התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את המרכז הרפורמי לדת ומדינה (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), מועצת הרבנים המתקדמים (מר"ם), תנועת הנוער נוער תל"ם והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - המכינה ביפו.

IMPJ Logo.JPG

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של התנועה עם הקמת קהילת "הראל" בירושלים ב-1958. בשש השנים הבאות הוקמו חמש קהילות נוספות ברחבי הארץ. ב-1965 נערכה ועידה פתוחה לקהל המעוניין בחלופה דתית לאורתודוקסיה, שחיזקה את הקשר בין הקהילות והייתה אבן היסוד להקמת התנועה ליהדות מתקדמת, שנרשמה רשמית בשנת 1971. הרבנים הראשונים היו עולים, אבל בשנת 1974 החל הקמפוס הירושלמי של היברו יוניון קולג' להכשיר תלמידים ישראלים לרבנות, והסטודנט הראשון הוסמך בשנת 1980.

כיום יש לתנועה 34 קהילות, מרכזים קהילתיים ומנייני תפילה ברחבי הארץ. שני קיבוצים, יהל ולוטן, ויישוב קהילתי, הר חלוץ, חברים בתנועה. התנועה מפעילה כ-40 גני ילדים, תוכניות חינוכיות במסגרת בתי הספר, ותנועת נוער, נוער תל"ם, ואת פורום הצעירים והסטודנטים, לצעירים בגילאי 20 ו-30. לתנועה ארבעה בתי מדרש ברחבי הארץ, ופעילויות לימוד נוספות מתקיימות במסגרת הקהילות. בראש התנועה עומד, מאז 2009, עו"ד ירון שביט, ומנכ"ל התנועה הוא עו"ד הרב גלעד קריב שהחליף את אירי קסל.

ההיברו יוניון קולג' בירושלים - בית המדרש הראשי של התנועה הרפורמית בישראל

מוסדות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלת התנועה ליהדות מתקדמת יושבת במרכז שמשון-בית שמואל בירושלים, בסמוך לקמפוס ההיברו יוניון קולג'.

מועצת הרבנים המתקדמים בישראל (מר"ם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מר"ם מאגדת את הרבנים של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. בין פעילויותיה עריכת סידור התפילה המקובל בקהילות התנועה, העבודה שבלב, והמחזור לימים הנוראים, כוונת הלב. כמו כן ערכו חבריה פרסומים נוספים בנושאים כמו הלכה, תפילה וחגים. מר"ם מקבלת החלטות בסוגיות דתיות, אף כי החלטות בסוגיות דתיות שיש להן פנים ציבוריות מתקבלות בהסכמה עם ראשי התנועה שאינם רבנים. למר"ם בית דין לגיור ולמעמד אישי. בראש מר"ם עומד הרב פרופסור יהוידע עמיר, ואב בית הדין הוא הרב יהורם מזור.

המרכז הרפורמי לדת ומדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפורמי לדת ומדינה הוא הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה ליהדות מתקדמת. המרכז פועל באמצעים משפטיים וציבוריים לקידום זכויות האזרח, ובעיקר בסוגיות הקשורות לדת ולפלורליזם דתי בישראל. המרכז מנהל את המערכה המשפטית להכרה בתנועה הרפורמית ובפעילות רבניה, בין השאר בתחום הכרה בגיור הרפורמי והחברות במועצות הדתיות. הוא נוסד ב-1987 על ידי הרב אורי רגב, ומאז 2009 עומדת בראשו ענת הופמן. ב- 1992 הוקם במסגרת המרכז מרכז סיוע לעולים חדשים, שמסייע לעולים במכלול הבעיות של התאקלמות בארץ חדשה, תוך טיפול מיוחד בהשגת הכרה על-פי חוק השבות.

מעמדה החוקי והציבורי של היהדות המתקדמת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל אין הפרדה בין דת ומדינה, ובפרט ענייני אישות נמצאים בסמכות בתי דין דתיים. לצורך זה מוכרים בישראל רק המוסדות האורתודוקסיים, ונישואים וגירושים שנעשים על ידי רבני התנועה ובית הדין שלה אינם מוכרים על ידי המדינה. גיור רפורמי מוכר לצורך רישום כיהודי במרשם התושבים, לפי פסיקת בג"ץ משנת 2002. מוסדות התנועה, ובעיקר היברו יוניון קולג', מקבלים מימון ממשלתי בדומה למוסדות דת אחרים בעקבות שורה של עתירות לבג"ץ בשנות ה-90. סוגיות נוספות שהתנועה ליהדות מתקדמת עוסקת בהן הן חברות של נציגיה במועצות הדתיות והכרה ברבנים (למשל כרבני יישובים ושכונות).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים תבורי, היהדות הרפורמית בישראל: הישגים וסיכויים, 2000.
  • יהוידע עמיר, קול דממה דקה: מחשבות אמונה וביקורת, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009.
  • מאיר אזרי (עורך), חושבים יהדות מתרדמת: מסע להכרת היהדות הרפורמית, תל-אבי: בבל, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]