נילי דגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

נילי דגן (נולדה ב-1953) היא משוררת ישראלית ויזמת פרויקטים לשירה, המשתפת פעולה עם יוצרים, משוררים, מוזיקאים, שחקנים, צלמים ואמנים פלסטיים.

דגן היא עורכת ה"אנתולוגיה המקוונת לשירה עברית", מיזם המאגד מאות משוררים וותיקים וצעירים, המייצגים מבחר מגוון של שירה עברית עכשווית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגן נולדה וגדלה בכפר סבא. אמהּ רינה רונן, ילידת נהלל, בת דודו של האלוף אסף שמחוני, הייתה מוזיקאית ומורה לפסנתר. אביה, נחום עזגד, שהיה איש צבא, עלה ארצה מליטא לקיבוץ דגניה א', והיה בן משפחתו של א.ד. גורדון (דוד-אימו). לאחר נישואיה הראשונים, בשנות ה-70, עברה לאילת. ב-1986 נישאה בשנית ובמשך כ-25 שנה עבדה לצד בעלה לואיס דגן,בעסקי המשפחה. משפחתם המורחבת מונה ששה ילדים ואחד עשר נכדים.

דגן החלה לכתוב בשנת 2005, לאחר שהושתל בגופה,קוצב לב. שיריה פורסמו במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות", במוסף גלריה של עיתון "הארץ" ובכתבי העת "מאזנים", "שבו", "גג", "משיב הרוח", "עתון 77" ו"ביטאון שירה".

למדה ספרות בשלוחת אוניברסיטת בן-גוריון באילת וקורסים לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. חברה באיגוד כללי של סופרים בישראל באקו"ם, ובאגודת הסופרים. חברה במועצת מערכת מאזניים, דו ירחון של אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת "אבן חושן" ספר שיריה הראשון "בכל אדם יש ארבעה בנים" - יצירה בארבעה רבדים: שירה, תרגום, מוזיקה וקריאה המשולבת ביצירת אמנות. שירי הספר תורגמו לאנגלית על ידי סוזן ואד קודיש, לערבית בידי פרופ' נעים עריידי ולספרדית על ידי קלאודיה אסא. לספרים מצורפים תקליטורים בהפקת דודו אלהרר.

הספר ראה אור גם במהדורה ביבליופילית מצומצמת בת 54 עותקים בהוצאת "אבן חושן", עם מגזרת המתכת "רביעייה" של דוד גרשטיין בעיצוב עידו אגסי ובצירוף תקליטורים בהפקת דודו אלהרר. היצירה נבחרה להיות מוצגת בין ספרי האמן המיוחדים בשדרת מעצבי הספרים הביבליופיליים של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט, אוקטובר 2008.
הפרויקט המוזיקלי קונצרט שירה בארבעה קולות כולל ארבעה תקליטורים עם שמונה קטעים מקוריים אינסטרומנטליים שהלחין והפיק דודו אלהרר ועיבד קן ברג'ס, המשלבים בתוכם קריאה אמנותית של טקסטים מהספר "בכל אדם יש ארבעה בנים", בביצוע ארבע שחקניות ובארבע שפות.
בשנת 2009, כחברת מערכת בכתב העת המקוון "עיין ערך שירה", הגישה מדור סיקורת על משוררים ושירתם.
בפסטיבל מטולה ה-12, יזמה הפקה אינטרנטית של הפסטיבל בשיתוף עם המנהל האומנותי רפי וייכרט, המשורר והעורך של הוצאת "קשב לשירה". היה זה ניסיון ראשון מסוגו לתעד פסטיבל שירה שלם, חגיגת שירה וצליל בהשתתפות כ-60 משוררים ויוצרים, בגיליון של כתב עת מקוון "עיין ערך שירה" בעריכת שרית שץ.

בשנת 2010 ראה אור בהוצאת "אבן חושן" ספר שיריה השני "מאחורי המלחמה רואים את הים", בליווי צילומים של הצלם אמן גדי דגון.

בשנת 2011 יזמה תחרות שירה, פרס פסח מילין, למשוררים בראשית דרכם, בחסות איגוד כללי של סופרים בישראל.

בשנת 2012 יזמה את סופ"ש שירה במה מרכזית ב "אתר של נילי דגן" למשוררים ושירתם מהווה אסופה דינמית של אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, עשירה ומגוונת של משוררים בני זמננו.

בשנת 2013 ראה אור בהוצאת "אבן חושן" ספר שיריה השלישי,[1] "לא מתקרבת לתחנה המרכזית".

בנובמבר 2013 יצא הספר "ילדה של פעם" – ספר ילדים, לגדולים ולקטנים גם. "ילדה של פעם" הוא ספר שירי הילדים הראשון של נילי דגן ומלווה בתמונות מאלבומי משפחתה. שירים מתוך הספר הולחנו ועובדו על ידי המוזיקאי רמי שולר, זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים 2012.

בשנת 2014 זכה "האתר של נילי דגן" במענק סיוע מועצת הפיס לתרבות ואמנות.

במאי 2014 בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים שובצה נילי דגן במיצג - פסיפס של 50 נשים יוצרות שפרצו דרך בתחומי התרבות בישראל.

במרץ 2015 הוענק פרס הוקרה לנילי דגן על פועלה למען היצירה והשירה העברית, מטעם אגודת הסופרים העבריים וקרן העמותה ע"ש נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש) ויחיאל מיכל פוחצ'בסקי.

בשנת 2016 יזמה את "פייסטיבל שבוע הספר 2016 בפייסבוק" בחסות האתר של נילי דגן

בשנת 2017 יזמה את "יוצרים ישראלים מדליקים משואות" בחסות האתר של נילי דגן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בכל אדם יש ארבעה בנים", אבן חושן 2008
"מאחורי המלחמה רואים את הים", אבן חושן 2010
"לא מתקרבת לתחנה המרכזית", אבן חושן, 2013

"ילדה של פעם", ספר ילדים לגדולים ולקטנים גם, אבן חושן 2013

"עד שאלמד לעוף", סדרת 'כתוב' בעריכת אמיר אור, פרדס הוצאה לאור, 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]