כוסמין

כוסמין (לא מבושל)
	ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	11.02 ג'
קלוריות	338 קק"ל
חלבונים	14.57 ג'
פחמימות	70.19 ג'
שומן	2.43 ג'
ויטמינים	‏
‑ ויטמין B1	0.364 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.113 מ"ג
‑ ויטמין B3	0.364 מ"ג
ברזל	4.44 מ"ג
סידן	27 מ"ג
אשלגן	388 מ"ג
נתרן	8 מ"ג
סיבים תזונתיים	10.7 ג'
	מקור: משרד החקלאות האמריקני(הקישור אינו פעיל, 19.12.2020)

כֻּסְמִין או חיטת הכוסמין (שם מדעי: Triticum spelta) היא מין הקסאפלואידי של חיטה, ששימש כמזון בסיסי בחלקים של המזרח התיכון ואירופה מתקופת הברונזה עד ימי הביניים, עד שפינה את מקומו לחיטת הלחם (Triticum aestivum), שאותה קל יותר לגדל ולעבד. אחוז החלבון (גלוטן) בכוסמין גבוה מבחיטת הלחם אך ריכוז הגלוטנין נמוך יותר^[1], אחוז הסיבים התזונתיים נמוך מבחיטת הלחם, ואחוז הוויטמינים דומה, אם כי בוויטמינים שונים. ^[2]

בהלכה היהודית הכוסמין נמנה עם חמשת מיני דגן, שנקבעו להם דינים מיוחדים. אולם הכוסמין שבהלכה אינו המין הקרוי בשם זה כיום (אשר לא היה מוכר בארץ ישראל בעת העתיקה), אלא כנראה חיטת אמר (Triticum dicoccum) המכונה גם אם החיטה, מין טטראפלואידי שהיה בשימוש בארץ ישראל עוד לפני תקופת בית ראשון. צמחי בר של זן קדום זה התגלו על ידי אהרון אהרונסון באזור ראש פינה בתחילת המאה ה-20 כחלק ממחקרו הבוטני, באמצעותו קבע גם שהיא המין ממנו בויתה החיטה.

על-אף הדמיון בשם, הכוסמין אינו קרוב משפחה ואינו דומה לכוסמת.

ערך תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא כוסמין בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	11.02 ג'

קלוריות	338 קק"ל

חלבונים	14.57 ג'
פחמימות	70.19 ג'
שומן	2.43 ג'

ויטמינים	‏
‑ ויטמין B₁	0.364 מ"ג
‑ ויטמין B₂	0.113 מ"ג
‑ ויטמין B₃	0.364 מ"ג

ברזל	4.44 מ"ג
סידן	27 מ"ג
אשלגן	388 מ"ג
נתרן	8 מ"ג
סיבים תזונתיים	10.7 ג'

מקור: משרד החקלאות האמריקני(הקישור אינו פעיל, 19.12.2020)