דיוויזיית הפאנצר הרביעית (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוויזיית הפאנצר הרביעית
4th Panzer Division logo 3.svg
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
סוג שריון
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 10 בנובמבר 1938
פירוק היחידה 8 במאי 1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

דיוויזיית הפאנצר הרביעית הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נחשבה לאחת מיחידות השריון האיכותיות והמנוסות בצבא גרמניה הנאצית והיא שירתה לאורך המלחמה במספר מערכות עיקריות, בהן המערכה בפולין, המערכה על צרפת, הקרב על יוון, המערכות בחזית המזרחית והמערכות בחזית המערבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה ב-10 בנובמבר 1938, יחד עם דיוויזיית הפאנצר ה-5, והועמדה תחת פיקוד גאורג-הנס ריינהרדט. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה לחמה הדיוויזיה במהלך המערכה בפולין כחלק מהקורפוס הממונע ה-16 במסגרת הארמייה העשירית. על אף שכשלה בתחילה, בקרב בעיירה מורקה, ב-1 בספטמבר 1939, ועוכבה על ידי הכוחות הפולנים מבלי שהצליחה לפרוץ את קווי ההגנה, היו אנשיה בין הראשונים שפרצו את הגנת ורשה, והביאו לנסיגת הכוחות הפולנים אל מחוץ לורשה.

ב-11 בפברואר 1940 מונה לודוויג פון רדלמייר למפקד הדיוויזיה. במהלך המערכה על צרפת לחם פון רדלמייר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס הממונע ה-16 במסגרת הארמייה השישית, והשתתף עימה בקרב ז'מבלו. ב-8 ביוני 1940 במהלך המערכה על צרפת פרש פון רדלמייר מתפקידו, ויוהאן יואכים שטפר מונה במקומו למפקד הדיוויזיה, ופיקד עליה במהלך מבצע אדום, כחלק מהקורפוס הממונע ה-16 במסגרת הארמייה השישית. ב-1 בספטמבר 1940 מונה הנס פון בוינבורג-לנגספלד למפקד הדיוויזיה, וב-8 בספטמבר 1940 מונה ויליבאלד פון לנגרמן אונד ארלנקאמף למפקד הדיוויזיה.

במהלך המערכה בבלקן הייתה הדיוויזיה בעתודת הOKH, והשתתפה במהלך הקרב על יוון. במהלך מבצע ברברוסה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס הממונע ה-24 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה. במהלך הקרב על מוסקבה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס הממונע ה-24 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה, וספגה אבידות כבדות במהלך הקרב על טולה. ב-24 בדצמבר 1941 מונה דיטריך פון זאוקן למפקד הדיוויזיה, ולחם עימה בבלימת מתקפת הנגד הרוסית כחלק מהקורפוסים ה-24 וה-53 לסירוגין במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה. ב-2 בינואר 1942 פרש פון זאוקן מתפקידו עקב מחלה, ופון לנגרמן חזר לפקד על הקורפוס. ב-6 בינואר 1942 מונה היינריך אברבאך למפקד הדיוויזיה, שהייתה חלק מהקורפוס ה-53 ולאחר מכן חלק מהקורפוסים הממונעים ה-24 וה-47 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה. ב-1 במרץ 1942 פרש אברבאך מתפקידו לחופשה קצרה, וב-4 באפריל 1942 מונה אברבאך שוב למפקד הדיוויזיה. ב-14 בנובמבר 1942 מונה אריך שניידר למפקד הדיוויזיה, וב-31 במאי 1943 מונה דיטריך פון זאוקן שוב למפקד הדיוויזיה, שהייתה חלק מקורפוס הפאנצר ה-47 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה, ולאחר מכן השתתף עימה בקרב קורסק כעתודת הארמייה התשיעית, ועל פעולותיו בקרב קיבל ב-22 באוגוסט 1943 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בספטמבר הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד קורפוס הפאנצר ה-56 במסגרת הארמייה השנייה. ב-15 בינואר 1944 פרש פון זאוקן לחופשה קצרה, וב-5 בפברואר 1944 מונה פון זאוקן שוב למפקד הדיוויזיה, שהייתה חלק מקורפוס הפאנצר ה-56 ולאחר מכן חלק מקורפוס הפאנצר ה-41 במסגרת הארמייה התשיעית. באפריל הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד קורפוס הפאנצר ה-56 במסגרת הארמייה השנייה, ובמאי הועברה הדיוויזיה לקבוצת ארמיות דרום אוקראינה כעתודת ארמיית הפאנצר הרביעית. ב-1 במאי 1944 מונה קלמנס בצל למפקד הדיוויזיה, ופיקד עליה במהלך הקרבות בבלארוס ובקורלנד. בפברואר 1945 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הארמייה השנייה בפרוסיה המזרחית, וב-27 במרץ 1945 מונה ארנסט-וילהלם הופמן למפקד הדיוויזיה, שפיקד עליה עד סוף המלחמה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה דיוויזיות השריון הגרמניות במהלך המערכה בפולין.

1939:

  • רגימנט השריון ה-35
  • רגימנט השריון ה-36
  • רגימנט הארטילריה ה-103
  • רגימנט הרובאים ה-12
  • גדוד הסיור ה-7
  • גדוד אופנועים ה-49
  • גדוד הנדסה קרבית ה-79
  • גדוד קשר ה-79

1943:

סמל הדיוויזיה לאורך השנים:

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]