דיוויזיית הפאנצר השנייה (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיוויזיית הפאנצר השנייה
2nd Panzer Division logo3.svg
סמל הדיוויזיה (1939-40)
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
סוג שריון
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 15 באוקטובר 1935
פירוק היחידה 8 במאי 1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים היינץ גודריאן

דיוויזיית הפאנצר השנייה הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נחשבה לאחת מיחידות השריון האיכותיות והמנוסות בצבא גרמניה הנאצית והיא שירתה לאורך המלחמה במספר מערכות עיקריות, בהן המערכה בפולין, המערכה על צרפת, הקרב על יוון, המערכות בחזית המזרחית והמערכות בחזית המערבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה ב-15 באוקטובר 1935, יחד עם הדיוויזיה הראשונה והשלישית, בתור שלוש דיוויזיות השריון הראשונות בצבא הגרמני תחת סמכות זרוע השריון הצעירה בורמאכט והועמדה תחת פיקוד היינץ גודריאן. הדיוויזיה השתתפה באנשלוס ולאחר מכן גם בסיפוח חבל הסודטים בשנת 1938. בתחילת דרכה הורכבה הדיוויזיה מחטיבת רובאים (חי"ר ממוכן) וחטיבת שריון - כל חטיבה עם שני רגימנטים, בנוסף לרגימנט ארטילריה ומספר יחידות סיוע דיוויזיוניות.

פאנצר סימן 4 של הדיוויזיה, צרפת, 1940.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה והמערכה בפולין בספטמבר 1939, הייתה הדיוויזיה אחת מבין שש דיוויזיות משוריינות בורמאכט והיא השתייכה במהלך המערכה לקורפוס ה-18, כחלק מהארמייה ה-14, קבוצת ארמיות דרום, והשתתפה בלחימה במרכז פולין.

במאי 1940 הדיוויזיה לחמה תחת הקורפוס ה-19 בפיקודו של היינץ גודריאן, שנועד לפרוץ את קו ההגנה הצרפתי באזור חבל הארדנים ולהתקדם לכיוון חופי תעלת למאנש באזור קאלה. הקורפוס הצליח להבקיע את מערך ההגנה הצרפתי באזור סדן והתקדם במהירות לכיוון צפון-מערב. באמצע מאי הגיעו יחידות הדיוויזיה לכ-25 ק"מ מחוף הים באזור דנקרק, שם קיבלו פקודה לעצור את התקדמותם, בעוד חיל המשלוח הבריטי בצרפת עורך מבצע פינוי המוני מחוף הים בדנקרק חזרה לאי הבריטי. בשלב השני לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס הממונע ה-39 במסגרת קבוצת הפאנצר גודריאן.

לאחר ניצחון המערכה בצרפת וארצות השפלה, איבדה הדיוויזיה את רגימנט השריון השני שלה, שצורף לדיוויזיה משוריינת חדשה (דיוויזיית הפאנצר ה-13), וקיבלה במקומו את רגימנט הרובאים (חי"ר ממוכן) ה-304. מהלך דומה התרחש ברוב דיוויזיות הפאנצר - שכן הפיקוד הגרמני העדיף להגדיל את מספר דיוויזיות הפאנצר על חשבון החלשת מרכיב השריון בדיוויזיות הקיימות.

זחל"ם Sd.Kfz. 251 פיקוד של אחת מיחידות הדיוויזיה במהלך מבצע ברברוסה, יוני 1941.

במהלך הקרב על יוון לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-18 במסגרת הארמייה ה-12, וכבשה את סלוניקי. במהלך מבצע ברברוסה הייתה הדיוויזיה בעתודת הOKH, ולא השתתפה בלחימה. במהלך הקרב על מוסקבה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוסים ה-40, ה-46 וה-5 לסירוגין, במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית. בדצמבר הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס הממונע ה-41 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית, וב-4 בינואר 1942 הועברה הדיוויזיה יחד עם הקורפוס הממונע ה-41 תחת פיקוד הארמייה התשיעית.

ביולי 1943 השתתפה הדיוויזיה בקרב קורסק, כחלק מקורפוס הפאנצר ה-47 במסגרת הארמייה התשיעית, וספגה בו אבידות כבדות. לאחר התבוסה בקרב קורסק, נשלחה הדיוויזיה לצרפת לצורך התאוששות.

בקיץ 1944 השתתפה הדיוויזיה בקרבות המערכה בנורמנדי, ספגה בהם אבדות כבדות, ורק בקושי נחלצה מכיס פאלז.

בדצמבר 1944 השתתפה הדיוויזיה בקרב על הבליטה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-47 במסגרת ארמיית הפאנצר החמישית, והייתה מעורבת במצור על בסטון.

באביב 1945 לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-13 במסגרת הארמייה השביעית, בניסיון לעכב את כוחות בעלות הברית, ולבסוף נכנעה לכוחות צבא ארצות הברית ב-7 במאי 1945.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה דיוויזיות השריון הגרמניות במהלך המערכה בפולין.

1939:

  • רגימנט השריון ה-3
  • רגימנט השריון ה-4
  • רגימנט הארטילריה ה-74
  • רגימנט הרובאים ה-2
  • גדוד הסיור ה-2
  • גדוד אופנועים ה-2
  • גדוד הנדסה קרבית ה-38
  • גדוד קשר ה-38

1943:

  • רגימנט הפאנצרגרנדייר ה-304
  • גדוד הנדסה קרבית ה-38
  • גדוד קשר ה-38

סמל הדיוויזיה לאורך השנים:

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]