דודו אלהרר
 | |
| דודו אלהרר, 1991 | |
| לידה |
1 בינואר 1945 (בן 80) קזבלנקה, מרוקו  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| סוגה מועדפת |
מוזיקת פופ |
| תקופת פעילות | מ-1966 |
| עיסוק | זמר, מפיק מוזיקלי, שדרן, שחקן |
| מפלגה |
זהות |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דוד (דודו) אלהרר (נולד ב-1 בינואר 1945) הוא אמן ישראלי רב-תחומי: שחקן, זמר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, צייר, שדרן רדיו, מנחה טלוויזיה, סופר, מספר, מסעדן ומפיק מוזיקלי, בעל קריירה ארוכת שנים בתחום ההפקה. זוכה פרס תמוז (2007) של תעשיית המוזיקה הישראלית וזוכה פרס מפעל חיים על פועלו המוזיקלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דודו אלהרר נולד בעיר קזבלנקה במרוקו ובשנת 1950, בגיל 5, עלה לישראל עם משפחתו. הוא למד בישיבת חב"ד ובבית ספר ממלכתי בבאר יעקב. אחרי שירות צבאי בגולני הופיע כזמר באילת במועדוני לילה לתיירים, שם פגש את דני ליטני והצטרף אליו להופעות באילת וברחבי הארץ. ליטני היה גם זה שהלחין שיר ראשון שאלהרר הקליט.
אלהרר פעיל ומופיע ברחבי הארץ, שר, מרצה, מנחה, כותב, מצייר מקליט, מלחין ומפיק. מספריו: "חמישים וחמישה רסיסים" (1981), "סיפורים קטנטנים" (2010), ספר שמע "פרקים נבחרים בתנ"ך" (2012) כמו גם תערוכת ציורי האומנות "עיצוב הכתוב בשיר השירים" (גלריית אבא חושי חיפה, 2012). ספרו "יהודי" (2017) עסק מקורות היהדות בעיני יהודי-ישראלי שאכפת לו. מדריך רוחני לענייני השעה בסוגיות הרות גורל.
בעבר היו בבעלותו של אלהרר שלוש מסעדות בתל אביב וכן פתח בחיפה בית אוכל לשקשוקה[1]. לאלהרר ארבעה ילדים וארבעה נכדים.
הצגות תיאטרון ומופעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלהרר החל את דרכו בתחום המשחק בשנת 1968, בתיאטרון הקאמרי, שם שיחק בהצגות שונות, וביניהן "בוסתן ספרדי", "אלף לילה ולילה", "הרפתקה בקרקס", "המטאור", "הנסיכה והרועה" ו"אנריקו". בשנת 2001 הועלה על בימת הבימה מחזה שעיבד בשם "אהבה בתענוגים". בשנת 1997 החל להעלות מופע בתיאטרון הבימה, שנקרא "שירים וסיפורים". בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת העלה ברחבי הארץ מופע בשם: "דודו אלהרר מספר ושר". זהו ערב של סיפורים על הפולקלור הערבי, ספורי בדואים, סיפורי שוק, ירושלים וחוכמת חיים.
"נחמה פורתא" הוא מופע מוזיקלי משותף לדודו אלהרר ולמוזיקאי רונן לן-רידר, שהושק לראשונה ב-2016 במסגרת "פסטיבל צלילים וסיפורים בגליל התחתון". את המופע מלווים שלושה נגנים – טל פדר בקונטרבס וגיטרה בס, עמית לורבר בתופים וכלי הקשה ועמירם גרנות בסקסופונים וחליל. במופע, מספר אלהרר סיפורים שונים מזווית אישית על אמנים והפקות שעל הפקתם הוא חתום כמפיק, וכן ממופעים בהם היה שותף כשחקן ומספר סיפורים. בין הסיפורים מבצעים אלהרר ורונן לן-רידר ביחד עם הקהל משיריהם הגדולים של האמנים עימם עבד אלהרר לאורך שנים. שירי המופע הוקלטו באולפן המוזיקה של שי אבן במושב שדה יעקב.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1970 הקליט את שירו הראשון, "מעין אחרית הימים" (מילים: יהודה עמיחי, לחן: דני ליטני), שהיה מחלוצי גל ביצוע שירי משוררים, באותה שנה היה גם הראשון שהקליט את "אגדת דשא" של מאיר אריאל ושלום חנוך. בשנת 1974 הופיע עם הגיטריסט יוסי פיאמנטה, בשילוב של רוק ומוזיקה מזרחית, וב-1975 הופיע עם שלמה בר ויחזקאל מזגאוקר בהרכב בשם "טל ומטר". מכאן ואילך התמקד אלהרר בעיקר בהפקה, והפיק, בין השאר את אלבומה הראשון של להקת "הברירה הטבעית" שבמרכזה עמד שלמה בר, את אלבומו הראשון (1978) של גידי גוב, הפיק את אלבום ספר שירי הילדים "הכבש השישה עשר", אותו העלה כרעיון לתקליט לאחר הספר, וחיבר בין היוצרים יונתן גפן ויוני רכטר, כאשר יצא האלבום הפך לאחד מתקליטי הילדים המוצלחים ביותר. אלהרר הפיק את אלבום הבכורה של יוני רכטר, את אלבום המופע של רכטר ויהודית רביץ ("באופן קבוע וחד פעמי"), את אלבומה של להקת צליל מכוון, את האלבום "יוסי בנאי" של יוסי בנאי, את המופע והאלבום מתתיהו ואלכסנדר, את המופע של שושנה דמארי מ-1988, שסימן את שובה לבמה אחרי שנים ארוכות, ואת המופע של הפזמונאית נעמי שמר (2000). מאלבומי הסולו שלו: איזה יום יפה (1976), הקוסקוס והסרפן (1982), בשקט (1994), נחיתת אונס (1998). בשנת 2007 זכה אלהרר בפרס תמוז של תעשיית המוזיקה הישראלית על פועלו.
לקריירה המוזיקלית ארוכת השנים של דודו אלהרר יש ארבעה היבטים לפחות. הוא זמר מעולה הניחן בטעם משובח בבחירת שירים. הוא מפיק אלבומים ומופעים לאמנים אחרים, ומוכיח גם בתחום זה טוב טעם ומקוריות. הוא פעיל מאד מאחורי הקלעים של התעשייה והעשייה המוזיקלית בישראל, גם בקידום הזמר העברי המקורי (מזרחי וגם לא מזרחי) וגם יוזם ומסייע לקריירות של אמנים שונים, לרוב ללא פרסום.
ב-1984 הפיק את התקליט "בוא שיר עברי", שנועד להעלות את קרנו של הזמר העברי (וביצע בו את שיר הנושא, "בוא שיר עברי"), ובעקבותיו שימש כחבר ועדת המוזיקה בקול ישראל במשך שלוש שנים, ובסוף שנות התשעים ביצע תפקיד דומה למען הזמר המזרחי בגל"ץ.
אלהרר ערך אסופה מקוונת של "מלחיני משוררים ישראלים" (2013-2017) באתר שירה ותרבות באינטרנט - אסופה נבחרת של מלחינים ישראלים מתחומי המוזיקה הקלה הפופולריים בישראל.
טלוויזיה, קולנוע רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1971 הופיע אלהרר בסדרת הטלוויזיה "חדוה ושלומיק" שביים שמואל אימברמן. בשנת 1972 הופיע בסרטו של משה מזרחי, "אני אוהב אותך רוזה". בשנת 1976 הופיע בסרט האמריקאי "המרגל שמעולם לא היה", לצד גילה אלמגור ומייק בורשטיין.
פעילותו הטלוויזיונית הבולטת ביותר של אלהרר הייתה כאשר שימש אחד ממנחי תוכנית הילדים "טלפלא" בשנים 1975–1978. אלהרר הופיע בשנות השבעים והשמונים פעמים רבות הופעות מזדמנות בערבי זמר שהוקלטו לשידור טלוויזיוני.
אלהרר הגיש בשנים 1998–2008 את התוכנית "הפוגה" בגלי צה"ל, שכוונה "להכניס את המאזינים לאווירת שבת באמצעות קטעי מוזיקה, שירה, ותכנים רגועים המתאימים למשפחה כולה".[2] עם הזמן לבשה התוכנית אופי פוליטי יותר, ובשנת 2008 בוטלה. בתוכנית האחרונה תקף אלהרר בחריפות את מפקד גלי צה"ל החדש, יצחק טוניק, על החלטתו זו, שהוצגה כחלק ממגמה לצמצם את מספר תוכניות האקטואליה בגלי צה"ל. אלהרר עתר לבג"ץ נגד ההחלטה וטען כי הפסקת שידורה של תוכניתו היה קשור בעמדותיו הפוליטיות ה"יהודיות-ציוניות", כהגדרתו, אך עתירתו נדחתה, כאשר השופטים אינם מוצאים פסול בשיקול דעתם או באופן פעולתם של מפקדי גלי צה"ל.[2]
בשנת 2019 עלתה לשידור סדרת הטלוויזיה "חמישים" בהשתתפותו.
השקפותיו הפוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלהרר מופיע באירועים של גופים המזוהים עם הימין, וכותב מדי שלושה שבועות בעיתון הדתי בשבע. אלהרר התבטא בחריפות כנגד אנשי שמאל[3]. בערב יום השואה בשנת 2012 פרסם בעמוד הפייסבוק שלו תפילה נגד פעילי ותומכי השמאל הישראלים העושים שימוש בסמלים נאציים, שהאלוהים יטעים אותם טעמים במחנות ההשמדה הנאציים[4]. בינואר 2018 אמר דודו אלהרר בתוכנית הרדיו של שי גולדשטיין ולאה לב, שהוא "מקווה לשבת על הגג בטרבלינקה ולראות את עמוס עוז מתפוגג בעשן הארובות"[5], ובהמשך התנצל על דבריו[6].
באוגוסט 2017 הודיע אלהרר על עזיבתו את הליכוד והתפקדותו למפלגת זהות בראשות משה פייגלין.
בראיון בשנת 2019 טען אלהרר כי "הייתי חביב הברנז'ה והנה אני נשכח... כשאתה אומר משהו שלא אוהבים לשמוע גודעים לך את מטה לחמך"[7].
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלהרר פעל בהתנדבות בתחומים שונים למען הקהילה. היה חבר הנהלת "אנוש" למען נפגעי נפש וכיהן כיו"ר אגודת בית החולים לחולי נפש בבאר יעקב. סייע גם בתמיכה במשפחות שכולות, נפגעי סמים ואסירים. ב-1980 ייסד את עמותת לה"ב (למען האסיר בישראל) וארגן פעילויות חברתיות מגוונות לאסירים.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומים שהפיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גידי גוב (תקליט ראשון) (1978)
- הכבש השישה עשר (1978)
- הברירה הטבעית (1979)
- התכוונות (1979)
- צליל מכוון (1979)
- באופן קבוע וחד פעמי (יהודית רביץ ויוני רכטר) - (1979)
- זלמן יש לו מכנסיים (האחים והאחיות ולהקת ברוש)
- יוסי בנאי (1980)
- האסיר המזמר (חנן יובל) - (1981)
- קווים (מתי כספי, יוני רכטר, שלמה יידוב ויצחק קלפטר) - (1981)
- 40:06 (גידי גוב) - (1983)
- חופשה בדרכים (1985)
- מנגינה נשכחת (הדודאים) - (1986)
- ארץ טרופית משגעת (מתי כספי) - (1987)
- אור (שושנה דמארי) - (1987)
- אחד לאחד (מתי כספי) - (1988)
- נע ונד (בועז שרעבי) - (1988)
- שירים במיץ עגבניות (מתי כספי) - (1989)
- הדרקון הלא נכון (יהונתן גפן) - (1996)
- חצי מאה עברה (שירי נעמי שמר) - (1998)
אלבומי סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דודו אלהרר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דודו אלהרר, באתר שירונט
דודו אלהרר, באתר ספוטיפיי
דודו אלהרר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דודו אלהרר, באתר Discogs (באנגלית)- דודו אלהרר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- לי-אור אברבך, דודו אלהרר עוזב את גלי צה"ל, באתר nrg, 12 באוקטובר 2008
- שמואל מיטלמן, דודו אלהרר עותר לבג"ץ נגד גלי צה"ל, באתר nrg, 16 באוקטובר 2008
- רשימות של דודו אלהרר, חדשות מחלקה ראשונה
- עדי גרסיאל, אני לא דוס ולכן אני יותר מרגיז, באתר ערוץ 7
- דודו אלהרר: "אשמח לשבת על גג בטרבלינקה ולראות את עמוס עוז מתפוגג", באתר וואלה, 24 בינואר 2018
- אסף נבו, מחקו אותי, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בועז כהן, "הוא יביא 15 מנדטים, תרשום את זה", באתר כלבו – חיפה והצפון, 22 באוגוסט 2017
- ^ 1 2 בג"ץ 8707/08 דוד אלהרר נ' יצחק טוניק, ניתן ב־30 ביוני 2010
- ^ באוקטובר 2009 אמר אלהרר בראיון רדיופוני כי יש לגזור עונש מוות על יוסי ביילין, זאב שטרנהל וגדעון לוי, לפי לשון החוק כנגד בגידה. השדרן דודו אלהרר: לגזור מיתה על ביילין, פרופ' שטרנהל וגדעון לוי, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2009
- ^ שגיא בן נון, דודו אלהרר: "השמאל הישראלי הוא אנטישמי מורעל", באתר nrg, 18 באפריל 2012.
- ^ רז ישראלי, דודו אלהרר: "רוצה לראות את עמוס עוז נשרף", באתר ישראל היום, 24 בינואר 2018
- ^ ערן סויסה, דודו אלהרר התנצל על דבריו נגד עמוס עוז | ישראל היום, באתר ישראל היום, 29 בינואר 2018. "היה עלי לנהוג אחרת": דודו אלהרר התנצל בפני עמוס עוז, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2018
- ^ https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=HIIIGJ&c41t4nzVQ=FJE
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| שירותי הזרמת מדיה | |
| בקרת זהויות |