |
צרפת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1854 – 2 אפריל 1856 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1856 |
| מבנה | גשר קורות |
| אדריכל | Paul-Martin Gallocher de Lagalisserie |
| מידות | |
| אורך | 153 מטר |
| רוחב | 42 מטר |
| מידע טכני | |
| מִפְתָּח מרבי |
110 מ' |
| קואורדינטות | 48.8635°N 2.3018°E |
|
(למפת פריז רגילה)   גשר אלמה | |
  | |
גשר אלמה (בצרפתית: Pont de l'Alma) הוא גשר שניצב מעל נהר הסן בפריז, צרפת. הוא מנציח בשמו את קרב אלמה (אנ') שהתרחש במסגרת מלחמת קרים, ב-20 בספטמבר 1854, שבו השיגה הקואליציה העות'מאנית-צרפתית-בריטית ניצחון על הצבא הרוסי.
בניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר נבנה בין השנים 1854- 1856. מי שהופקד על בנייתו היה המהנדס פול מרטין גלושר דה לגאליסרי(אנ'). נפוליאון השלישי חנך את הגשר ב-2 באפריל 1856. הגשר קושט משני צידיו בארבעה פסלים בעלי מוטיבים צבאיים, של לוחם זואבי, יגר, תותחן וגרנדיר. שפוסלו על ידי ז'ורז' דיבו (אנ'), ואוגוסט ארנו(אנ')
בין 1970 ל־1974 בנה הגשר מחדש, ופסליהם של היגר, התותחן והגרנדיר הועברו לאתרים אחרים. בגשר החדש יש רק סמך אחד, שמגיע לנהר בגדה הימנית (ברובע השמיני), ורק הזואב נשאר בגשר אך עבר ממקומו הראשון אל תחתית הגשר[1].
פסל הזואב ושימושו כאינדיקטור לא מדויק של השיטפונות בנהר הסיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הזואב של גשר אלמה
על פי המסורת הפריזאית, כאשר "לזואב יש רגליים במים", הסן מוצף. במהלך השיטפון של 1910, הסן הגיע למפלס של 8.62 מטר והמים הגיעו עד לכתפי הזואב[2]. עם זאת, בשל הבנייה מחדש של הגשר בשנת 1970 ושינוי מיקום הפסל, הגובה של הזואב השתנה. עם זאת, קיימת אי-ודאות בנוגע למיקום הקודם ביחס למיקום החדש: מקורות שונים מדברים על מיקום גבוה או נמוך יותר[3]. עיתונאים מהעיתון לה מונד פנו אל המכון לתכנון של אזור איל-דה-פראנס (Institut d'aménagement et d'urbanisme de la région d'Île-de-France) ואל המנהל האזורי והבין-מחוזי לאיכות הסביבה ואנרגיה (Direction régionale et interdépartementale de l'environnement et de l'énergie), שלא הצליחו לענות על שאלות לגבי הגובה הנוכחי של הזואב.
לכן, ההרגל להשוות את בין השיטפונות על בסיס הזואב אינו אמין, והמדענים משתמשים במדיד ההידרומטרי של גשר אוסטרליץ[4][5].
לעיתים קרובות לזואב היו רגליים במים[6] שחוו שיטפונות היסטוריים רבים, כולל 1910, 1924, 1945, 1955, 1982, 1988, 1995, 1999, 2001[7][8], 2013, 2016[9], 2018.
-
השיטפון של 1912 -
השיטפון של 1924 -
רגליים יבשות, בשנת 2006. -
השיטפון של פברואר 2013. -
השיטפון של יוני 2016, המים מגיעים לגובה 6.05 מטר. -
השיטפון של ינואר 2018.
.jpg)
.jpg)
המוות של דיאנה, נסיכת ווילס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר קרוב למנהרת Pont de l'Alma, שם מצאה את מותה דיאנה, נסיכת ויילס בתאונת דרכים שגבתה את חייהם של עוד שלושה בני אדם ובהם דודי אל-פאיד. בקצה הצפוני של הגשר מצוי פסל להבת החירות (אנ') שנבנה ב-1987, ומשמש מאז מותה של דיאנה כאנדרטה לא רשמית לנסיכה. בשנת 2019 החליטה עיריית פריז לקרוא באופן רשמי לכיכר על שמה[10].
המנהרה שם ידועה כנתיב בסיכון גבוה לאחר שבין השנים 1982 1997 נהרגו שם 11 בני אדם[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Les drôles de mesures de crues sur le zouave du pont de l'Alma". Le Monde.fr (בצרפתית). 2016-06-03. נבדק ב-2022-09-18.
- ^ Vincent Manilève (2016-06-02). "Quand Paris avait (vraiment) les pieds dans la Seine". סלייט (בצרפתית).
- ^ « Le zouave du pont de l'Alma, jauge symbolique des crues parisiennes », yahoo.com, 3 יוני 2016
- ^ Pourquoi la crue de la Seine a-t-elle été sous-estimée ?, לה מונד, 3 יוני 2016
- ^ גודה, ז'אן לוק (2010-01-30). "Revivez sur Géoportail la grande crue de la Seine de 1910". Futura-Sciences (בצרפתית).
- ^ Niveau élevé de la Seine : la Compagnie des bateaux-mouches suspend ses navettes, lepoint.fr, dépêche AFP 26 בדצמבר 2010
- ^ Inondations : quels risques pour l’agglomération parisienne ?, par Vincent Chéry, chef du service Risques naturels, Hydrométrie et Annonce des crues, Diren Ile-de-France
- ^ Crue du siècle : l'inévitable rendez-vous, Banque des savoirs du Conseil départemental de l'Essonne
- ^ Inondations : la Seine monte toujours, des évacuations envisagées à l'ouest de Paris, לה פיגארו, 3 ביוני 2016
- ^
David Chazan, Paris pays homage to Princess Diana by naming a square after her, 22 years after fatal car crash, The Telegraph, 30 May 2019
- ^ The day the world wept, NZ Herald (ב־)
