לדלג לתוכן

דורית זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורית זילברמן
דורית זילברמן
דורית זילברמן
לידה 2 בדצמבר 1956 (בת 68)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה דורית גינזבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים (2017)
www.doritzilberman.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דורית זילברמן (נולדה ב-2 בדצמבר 1956) היא סופרת, חוקרת ספרות ועורכת דין ישראלית, זוכת פרס היצירה לסופרים עבריים.

זילברמן נולדה בחיפה כדורית גינזבורג. אביה היה מאמן וכדורגלן הפועל חיפה, אברהם גינזבורג[1].

בגיל 20 כתבה את הספר הראשון שלה, "שיעור ראשון ברכיבה על סוסים", את כתב היד קרא המשורר רוני סומק, הוא התרשם ממנו וסייע לה להוציא אותו לאור[1]. בסך כל פרסמה 21 ספרים, בהם רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הסרט "טאהרה" נעשה על פי ספרה "סירוס"[2]. בנוסף ערכה ספרים רבים. כמו כן חיברה עיונים ביצירתה של יונה וולך (שהם עיבוד של עבודת המאסטר שלה), ומאמר בנושא "מיסטיקה והיפנוזה ביצירת עמוס עוז".

בשנת 1990 קיבלה תואר דוקטור בספרות מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא "האני היהודי החצוי ביצירותיהם של פיליפ רות וא.ב. יהושע: עיון משווה", בהנחיית פרופ' הלל ברזל.

הייתה עורכת כתב העת "מאזניים" של אגודת הסופרים בשנים 1995 עד 1997 ואחר כך יושבת ראש המערכת. מאז שנת 2015, מכהנת כמ"מ יו"ר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל[3].

בשנת 2001 החלה בלימודי משפטים ומאז סיומם בהצלחה משמשת כעורכת דין ומתמחה בדיני משפחה במשרד עם מישל חדד, איתו גם כתבה מספר סרטים[4].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 18 נישאה לטייס אמנון אלרום ולבני הזוג נולדה בת, אך כבור שנתיים התגרשו[1]. אחר כך נישאה לשחקן והבדרן מנחם זילברמן, ממנו התגרשה בשנת 1998. לשניים נולדו שני ילדים משותפים. ב-1987 נפצעה קשה בתאונת דרכים בחופשה באיטליה[5].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 זכתה בפרס קוגל לספרות.

בשנת 2017 זכתה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 דניאלה שמי, האישה מהתחנה המרכזית, "העולם הזה", גיליון 2379 מ-6 באפריל 1983, עמוד 46
  2. ^ אורי קליין, התנשאות גדושה בקלישאות - "טאהרה", בבימוי דורון ערן, באתר הארץ, 22 ביולי 2002
  3. ^ גילי איזיקוביץ, הסופר מתן חרמוני יערוך את כתב העת "מאזניים", באתר הארץ, 13 בינואר 2016
  4. ^ שהם סמיט, המדריך לבוגדים ולנבגדים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
  5. ^ שרית ישי לוי, מנחם ודורית זילברמן נפצעו בתאונה באיטליה, חדשות, 25 ביוני 1987
  6. ^ עטרה אופק, האיש החדש של אמא - "אימשל", מאת דורית זילברמן, איורים: שחר קליין, הוצאת מנחם זילברמן, ספריית מעריב, חדשות, 20 באוקטובר 1992
  7. ^ ענת לויט, קאובוי של חוצות בדרום תל־אביב - דורית זילברמן, "תחנה מרכזית"; הוצאת הקיבוץ המאוחד, דבר, 28 בינואר 1983
    ספרים חדשים - קן בתחנה המרכזית - דורית זילברמן: תחנח מרכזית: חוצאת הקיבוץ המאוחד, כותרת ראשית, 19 בינואר 1983
  8. ^ מאיר שלו, מנחם, הסוף איננו "סירוס", דורית זילברמן, הוצאת מנחם זילברמן, כל העיר, 26 באפריל 1985
  9. ^ טלילה ציפר, "בלחש": רומן מהנה וכתוב היטב, אך לוקה בהתנשאות מובנית, באתר הארץ, 7 באפריל 2020