דקיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דקיט
Mineraly.sk - dacit.jpg
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות געשית
הרכב פצלת השדה, פלגיוקלז, פירוקסן, קוורץ וסנידין
תכונות וזיהוי אפור, אדום, שחור, ולבן/שחום שמרקמו אפינטי עד פורפירי

דקיט הוא סלע געשי (סלע פרץ) שמרקמו אפינטי עד פורפירי, ושהרכבו הכימי הוא בין אנדזיט לריוליט. השם דקיט מגיע מדאקיה, פרובינקיה רומית שהשתרעה בין נהר הדנובה להרי הקרפטים (כיום המדינות רומניה ומולדובה) שבה תואר הסלע לראשונה.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו של דקיט (מסומן בירוק) במיון TAS
מיקומו של דקיט (צד ימין למעלה) בדיאגרמת QAPF

דקיט מורכב בעיקר מפצלת השדה מהסוג פלגיוקלז יחד עם ביוטיט, הורנבלנדה ופירוקסן (אוגיט ו/או אנסטטיט) הוא מכיל קוורץ כפנוקריסטים מעוגלים שעברו בליה, או כחלק ממסת האם.[1] את היחסים בין פצלות השדה והקוורץ בדקיט, ובסלעים געשיים רבים אחרים אפשר לראות באמצעות דיאגרמת QAPF. דקיט גם מוגדר על בסיס היחסים בין המרכיבים האלקליים לבין הסיליקה בסלע באמצעות מיון TAS. הפלגיוקלז נע בין אוליגוקלז לאנדסין ולברדוריט. בחלק מסלעי הדקיט יש כמות קטנה של סנידין, שככל שכמותו עולה כך הולך ומתקרב הרכב הסלע לריוליט.

מסת האם של סלעים אלו בנויה מפלגיוקלז וקוורץ.

הדקיט נחשב כמקבילה הגעשית של הגרנודיוריט הפלוטוני מכיוון שההרכב המינרלי שלהם דומה.

מרקם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלעי דקיט שונים בגוונים של אפור, אדום, שחור, ולבן/שחום וסלע מעוטר בפסי פומיס

הגוון של דוגמיות יד רבות של דקיט המכיל הורנבלנדה וביוטיט הם חום חיוור, אפור או צהוב עם פצלות שדה לבנות, וגבישים שחורים של ביוטיט והורנבלנדה. לסלעי דקיט אחרים, בייחוד כאלו המכילים פירוקסן יש גוון כהה.[1]

בשקף מנוסר יש לסלעי הדקיט מרקם שמרקמו אפינטי עד פורפירי. סלעי דקיט פורפיריים מכילים פנוקריסטים של פלגיוקלז דמויי תיבה שפאותיהם מובחנות היטב ו/או פנוקריסטים מעוגלים שעברו בליה של קוורץ. כמו כן יש בסלע גבישי הורנבלדה סבהדרליים (גביש שפאותיו החיצוניות מפותחות באופן חלקי) וגרגירי ביוטיט מוארכים. פנוקריסטים של סנידין ואוגיט (או אנסטטיט) נתגלו בחלק מהדגימות. מסת האם של סלעים אלו היא לרוב אפינטית בנויה גבישים מיקרוסקופיים, רשת של פצלות שדה זעירים מעורבבים עם גרגירים של קוורץ או טרידימיט. עם זאת מסת האם בסלעי דקיט רבים היא זגוגיתית ברובה, בעוד שבסלעים אחרים היא פלסית או בנויה מגבישים זעירים ("קריפטוקריסטלים" – גבישים מוצפנים).

היווצרות והקשר גאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקף מנוסר של דקיט פורפירי מהר סנט הלנס

דקיט נוצר בדרך כלל כסלע פלוטוני בדייק או בסיל. דוגמאות למחשופי דקיט מסוג זה מצויות בצפון מערב מונטנה וצפון מזרח בולגריה. עם זאת, בשל תכולת הסיליקה הבינונית, המאגמה הדקטית צמיגה למדי ולכן נוטה להתפרצויות מתפוצצות.[2] דוגמה ידועה לשמצה לכך הוא הר סנט הלנס שבו נוצרו כיפות דקיט מהתפרצויות קודמות.

בחלק מהתפרצויות הגעשיות המתפוצצות, נפלטה לבה בהרכב דקיטי כסוג של סלע פירוקלסטי הקרוי טוף, לדוגמה טוף קניון הדגים (Fish Canyon Tuff) בקלדרה לה גריטה (La Garita Caldera) בדרום מערב קולורדו.[3]

מאגמה דקיטית נוצרת בהפחתה של קרום ימי צעיר מתחת ללוח יבשתי פלסי. הקרום הימי עובר התמרה הידרותרמית הגורמת להוספת קוורץ ונתרן. כשהלוח הימי הצעיר והלוהט עובר הפחתה תחת הקרום היבשתי, הגוש המופחת עובר הפחתה חלקית ונוצרת פעולת גומלין עם המעטפת באמצעות הסעת חום והתייבשות. תהליך ההפחתה גורם להתמרה בגוש העובר הפחתה. כשגוש זה מגיע למעטפת וגורם להתחלת תהליך ההתייבשות מתפרקים מינרלים דוגמת טלק, סרפנטין, נציצים ואמפיבול וגורמים לנתך להכיל יותר נתרן. המאגמה ממשיכה לעלות ונגרמת הפרדה ותכולת הנתרן והסיליקה גדלות ככל שהמאגמה עולה. ברגע שהמאגמה נחשפת לאוויר הקר יחסית מתגבשת המאגמה העשירה בנתרן לפלגיוקלז, קווורץ והורנבלנדה. מינרלים משניים כדוגמת פירוקסן מספקים תובנה לגבי ההיסטוריה של המאגמה.

היווצרות הדקיט מספקת מידע רב על הקשר בין הקרום הימי והקרום היבשתי. היא מהווה מקור למודל ליצירת סלע פלסי קל, כמעט נצחי, מסלע מאפי, דחוס, וקצר ימים.

תפקיד הדקיט ביצירת הקרום היבשתי בארכאיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך שבו נוצר הדקיט משמש להסביר את היווצרות הקרום הימי במהלך עידן הארכאיקון. בעידן זה הייתה יצירת המאגמה הדקיטית נפוצה יותר הודות לזמינות הקרום הימי החם. בתקופה המודרנית, הקרום האוקייני הקר שעובר הפחתה מתחת למרבית הלוחות אינו מסוגל לעבור התכה לפני תהליכי ההתייבשות שעוצרים את התהליך.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דקיט בוויקישיתוף
  • Glossary: Dacite הגדרה ותמונה מאתר Imperial College Rock Library
  • Dacite תיאור ותמונות באתר של Alessandro Da Mommio

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]