שאול פרידלנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרופ' שאול פרידלנדר, 2008

שאול פרידלנדר (Friedlaender; נולד ב-11 באוקטובר 1932) הוא היסטוריון, מומחה לחקר ההיסטוריה של השואה, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ג 1983.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול פרידלנדר נולד בשם פאבל בפראג בירת צ'כוסלובקיה. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה במרס 1939, הוריו ברחו לצרפת. עם תחילת השמדת יהודי צרפת, הוא הושם בגיל צעיר במנזר צרפתי על ידי הוריו, קודם שנשלחו למחנות השמדה, לצורך הגנה על חייו מאימי המשטר הנאצי. בשנות נערותו גדל כקתולי, והוכשר לכמורה. לאחר המלחמה החל בהדרגה לחזור ליהדותו. הוא הצטרף לתנועת "הבונים", ולזמן מה הראה נטייה לקומוניזם. ברצותו להצטרף לכוח המגן של היישוב, הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1948 על סיפונה של האוניה "אלטלנה", וזאת כיוון שב"הבונים" טענו שהוא צעיר מדי.

פרידלנדר נחשב אחד מבכירי ההיסטוריונים בישראל, וכחוקר חריף של גרמניה הנאצית ויחסה ליהודים. הוא מכהן כפרופסור במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1979 היה מיוזמי הוצאת הרבעון "זמנים" העוסק בהיסטוריה, ביחד עם הפרופסורים צבי יעבץ וחיים שקד.

בשנות ה-80 היה חבר בתנועת "שלום עכשיו". כיום הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

פרידלנדר הגיע לראשונה לתודעה ציבורית כאשר כתב בשנות ה-60 של המאה ה-20 ביוגרפיות של קורט גרשטיין ושל האפיפיור בימי השואה פיוס השנים עשר.

הבמאי יהודה יניב הפיק סרט תיעודי בשם "הילד הנחבא – זמן שאול" אשר מספר את סיפור חייו.

בנו הוא פרופסור אלי פרידלנדר, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידלנדר טוען שהאנטישמיות הנאצית היא ייחודית לעומת שנאת היהודים מאז ומעולם, מהיותה כוללנית ו"גואלת", במובן זה שהיא "פותרת" את כל צרותיו של המאמין בה. באשר לתכנון השואה, פרידלנדר מחזיק בעמדה שהשואה אכן הייתה תוכנית כוללנית של היטלר, אולם טוען שהתוכנית לא נהגתה לפני שנת 1941.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קורט גרשטיין או הדו-משמעות של הטוב, 1968.
  • דו-שיח ערבי-ישראלי, 1975, במשותף עם מחמוד חוסיין (עורכים), הוצאת דביר
  • עם בוא הזיכרון, הוצאת אדם, 1980. ספר אוטוביוגרפי, שבו מתוארים זכרונות אישיים, בשילוב עם תובנות היסטוריות
  • קיטש ומוות - על השתקפות הנאציזם, הוצאת כתר, ירושלים, 1985 (1982 בשפת המקור). תרגום: ג'ני נבות
  • גרמניה הנאצית והיהודים, שנות הרדיפות: 1939-1933. ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1997.[4]
  • גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה: 1945-1939, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד ויד ושם, 2009[5]
  • Saul Friedländer, Where Memory Leads: My Life, Other Press, 2016 - אוטוביוגרפיה.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאול פרידלנדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רומי נוימרק, "החזיר את הכבוד", באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2007
  2. ^ סוכנויות הידיעות, פרס פוליצר לשאול פרידלנדר, באתר ynet, 7 באפריל 2008
  3. ^ איתי נבו, ‏חוקר השואה שאול פרידלנדר בין מקבלי פרס דן דוד, באתר "הידען", 12 בפברואר 2014
  4. ^ ביקורת: דניאל פרנקל, ’נורמליות למראית-עין’, יד ושם 27, 1999, עמ' 345-337; יהויקים כוכבי, 'אנטישמיות גואלת', דפים לחקר תקופת השואה 15, 1998, עמ' 302-191; דוד בנקיר, שני ספרים על רדיפת היהודים והשמדתם, יהדות זמננו 13, 1999, עמ' 293-283; אוטו דב קולקה, [על] שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1933–1939", ציון ס"ו, א', תשס"א, עמ' 123-109.
  5. ^ ביקורת: דוד סזרני, "היסטוריה אינטגרטיבית ואינטגרלית": היסטוריה מקיפה של השואה על סמך חיי היום-יום - וקיצם, יד ושם 36 (1), תשס"ח, עמ' 234-229.
  6. ^ דינה פורת"אל מקום שהזיכרון מוליך": חשבון הנפש של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, באתר הארץ, 25 בינואר 2018


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל