מוזיאון מרמוטאן מונה

מוזיאון מרמוטאן מונה
Musée Marmottan Monet
Musée Marmottan Monet logo foncé.svg
Paris.- Musée Marmottan Monet.jpg
מידע כללי
סוג אמנות
על שם Paul Marmottan עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 2 rue Louis-Boilly, 75016 Paris, France עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
מייסדים האקדמיה לאמנויות היפות, Paul Marmottan עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1934
תאריך פתיחה רשמי 1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ז'אק קרלו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°51′33″N 2°16′03″E / 48.859279605407°N 2.2673833239065°E / 48.859279605407; 2.2673833239065
www.marmottan.fr
(למפת פריז רגילה)
Paris department land cover location map.svg
 
מוזיאון מרמוטאן מונה
מוזיאון מרמוטאן מונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוזיאון מרמוטאן מונהצרפתית: Musée Marmottan Monet) הוא מוזיאון הממוקם ברחוב לואי בויי ברובע ה-16 של העיר פריז, בירת צרפת, מציג את יצירות האמנים האימפרסיוניסטים קלוד מונה, אדגר דגה, אדואר מאנה, פייר-אוגוסט רנואר, ברת מוריזו וכן את אוסף דניאל וילדנשטיין של כתבי יד מאוירים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המוזיאון נבנה כמעון ציד עבור דוכס ואלמי. המבנה נרכש בשנת 1882 על ידי ז'ול מרמוטאן אשר הוריש אותו לבנו, פול מרמוטאן. פול עבר להתגורר במעון ואיכסן בו את אוסף הציורים שלו. במותו הוריש מרמוטאן את המבנה ואת האוסף שלו לאקדמיה לאמנויות היפות. בשנת 1934 פתחה האקדמיה באתר את המוזיאון. במהלך השנים נתרמו למוזיאון יצירות רבות נוספות, כאשר התרומה הידועה ביותר הייתה תרומתו של מישל מונה (Michel Monet), בנו ויורשו היחיד של קלוד מונה, אשר הוריש למוזיאון את יצירות אביו. כיום המוזיאון מציג את האוסף הגדול ביותר בעולם של יצירותיו של מונה.

ב-1985 נשדדו באיומי אקדח תשעה ציורים מאוסף המוזיאון, ביניהם ציורו של מונה "התרשמות, זריחה" שהתנועה האימפרסיוניסטית שאבה ממנו את שמה. חקירה משטרתית חשפה את כנופיית השודדים, שאחד מהם היה חבר היאקוזה, והציורים התגלו במסתור בקורסיקה והוחזרו למוזיאון ב-1990.[1]

יצירותיו של מונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף הציורים של קלוד מונה מוצג בקומה תת-קרקעית שנבנתה במיוחד למטרה זו. תמונות רבות באוסף צוירו בביתו של מונה בז'יברני שבנורמנדי ומתארות מראות האהובים במיוחד על הצייר: חבצלות המים, גן הוורדים, פרחי האיריס, ערבה בוכייה והגשר היפני. בתוך 65 העבודות שהוריש בנו של רודן כלולים כמה מציוריו המפורסמים ביותר[2]. בסך הכול מוצגות במוזיאון כשמונים מעבודות האומן, לרבות עבודות המראות את המעבר של מונה, בסוף ימיו, לעבר הציור המופשט.[3]

בין העבודות הרבות המוצגות כאן ניתן למצוא כמה יצירות שזכו לפרסום עולמי נרחב: התרשמות זריחה (1872), הקתדרלה של רואן - אפקט של שמש בסוף היום (1892), לונדון - הפרלמנט (1905), רכבת בשלג (1875), הטווילרי (1876), על החוף בטרוביל (1870), תחנת הרכבת סן לזאר (1877), הסירה (1877), טיול ליד ארז'נטיי (1875) וציורים רבים מסדרת חבצלות המים[4].

יצירותיה של ברת מוריזו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף הציורים השני בגודלו המוצג במוזיאון, הוא של הציירת האימפרסיוניסטית ברת מוריזו שהייתה תלמידתו של קורו. מוריזו מציגה ציורי שמן ואקוורלים. בין היתר: דיוקן עצמי (1885), עץ הדובדבן (1891), אז'ן מאנה (1875), אז'ן מאנה ובתו (1881)[4]. אז'ן מאנה הוא צייר צרפתי, אחיו של הצייר הנודע אדואר מאנה ובעלה של ברת מוריזו.

יצירות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום מוצגים גם ציורים של אומנים חשובים נוספים, בעיקר בני דורו של מונה. כמו: השדרות בשלג (1879) של קאמי פיסארו, דיוקן של גברת מונה (1873), וקלוד מונה קורא (1873) שניהם של אוגוסט רנואר, דיוקן של ברת מוריזו (1873) של אדואר מאנה, אביב בסביבות פריז (1879) של אלפרד סיסלי, זר פרחים (1897) של פול גוגן (תמונה שצוירה בטהיטי), ושלוש תמונות של גוסטב קייבוט: רחוב פריזאי בגשם (1877), חרציות לבנות וצהובות (1893), שיעור בפסנתר (1879)[4].

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזבונו של דניאל וילדנשטיין הכולל 228 כתבי יד מאוירים מן המאה ה-13 עד המאה ה-16, המציגים אסכולות אירופאיות שונות, מהווה חלק חשוב של התצוגה במוזיאון[2].

בקומת הקרקע, באזור חבוי במקצת, מוצג אוסף של רהיטי האימפריה הראשונה.[5]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Travel Advisory; Stolen Paintings Back in Paris, הניו יורק טיימס, 28 באפריל 1991
  2. ^ 1 2 פריז - מדריך מישלן, ישראל: סטימצקי, 1997, עמ' 274
  3. ^ דן אלמן, מוזיאונים באירופה, בן שמן: מודן, 2008, כרך ב', עמ' 308
  4. ^ 1 2 3 Musée Marmottan – Monet, האתר הרשמי של מוזיאון מרמוטן-מונה (בfr-FR)
  5. ^ מייקל מקרון, פריז - צעד אחר צעד, תל אביב: מטר, 2010, עמ' 87