דניאל מרון
 | |||
| לידה |
13 ביולי 1960 (בן 63) מלבורן, אוסטרליה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה | ישראל | ||
| תאריך עלייה | 1968 | ||
| השכלה | אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים | ||
| |||
דניאל מרון (נולד ב-13 ביולי 1960) הוא דיפלומט ישראלי, כיום סמנכ"ל וראש אגף אירופה במשרד החוץ.[1] בעבר כיהן כשגריר ישראל בצ'כיה (2017-2021).[2] בדצמבר 2023 מונה לראש המשלחת הקבועה של ישראל למוסדות האומות המאוחדות בז'נבה, שווייץ.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרון נולד ב-1960 במלבורן, אוסטרליה, בשם דניאל מילר. סבו דוד מילר היה חלוץ מהעלייה השלישית, ממייסדי כרכור. סבו השני, אלכסנדר סאקס, היה עורך דין במלבורן שערב השואה סייע ליהודים לברוח מאירופה ולהגר לאוסטרליה. הוריו של דניאל, עמרם וג'קלין, החליטו בשנת 1968 לעלות ארצה עם ילדיהם, דניאל ויונתן, והשתקעו בירושלים. דניאל למד בבית הספר היסודי מימון ובתיכון הימלפרב. בנעוריו היה פעיל במועצה הציונית של הנוער בפעילות למען יהודי ברית המועצות ובסיוע לעולים חדשים. בשנת 1978 התגייס לצה"ל ושירת כסמל מבצעים בגדוד חרב ("הגדוד הדרוזי") כאשר זה עסק בשמירה על הגזרה המערבית של הגבול עם לבנון. לאחר סיום קורס קצינים היה מהקצינים הראשונים בתוכנית "נערי רפול" לשילוב אוכלוסיות ייחודיות בצבא. בשירות המילואים שלו דניאל נבחר על ידי תא"ל דב שיאון כאחד הקצינים הראשונים ביחידת הקישור למצרים (היום חלק מחטיבת תבל) ושירת במשך 25, תחילה כקצין קישור לצבא המצרי, ובהמשך גם בקישור לצבא הירדני. דניאל השתחרר משירות מילואים בדרגת רס"ן.
מרון סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן (1986) והתקבל ללשכת עורכי הדין (1987). את התמחותו במשפטים עשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב אצל השופטת שושנה ברמן ובמשרד עורך הדין ביניש-עדיאל בירושלים. הוא סיים תואר שני במשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים (2006). בעת שליחותו בוושינגטון די. סי. מרון השלים את סמינר הבכירים (NESA) של האוניברסיטה לביטחון לאומי (2013).
קריירה דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרון הצטרף למשרד החוץ והחל קורס צוערים ב-1987. בתום קורס הצוערים יצא להתמחות של מספר חודשים בקראקס, ונצואלה, שם גם למד ספרדית. מרון שירת במספר תפקידים בחו"ל: סגן שגריר ישראל בקפריסין (1990–1993); סגן שגריר ישראל בנורווגיה (1993–1995); יועץ לענייני קונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון (2000–2003); ציר לענייני קונגרס בוושינגטון (2007–2011) ושגריר ישראל בצ'כיה (2017–2021). כציר קונגרס בוושינגטון הוא היה איש הקשר לקונגרס האמריקאי ואחראי למעקב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בארצות הברית. בשנים 1997–2000 הושאל מרון ממשרד החוץ ללשכת נשיא המדינה, שם שימש כיועץ לקשרי חוץ של הנשיא עזר ויצמן. בתפקיד זה סייע במפגשים וביקורים בינלאומיים של הנשיא, כולל תאום הביקור הממלכתי הראשון לנשיא המדינה בסין וביקור האפיפיור בישראל.
בתפקידו כשגריר ישראל בפראג, מרון פעל לקדם את היחסים עם צ'כיה, מהמדינות הידידותיות ביותר לישראל באירופה, בדגש על הקשרים המדיניים ועל שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה, החקלאות, הרפואה והביטחון. יעד מדיני מרכזי עבורו כשגריר היה להביא להכרה צ'כית בירושלים כבירת ישראל. ב-24 במאי 2017 קיימה שגרירות ישראל בפראג, בתמיכת נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, אירוע מיוחד במצודת פראג לכבוד יובל לאיחוד ירושלים. באותו היום גם התקבל בפרלמנט הצ'כי החלטה המכירה בירושלים כבירת ישראל. בנוסף, ב-22 באוקטובר 2019 הפרלמנט הצ'כי אימץ החלטה המגנה בחריפות כל צורה של אנטישמיות וכל קריאה לחרם של מדינת ישראל.[4] ב-2 בדצמבר 2020 ממשלת צ'כיה הודיעה על פתיחת משרד דיפלומטי רשמי בעיר ירושלים,[5] צעד שהיווה מימוש הבטחה שניתנה על ידי נשיא צ'כיה כשנתיים קודם לכן.[6] במהלך קרוב לחמש השנים ששרת בפראג השגריר ביקר בכל 13 מדינות המחוז של צ'כיה. השגריר מרון קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהמכללה לביטחון לאומי של צ'כיה (2018).
מרון מילא שלל תפקידים במטה משרד החוץ בירושלים, ביניהם – משפטן בלשכת היועץ המשפטי (1995–1997); מנהל המחלקה לזכויות האדם ועניינים הומניטריים (2003–2007); הממונה על נושא פיתוח בר-קיימא (2011–2012); מתאם נושא שבויים ונעדרים (2011–2013), ראש החטיבה לענייני או"ם וארגונים בינלאומיים (2013–2017), פרויקטור קורונה של משרד החוץ (2021–2022) וסמנכ"ל אירופה במשרד החוץ (2022–2024).[7] במרץ 2022 הקים את מת"ת (מרכז תיאום תרומות) סיוע הומניטרי לעם האוקראיני בכובעו כפרויקטור מטעם משרד החוץ. המת"ת הוקם על מנת לרכז ולתאם את כל יוזמות הסיוע ההומניטרי והתרומות של החברה האזרחית בישראל לעם האוקראיני.[8][9][10]
בקיץ 2024 מרון יחל את כהונתו כשגריר ישראל למשלחת האו"ם בז'נבה.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכר את השגריר - דניאל מרון, בפרסום של משרד החוץ באתר gov.il.
דניאל מרון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דניאל מרון בסרטון משותף עם שר החוץ הצ'כי בעת כהונתו כשגריר בצ'כיה ב-31.05.2021.
דניאל מרון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אריאל כהנא, רשמית: זו השגרירה המיועדת של ישראל בטורקיה, באתר ישראל היום, 19.09.2022
- ^ מזכירות הממשלה, מינויים בשירות החוץ, באתר gov.il, 01.01.2017
- ^ מזכירות הממשלה, מינויים בשירות החוץ, באתר gov.il, 17.12.2023
- ^ איתמר אייכנר, הפרלמנט הצ'כי אימץ החלטה להיאבק בחרם על ישראל, באתר ynet, 22 באוקטובר 2019
- ^ דוברות משרד החוץ, החלטת ממשלת צ׳כיה על פתיחת משרד דיפלומטי בירושלים, באתר gov.il, 02.12.2020
- ^ נשיא צ'כיה: "מעוניין שארצנו תעביר את השגרירות לירושלים", באתר ynet, 8 במרץ 2018
- ^ אחרי 4 שנים: מונתה שגרירה ישראלית לטורקיה, באתר "סרוגים", 19 בספטמבר 2022
- ^ דוברות משרד החוץ, משרד החוץ הקים את "מת"ת" (מרכז תיאום תרומות) סיוע הומניטרי לעם האוקראיני, באתר gov.il, 06.03.2022
- ^ אור לביא, "הגירה מרצון" מעזה? ישראל כבר ניסתה את זה, באתר זמן ישראל, 13 בינואר 2024
- ^ ניצן צבי כהן, משרד החוץ הקים מרכז תרומות לאוקראינה: "יש צורך בעיקר בציוד בסיסי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2022
- ^ איתמר אייכנר, 16 שגרירים מונו - מתוכם רק שתי נשים: "נסיגה לאחור", באתר ynet, 14 בספטמבר 2023