בית צרינגן
 | |
| מדינה | גרמניה |
|---|---|
| תארים |
דוכס קרינתיה מרקיז ורונה מרקיז באדן הנסיך הבוחר מבאדן הדוכס הגדול של באדן |
| מייסד | ברטולד השני, דוכס קרינתיה |
| השליט האחרון | פרידריך השני, הדוכס הגדול של באדן |
| ראש הבית הנוכחי | ברנהרד, נסיך הכתר של באדן |
| תקופת השושלת | 962 – 1918 – המהפכה הגרמנית |
| אתניות | גרמנית |
| ענפים | דוכסות טק |
בית צרינגן (בגרמנית: Haus Zähringen) הוא משפחת אצולה גרמנית שהתקיימה תשע מאות וחמישים שנה, החל מהמאה ה-10 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוכסות צרינגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 962 מונה אחד מבני המשפחה - ברטהולד, לרוזן ברייזגאו. נכדו של ברטהולד - ברטולד הראשון, דוכס צרינגן הקים כמה בריתות חזקות, והיה ביחסים טובים עם בית הוהנשטאופן. היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הבטיח את דוכסות שוואביה לברטולד, אולם לאחר מותו של היינריך בשנת 1056 נמסרה הדוכסות לרודולף פון ריינפלדן. בתור פיצוי קיבל ברטולד את דוכסות קרינתיה, אולם בשנת 1077 במהלך מאבק האינווסטיטורה, נישל אותו היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה משלטונו, והשאיר בידיו רק את התואר מרקיז ורונה. בשנת 1073 מת ברטהולד, ובנו הרמן הראשון, מרקיז באדן ירש את תאריו. בנו השני ברטולד מונה לדוכס שוואביה בשנת 1092, אולם בשנת 1098 ויתר על התואר לטובת פרידריך הראשון, דוכס שוואביה מבית הוהנשטאופן, ונטל לעצמו את התואר "דוכס צרינגן". לאחר מותו של ברטהולד בשנת 1111 ירש אותו בנו ברטולד השלישי, דוכס צרינגן, ואחריו בנו קונרד הראשון, דוכס צרינגן.
בשנת 1127 התנקשו בחיי אחיינו של קונרד - וילהלם השלישי, רוזן בורגונדי, ובעקבות כך יצא קונרד למלחמה נגד רנה השלישי, רוזן בורגונדי וסיפח את רוב רוזנות בורגונדי לנחלותיו. בשנת 1152 מת קונרד הראשון, ובנו ברטולד הרביעי, דוכס צרינגן עלה לשלטון במקומו. ברטהולד הרביעי הקים בשנת 1157 את העיר פריבור, ובילה את רוב זמנו במלחמות באיטליה לצד פרידריך ברברוסה. בשנת 1186 מת ברטולד הרביעי, ובנו ברטולד החמישי, דוכס צרינגן עלה לשלטון במקומו. ברטולד החמישי ייסד את העיר ברן בשנת 1191, וצמצם את כוחם של האצילים הבורגונדיים.
בשנת 1218 מת ברטולד החמישי ללא יורשים, ובעקבות כך עברו רוב נחלות הדוכסות לידי הכתר, ומיעוטם התחלקו בין אגינו הרביעי, רוזן אוראך ואולריך השלישי, רוזן קיבורג, שהיו גיסיו של ברטולד החמישי.
מרקיזות באדן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמן הראשון, מרקיז באדן התיישב באזור באדן-באדן, ובשנת 1112 קיבל את התואר מרקיז באדן. יורשיו של הרמן הרחיבו את המרקיזות, ובשנת 1190 פוצלה המרקיזות בין יורשיו של הרמן הרביעי, מרקיז באדן; הרמן החמישי, מרקיז באדן-באדן קיבל את מרקיזות באדן-באדן, ואילו היינריך הראשון, מרקיז באדן-האכברג קיבל את מרקיזות באדן-האכברג.
מרקיזי באדן תמכו בעקביות בבית הוהנשטאופן, ובתמורה לשירותם הורחבו גבולות המרקיזות. הרמן השישי, מרקיז באדן-באדן ופרידריך הראשון, מרקיז באדן-באדן טענו לזכותם על דוכסות אוסטריה, אולם האוסטרים דחו אותם, משום שלא רצו להיות תחת שלטון זר. במהלך השנים הבאות אוחדו שטחי באדן ופוצלו מספר פעמים, ובשנת 1515 פוצלה באדן למרקיזות באדן-באדן ומרקיזות באדן-דורלאך. במהלך הרפורמציה נשארו מרקיזי באדן-באדן בדת הקתולית, ואילו מרקיזי באדן-דורלאך עברו לדת הפרוטסטנטית, מה שגרם למתיחות בין ענפי השושלת השונים. במהלך מלחמת שלושים השנים סבל האזור מאוד כתוצאה מהלחימה, אולם לאחר שלום וסטפליה פחתה היריבות בין הענפים השונים. במהלך המלחמות נגד לואי הארבעה עשר, מלך צרפת השתתפו הענפים השונים במלחמות נגדו, וכתוצאה מכך סבל האזור שוב מביזה והרס על ידי הצבא הצרפתי.
בשנת 1771 אוחדו מרקיזויות באדן-באדן ובאדן-דורלאך תחת קרל פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך למרקיזות באדן המאוחדת.
בשנת 1792 הצטרפה המרקיזות למדינות הקואליציה הראשונה במלחמתם נגד צרפת המהפכנית, וכתוצאה מכך איבדה בשנת 1796 את שטחיה בגדה השמאלית של הריין.
נסיכות הבוחר מבאדן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1803 סופחו למרקיזות שטחי הבישופות של קונסטנץ, ושטחים מנסיכות הבוחר מפפאלץ, והיא שודרגה למעמד של נסיכות הבוחר. בשנת 1805 הצטרפה באדן לנפוליאון במלחמותיו כנגד מדינות הקואליציה השלישית, וכהוקרה על כך שודרגה הנסיכות בחוזה פרסבורג למעמד של דוכסות גדולה, וסופחו אליה עוד שטחים שהשתייכו לבית הבסבורג.
הדוכסות הגדולה של באדן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1806 הצטרפה הדוכסות לקונפדרציה של הריין, ובשנת 1809 קיבלה הדוכסות בשלום וינה שטחים שהשתייכו לממלכת וירטמברג.
בשנת 1866 הצטרפה הדוכסות לאימפריה האוסטרית במלחמת אוסטריה–פרוסיה, אך לאחר התבוסה האוסטרית, לא נאלצה באדן לשלם פיצויים גבוהים בעקבות קשרי המשפחה של פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן עם וילהלם הראשון, מלך פרוסיה. בשנת 1870 הצטרפה הדוכסות לפרוסיה במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה, יחד עם שאר המדינות בגרמניה. .בשנת 1871 הפכה באדן למדינה בתוך האימפריה הגרמנית, אבל שמרה על השליטה שלה בתחומי הדואר, הטלגרף ומסילות ברזל. כמו כן, היו לה גם זכויות מיוחדות בתחום המיסוי והצבא.
לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, נאלץ פרידריך השני, הדוכס הגדול של באדן להתפטר מתפקידו ב-22 בנובמבר 1918, והמדינה הוכרזה כרפובליקה.
ראש בית צרינגן כיום (2017), הוא מקסימיליאן, מרקיז באדן, נכדו של מקס פון באדן.
דוכסות טק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של קונרד הראשון, דוכס צרינגן - אדלברט ירש את השטחים באזור טק, ובשנת 1187 לקח לעצמו את התואר "דוכס טק". צאצאיו החזיקו בתואר, עד למותו של לודוויג מטק בשנת 1439 ללא יורשים.
בשנת 1871 קיבל פרנץ לבית וירטמברג את התואר "דוכס טק", ובתו מרי מטק התחתנה עם ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת.
