דורית זילברמן
| דורית זילברמן | |
| לידה |
2 בדצמבר 1956 (בת 68) חיפה, ישראל |
|---|---|
| שם לידה |
דורית גינזבורג |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן |
| פרסים והוקרה | פרס היצירה לסופרים עבריים (2017) |
|
www | |
דורית זילברמן (נולדה ב-2 בדצמבר 1956) היא סופרת, חוקרת ספרות ועורכת דין ישראלית, זוכת פרס היצירה לסופרים עבריים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זילברמן נולדה בחיפה כדורית גינזבורג. אביה היה מאמן וכדורגלן הפועל חיפה, אברהם גינזבורג[1].
בגיל 20 כתבה את הספר הראשון שלה, "שיעור ראשון ברכיבה על סוסים", את כתב היד קרא המשורר רוני סומק, הוא התרשם ממנו וסייע לה להוציא אותו לאור[1]. בסך כל פרסמה 21 ספרים, בהם רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הסרט "טאהרה" נעשה על פי ספרה "סירוס"[2]. בנוסף ערכה ספרים רבים. כמו כן חיברה עיונים ביצירתה של יונה וולך (שהם עיבוד של עבודת המאסטר שלה), ומאמר בנושא "מיסטיקה והיפנוזה ביצירת עמוס עוז".
בשנת 1990 קיבלה תואר דוקטור בספרות מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא "האני היהודי החצוי ביצירותיהם של פיליפ רות וא.ב. יהושע: עיון משווה", בהנחיית פרופ' הלל ברזל.
הייתה עורכת כתב העת "מאזניים" של אגודת הסופרים בשנים 1995 עד 1997 ואחר כך יושבת ראש המערכת. מאז שנת 2015, מכהנת כמ"מ יו"ר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל[3].
בשנת 2001 החלה בלימודי משפטים ומאז סיומם בהצלחה משמשת כעורכת דין ומתמחה בדיני משפחה במשרד עם מישל חדד, איתו גם כתבה מספר סרטים[4].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 18 נישאה לטייס אמנון אלרום ולבני הזוג נולדה בת, אך כבור שנתיים התגרשו[1]. אחר כך נישאה לשחקן והבדרן מנחם זילברמן, ממנו התגרשה בשנת 1998. לשניים נולדו שני ילדים משותפים. ב-1987 נפצעה קשה בתאונת דרכים בחופשה באיטליה[5].
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001 זכתה בפרס קוגל לספרות.
בשנת 2017 זכתה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שיעור ראשון ברכיבה על סוסים": סיפורים. תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981.
- "אימשל", הוצאת מנחם זילברמן, ספריית מעריב-1982[6].
- "מתחת לבגדים" 1983.
- "תחנה מרכזית. תל אביב". הקיבוץ המאוחד, 1983[7].
- סירוס, 1985, הוצאת מנחם זילברמן[8].
- "מדובר בזה ככל הנראה". אילת, הוצאת מנחם זילברמן וספריית מעריב, 1986.
- "העברית היא אשה מתרחצת": 3 פרקים על שירת יונה וולך". תל אביב, י. גולן, 1990.
- "אשה בתוך אשה בתוך אשה בתוך": רומן קצר. תל אביב, תרמיל חדש - משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991.
- "העברית היא אשה מתרחצת": 6 פרקים על שירת יונה וולך. תל אביב, י. גולן, 1993.
- "סיוט מתוק": סיפורים. תל אביב, ספרית פועלים, 1993.
- "שופט שלי". הוצאת ביתן, 1995.
- "שבע נשים ורצח". ירושלים, כתר, 1997.
- "נוגה, קומי". אור יהודה, הד ארצי, 1999.
- "מכשף השבט": עמוס עוז - היפנוזה ומיסטיקה ביצירותיו. אור יהודה, הד ארצי, 1999.
- "אחושרמוטה אהבה". ביחד עם מישל חדד. תל אביב, מחלקת הפקות, 2000.
- "האם היא בוגדת? האם הוא בוגד? התופעה, הסימנים והפתרונות", ביחד עם מישל חדד, הוצאת מח הפקות 2000, 2002.
- "שער הרחמים". ידיעות ספרים, 2008. תורגם לאנגלית.
- "תלוי איך מספרים". ידיעות ספרים, 2016.
- "בלחש". ידיעות ספרים, 2019[9].
- "הבלדה על דורית ומנחם", ידיעות ספרים, 2022.
- "דיו לבנה דיו שחורה", הוצאת כתב (עורכת שותפה עם שלומית ליר), 2023.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דורית זילברמן- כתבי דורית זילברמן בפרויקט בן-יהודה
- דורית זילברמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- דורית זילברמן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של דורית זילברמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דורית זילברמן, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
דורית זילברמן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- הספרים של דורית זילברמן, באתר "סימניה"
- ענת מידן, הרומן שלי עם מר לוי, חדשות, 31 במאי 1991 - ריאיון עם דורית זילברמן
- סמדר שיר, זו חרפה שישראל מבריחה את הדור הצעיר לחו"ל, באתר ידיעות אחרונות, 28 בנובמבר 2016
- יעקב בר און, מכשפות, החיים עם מנחם זילברמן ועמוס עוז:דורית זילברמן בספר חדש, מעריב, 26 בנובמבר 2019
- דורית זילברמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דורית זילברמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 דניאלה שמי, האישה מהתחנה המרכזית, "העולם הזה", גיליון 2379 מ-6 באפריל 1983, עמוד 46
- ^ אורי קליין, התנשאות גדושה בקלישאות - "טאהרה", בבימוי דורון ערן, באתר הארץ, 22 ביולי 2002
- ^ גילי איזיקוביץ, הסופר מתן חרמוני יערוך את כתב העת "מאזניים", באתר הארץ, 13 בינואר 2016
- ^ שהם סמיט, המדריך לבוגדים ולנבגדים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
- ^ שרית ישי לוי, מנחם ודורית זילברמן נפצעו בתאונה באיטליה, חדשות, 25 ביוני 1987
- ^ עטרה אופק, האיש החדש של אמא - "אימשל", מאת דורית זילברמן, איורים: שחר קליין, הוצאת מנחם זילברמן, ספריית מעריב, חדשות, 20 באוקטובר 1992
- ^ ענת לויט, קאובוי של חוצות בדרום תל־אביב - דורית זילברמן, "תחנה מרכזית"; הוצאת הקיבוץ המאוחד, דבר, 28 בינואר 1983
ספרים חדשים - קן בתחנה המרכזית - דורית זילברמן: תחנח מרכזית: חוצאת הקיבוץ המאוחד, כותרת ראשית, 19 בינואר 1983 - ^ מאיר שלו, מנחם, הסוף איננו "סירוס", דורית זילברמן, הוצאת מנחם זילברמן, כל העיר, 26 באפריל 1985
- ^ טלילה ציפר, "בלחש": רומן מהנה וכתוב היטב, אך לוקה בהתנשאות מובנית, באתר הארץ, 7 באפריל 2020