דנה אריאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דנה אריאלי
דנה אריאלי, 2014
דנה אריאלי, 2014
לידה 1963 (בת 55 בערך)
ירושלים, ישראלישראל  ישראל
תחום יצירה צילום ומחקר

דנה אריאלי (נולדה ב-1963) היא פרופסור להיסטוריה של האמנות, העוסקת במחקר ובצילום. היא מתמחה בקשרי הגומלין בין אמנות לפוליטיקה בדמוקרטיות ובדיקטטורות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאלי נולדה וגדלה בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה, ”בין אמנות לפוליטיקה: הנאציונל-סוציאליזם והאמנות הפלסטית" (בהדרכת עמנואל גוטמן ושאול פרידלנדר) קיבלה את אישורה של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1996.

קשרי הגומלין בין אמנות לפוליטיקה מעסיקים אותה במחקר ובצילום לאורך השנים. בתחילה התמקדה במחקריה במשטרים טוטליטריים, ובעיקר בפאשיזם באיטליה, בנאציזם ובקומוניזם. בעשור האחרון היא הרחיבה את תחומי המחקר שלה ועוסקת גם בתרבות החזותית בישראל תוך שהיא בוחנת את השתקפותם של אירועים קיצוניים בדמוקרטיה הישראלית (כגון רצח רבין או טרור המתאבדים) בפעילותה של קהיליית היוצרים המקומית. במחקריה אריאלי מתמקדת באמנות מגויסת, אמנות מתגייסת ואמנות אוטונומית ובדרכי התגובה של יוצרים אל החברה והפוליטיקה בעיקר בישראל ובגרמניה. היא פרסמה ספרים ומאמרים רבים בנושאים אלו.

בשנת 1996 התמנתה למרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2004 נבחרה לשמש כראש המחלקה להיסטוריה ותאוריה בבצלאל, תפקיד בו שימשה עד 2012. ב-2011 מונתה כפרופסור חבר. החל מ-2012 אריאלי היא דקאן הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון.

אריאלי עוסקת גם בצילום (בין 2009–2011 למדה באופן חלקי בבצלאל) ומתמקדת בתיעוד שרידי הדיקטטורות ברחבי העולם. בשנים האחרונות היא מציגה צילום בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד.

מאז כניסתה לתפקיד דקאן הפקולטה לעיצוב, פועלת אריאלי כאוצרת ראשית של גלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי במכון טכנולוגי חולון. הגלריה מתמקדת בעיצוב ישראלי ובינלאומי עכשווי.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעריכתה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנטומים: מסע בעקבות שרידי הדיקטטורות. בעריכת: דנה אריאלי (2016, תל אביב, הוצאה עצמית)
  • תורת המחברים: מחווה לעמי דרך. בעריכת: דנה אריאלי ועזרי טרזי (2016, הפקולטה לעיצוב, מכון טכנולוגי חולון)
  • אחרי עשרים שנה: עיצוב זיכרון רבין, בעריכת: דנה אריאלי, (2015, הפקולטה לעיצוב, מכון טכנולוגי חולון)
  • פרוטוקולאז’ 2013: כותבים חזותי: מתודולוגיות בחקר התרבות החזותית, בעריכת: דנה אריאלי-הורוביץ, אורי ברטל, נעמי מאירי-דן, ירושלים ותל אביב, בצלאל ורסלינג, 2013.
  • פרוטוקולאז' 2011: המוות אמן מגרמניה, אסופת מאמרים מתוך כתב העת המקוון היסטוריה ותאוריה: הפרוטוקולים, בעריכת: גל ונטורה, דנה אריאלי-הורוביץ, ברוך בליך, נעמי מאירי-דן, דרור פימנטל, ירושלים, בצלאל, 2011.
  • פחד מוות: מופעי הטרור בזירות האמנות והתרבות הפופולרית, בעריכת: דנה אריאלי-הורוביץ ודפנה סרינג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2010.
  • פרוטוקולאז' 2009: אסופת מאמרים מתוך כתב העת המקוון היסטוריה ותאוריה – הפרוטוקולים, בעריכת: ברוך בליך, גל ונטורה, נעמי מאירי-דן ודנה אריאלי-הורוביץ, ירושלים, בצלאל, 2009.
  • פנטום בפוליטיקה: ישראל ומשאל העם, בעריכת: דנה אריאלי-הורוביץ, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2006.
  • דת ומדינה בישראל, בעריכת: דנה אריאלי-הורוביץ, ירושלים, התנועה ליהדות מתקדמת, 1996.

תערוכות, קטלוגים וגלריה של צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אותו הים, 2018, בית האמנים, תל אביב. אוצרת: דליה דנון.
  • פנטומים: מסע בעקבות שרידי הדיקטטורה, 2016, בית האמנים, תל אביב. אוצרת: יעל אילת ון-אסן
  • הפנטום הנאצי Preview, בית האמנים 2014, תל אביב. אוצר: אריאל קן.
  • קרוב מכפי שנראה: גבעת רם, 2013, בית האמנים ירושלים. אוצר: אריאל קן.

תערוכות דואט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטלוגים עם תצלומים של אריאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרוב מכפי שנראה: גבעת רם, הוצאה עצמית, ירושלים, 2013
  • פנטומים: מסע בעקבות שרידי הדיקטטורה, הוצאה עצמית, תל אביב, 2016

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיה נמצאות באוסף מוזיאון ישראל, אוסף בית האמנים, ירושלים, אוסף בית האמנים, תל אביב ואוספים פרטיים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות באוצרותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Total Red: Design בית האמנים, תל אביב (אוצרת שותפה סוניה אוליטסקי), 2018
  • 50 ל-67': אמנות שעת מלחמה, המשכן לאמנות, עין חרוד (התערוכה הוצגה במסגרת פרויקט ״אופוריה״. אוצר על: יניב שפירא), 2017
  • תורת המחברים: מחווה לעמי דרך, (אוצר שותף עזרי טרזי) גלריה ויטרינה, חולון, 2016
  • אחרי עשרים שנה: עיצוב זיכרון רבין. גלריה ויטרינה, חולון, 2016
  • 4 בנובמבר 1995: רצח ברטרוספקטיבה, גלריה סלמה, בצלאל, תל אביב (אוצרת שותפה דליה מנור), 2005

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]