לדלג לתוכן

דניאל ברטוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל ברטוני
ברטוני, 2006
ברטוני, 2006
מידע אישי
לידה 14 במרץ 1955 (בן 69)
באיה בלנקה שבארגנטינה
שם מלא ריקרדו דניאל ברטוני
גובה 1.79 מטר
עמדה קיצוני ימני
מועדוני נוער
קילמס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19711972
19731977
19781980
1980 - 1984
1984 - 1986
1986 - 1987
סה"כ:
קילמס
אינדפנדיינטה
סביליה
פיורנטינה
נאפולי
אודינזה
31 (12)
179 (79)
57 (24)
97 (27)
53 (14)
20 (1)
447 (157)
נבחרת לאומית כשחקן
19741982 ארגנטינה 31 (12)
קבוצות כמאמן
2004 אינדפנדיינטה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ריקרדו דניאל ברטוניספרדית: Ricardo Daniel Bertoni; נולד ב-14 במרץ 1955 בבאיה בלנקה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הקיצוני הימני.

ברטוני שיחק בליגות הבכירות בארגנטינה, ספרד ואיטליה, וכן ייצג את נבחרת ארגנטינה בשני טורנירי מונדיאל. במונדיאל 1978, בו זכתה ארגנטינה, כבש ברטוני את שערה השלישי של הנבחרת במשחק הגמר.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטוני החל את הקריירה בקבוצת הנוער של קילמס. עוד בטרם היה בן 18, החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת, ששיחקה אז בליגת המשנה. על אף גילו הצעיר, ברטוני השתלב היטב בקבוצה, וכבר בעונת הבכורה שלו כבש 12 שערי ליגה. כעבור עונה אחת בלבד, עבר ברטוני לאינדפנדיינטה מהליגה הבכירה, שם החל לשתף פעולה עם אחד מהסמלים הגדולים של המועדון, ריקרדו בוצ'יני, שגם הוא היה אז בתחילת דרכו. הצמד הפך לאחד מצמדי ההתקפה האיכותיים ביותר בארגנטינה באותה תקופה. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכה ברטוני להצלחה גדולה, כשקטף שלושה תארים. בגביע ליברטדורס, הקבוצה פגשה את קולו-קולו לגמר שהתארך לשלושה מפגשים, בשלושתם שותף ברטוני (במשחק השלישי והמכריע אף פתח בהרכב). במשחק על הגביע הביניבשתי, בו פגשה אינדפנדיינטה את אלופת אירופה יובנטוס, בישל ברטוני לבוצ'יני את השער היחיד במשחק בדקה ה-80, ובגביע האינטראמריקנה כבש ברטוני את הפנדל המכריע בדו-קרב הפנדלים שהעניק לקבוצתו את התואר.

עונה אחר כך, הוסיף ברטוני זכייה בשני תארים נוספים, לאחר שקבוצתו גברה בשלושה משחקים על סאו פאולו בגמר גביע ליברטדורס, והשלימה זכייה שנייה ברציפות בגביע האינטראמריקנה, לאחר שברטוני שוב כובש בדו-קרב פנדלים על התואר. ב-1975 עשתה הקבוצה היסטוריה עם גביע ליברטדורס רביעי ברציפות, והייתה הראשונה, והיחידה עד כה, שמשלימה רצף כזה. גם בשנה זו הגמר התארך לשלושה משחקים, בסיומם גברה הקבוצה על אוניון אספניולה הצ'יליאנית. ברטוני, שהשלים זכייה אישית שלישית ברציפות בתואר, פתח בכל שלושת המשחקים. בראשון הפסידה קבוצתו בתוצאה 1-0, ובגומלין הביתי גברה על יריבתה בתוצאה 3-1, כשברטוני קובע את תוצאת המשחק עם שערה השלישי של קבוצתו. הגמר הגיע למפגש שלישי, ובו ברטוני כבש שער נוסף, שקבע את תוצאת המשחק, 2-0 לאינדפנדיינטה.

ב-1977 זכה ברטוני, בפעם הראשונה והיחידה בקריירה, בתואר אליפות ארגנטינה, כשהקבוצה זכתה באליפות הנסיונל עם המאמן חוסה פסטוריסה. הקבוצה פגשה למשחק גמר כפול את טאז'רס, וסיימה את המשחק הראשון בבית בשוויון 1-1. במשחק הגומלין, למרות שהובילה בתוצאה 1-0, ספגה אינדפנדיינטה שני שערים, כשהשער השני מובקע באמצעות היד, ללא התערבות השופט. בעקבות המחאות הורחקו שלושה שחקני אינדפנדיינטה בכרטיס אדום. למרות זאת, כחמש דקות לסיום ובחיסרון מספרי משמעותי, כבש בוצ'יני, לאחר מסירה כפולה עם ברטוני, את שער השוויון שהעניק לקבוצתו את התואר בזכות חוק שערי חוץ. היה זה משחקו האחרון של ברטוני במדי אינדפנדיינטה.

לקראת עונת 1978/1979, קנתה סביליה מהליגה הבכירה בספרד את ברטוני בהעברה היקרה בתולדותיה עד אז. בעונה הראשונה התקשה ברטוני להפגין את היכולת אליה ציפו ממנו, וכבש שמונה שערים ב-25 הופעות, שהובילו את סביליה למקום ה-11 בטבלה. עונה אחר כך השתפרה יכולתו של ברטוני משמעותית. הוא שיתף פעולה בהתקפה עם בן ארצו הקטור סקוטה, והשניים כבשו 16 שערי ליגה כל אחד, בדרך למקום השמיני בטבלה. במחזור האחרון של העונה פגשה סביליה את ריאל סוסיאדד, מוליכת הטבלה שלא הפסידה עד למחזור זה. סוסיאדד נזקקה לנקודה בלבד כדי להבטיח את אליפות ספרד הראשונה בתולדותיה, אך ברטוני כבש צמד שהוביל את סביליה לניצחון 2-1. סוסיאדד, עם הפסד ליגה ראשון במחזור הנעילה, איבדה את התואר לריאל מדריד.

לאחר שנתיים בספרד, עבר ברטוני ב-1980 לפיורנטינה האיטלקית. הבעלים החדש של המועדון, ופלביו פונטלו, החל במסע רכש, בו היה ברטוני השחקן הזר הראשון שמצטרף לקבוצה. בעונת הבכורה שלו בקבוצה סיימה פיורנטינה במקום החמישי בסרייה א', רק ארבע נקודות מהמקום הרביעי שהוביל לגביע אופ"א. ברטוני כבש רק ארבעה שערים בעונה זו, אך שניים מהם נכבשו במשחקים הגדולים מול סגנית האלופה רומא והרביעית בטבלה אינטר מילאנו. עונה אחר כך שיחק ברטוני בכל 30 משחקי הליגה של הקבוצה, וכבש תשעה שערים שהקנו לו את תואר מלך שערי הליגה של הקבוצה, בצוותא עם פרנצ'סקו גרציאני. באותה עונה כבש ברטוני בפעם הראשונה באיטליה צמד שערים, במשחק מול אינטר. פיורנטינה התקרבה מאוד לזכייה בתואר האליפות באותה עונה, אך הפסידה אותה על חודה של נקודה ליובנטוס. במהלך עונת 1982/1983 חלה ברטוני בדלקת כבד, שגרמה לו להיעדר במשך ארבעה חודשים, מה שהגביל אותו ל-16 הופעות וארבעה שערים בלבד. ללא ברטוני, החמיצה פיורנטינה את המקום באירופה על חודה של נקודה, כשסיימה במקום החמישי. ברטוני התאושש ובעונת 1983/1984 הפגין את יכולת השיא שלו בקבוצה. פיורנטינה סיימה במקום השלישי, וברטוני כבש עשרה שערי ליגה ב-26 הופעות.

לאחר ארבע שנים במדי פיורנטינה, הצטרף ברטוני לקראת עונת 1984/1985 לנאפולי. יחד איתו הגיע לקבוצה מברצלונה בן ארצו ואחד הכדורגלנים הטובים ביותר בכל הזמנים, דייגו מראדונה. ברטוני השתלב היטב בקבוצה, והצמד הארגנטינאי שיתף פעולה היטב והוביל את נאפולי במשך שתי עונות.

בעוד מראדונה הוסיף לשחק בנאפולי עד ל-1991 וצבר עימה תארים, ברטוני עבר בעונת 1986/1987 לאודינזה. הקבוצה סיימה במקום ה-16 והאחרון בטבלה, בעוד ברטוני כובש רק שער אחד ב-20 משחקים. בסיום העונה פרש ברטוני ממשחק פעיל בגיל 32.

נבחרת ארגנטינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטוני ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ארגנטינה ב-1974, תחת המאמן ססאר לואיס מנוטי, בגיל 19 בלבד. הוא חזר לסגל שנתיים אחר כך, ושנת השיא שלו בנבחרת הייתה 1977. באותה שנה, במסגרת הכנותיה של הנבחרת למונדיאל 1978 אותו אירחה, פתח ברטוני בשבעה משחקים וכבש בהם שבעה שערים. משחק השיא שלו היה ב-27 בפברואר של אותה שנה, במשחק ידידות מול הונגריה באצטדיון הבונבוניירה, ובו כבש שלושער עוד במחצית הראשונה, בדרך לניצחון 5-1. במשחק זה ערך דייגו מראדונה בן ה-16 את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת.

ברטוני נכלל בסגל של מנוטי למונדיאל. במשחק הבכורה של ארגנטינה בטורניר, נכנס ברטוני כמחליף וכבש את שער הניצחון על הונגריה בדקה ה-83. לאחר שלא שותף בניצחון על צרפת, פתח ברטוני בהרכב בהפסד לאיטליה בעקבותיו סיימה ארגנטינה במקום השני בשלב הבתים הראשון. בשלב הבתים השני פתח ברטוני בכל שלושת משחקיה של נבחרתו, מול פולין, ברזיל ופרו, והוסיף לפתוח בהרכב גם במשחק הגמר מול הולנד. לאחר 1-1 בתום 90 דקות, הגיע הגמר להארכה. בדקה ה-105 השלים מלך שערי הטורניר, מריו קמפס, צמד אישי שהעלה את ארגנטינה ל-2-1, ועשר דקות אחר כך, חילופי מסירות מהירים בין קמפס לברטוני הותירו את ברטוני מול השער, והוא כבש את השער השלישי שקבע את תוצאת המשחק, 3-1 לארגנטינה שזכתה בגביע העולם הראשון בתולדותיה.

למרות שערך רק שלוש הופעות בינלאומיות בארבע השנים שלאחר הטורניר, ברטוני זומן בשנית על ידי מנוטי למונדיאל 1982 בספרד. ברטוני פתח בהרכב בכל חמשת משחקיה של ארגנטינה בטורניר. במשחק השני של הנבחרת בטורניר, מול הונגריה, כבש ברטוני את השער הראשון במשחק בדרך לניצחון 4-1, ומשחק אחר כך כבש את השער השני לרשתה של אל סלוודור בדרך לניצחון 2-0. בשלב הבתים השני הפסידה ארגנטינה לאיטליה ולברזיל וסיימה את דרכה בטורניר.

ברטוני סיים את דרכו בנבחרת באותה שנה. הוא רשם 12 משחקים במסגרת המונדיאל, וכבש בהם ארבעה שערים. בסך הכל, ב-31 הופעות במדי ארגנטינה בכל המסגרות, כבש ברטוני 12 שערים.

לאחר הפרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פעיל, עבר ברטוני קורס מאמנים בצוותא עם דניאל פסארלה, חברו לנבחרת. הוא שימש במשך מספר שנים כמגלה כישרונות עבור פיורנטינה, וב-2004, לאחר מותו של חוסה פסטוריסה, התמנה לתפקיד המאמן באינדפנדיינטה. הוא הוביל את הקבוצה למשך 16 משחקים, מתוכם ניצחה רק חמישה, עד שהתפטר מתפקידו.

ב-2006 החל לשמש כחבר בפאנל היומי העוסק בספורט בערוץ פוקס ספורט.

אינדפנדיינטה
נבחרת ארגנטינה

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1972 קילמס ארגנטינהארגנטינהליגת המשנה הארגנטינאית 31 12
1973 אינדפנדיינטה ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 35 8
1974 35 17
1975 33 11
1976 42 21
1977 34 22
סה"כ אינדפנדיינטה 179 79
1978/1979 סביליה ספרדספרדליגת העל הספרדית 25 8
1979/1980 32 16
סה"כ סביליה 57 24
1980/1981 פיורנטינה איטליהאיטליהסרייה א' 25 4
1981/1982 30 9
1982/1983 16 4
1983/1984 26 10
סה"כ פיורנטינה 97 27
1984/1985 נאפולי איטליהאיטליהסרייה א' 27 11
1985/1986 26 3
סה"כ נאפולי 53 14
1986/1987 אודינזה איטליהאיטליהסרייה א' 20 1
סך הכל קריירה 447 157

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ארגנטינה
שנה הופעות שערים
1974 1 0
1975 0 0
1976 4 1
1977 7 7
1978 11 2
1979 1 0
1980 0 0
1981 2 0
1982 5 2
סה"כ 31 12

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל ברטוני בוויקישיתוף


נבחרת ארגנטינהמונדיאל 1978 (מקום ראשון)

1 אלונסו • 2 ארדילס • 3 באליי • 4 ברטוני • 5 פיליול • 6 גאז'גו • 7 ל. גלבאן • 8 ר. גלבאן • 9 הואוסמן • 10 קמפס • 11 קילר • 12 לארוסה • 13 לה וולפה • 14 לוקה • 15 אולגין • 16 אורטיס • 17 אוביידו • 18 פגאניני • 19 פסארלה • 20 טרנטיני • 21 ולנסיה • 22 ויז'ה • מאמן: מנוטי

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינהמונדיאל 1982

1 ארדילס • 2 באליי • 3 ברבאס • 4 ברטוני • 5 קלדרון • 6 דיאס • 7 פיליול • 8 גלבאן • 9 גאז'גו • 10 מראדונה • 11 קמפס • 12 הרננדס • 13 אולרטיקואצ'אה • 14 אולגין • 15 פסארלה • 16 פומפידו • 17 סנטמריה • 18 טרנטיני • 19 טרוסרו • 20 ולדאנו • 21 ולנסיה • 22 ואן טוינה • מאמן: מנוטי

ארגנטינהארגנטינה