קרבונטיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרבונטיט
קרבונטיט מז'קופירנגה (אנ'), ברזיל. סלע זה הוא תערובת של קלציט, מגנטיט ואוליבין.
קרבונטיט מז'קופירנגה (אנ'), ברזיל. סלע זה הוא תערובת של קלציט, מגנטיט ואוליבין.
קרבונטיט מז'קופירנגה (אנ'), ברזיל. סלע זה הוא תערובת של קלציט, מגנטיט ואוליבין.
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית או תת-געשית
הרכב מעל 50% מינרלים קרבונטיים (אנ'): נתרוליט, סודליט, אפטיט, מגנטיט וכו'
תכונות וזיהוי המראה החיצוני של קרבונטיטים נתון לתנודות גדולות בשל השונות הכימית והמבנית שלהם

קַרְבּוֹנַטִיט הוא סוג של סלע יסוד פלוטוני או געשי המוגדר על ידי הרכב מינרלוגי המכיל יותר מ-50% מינרלים קרבונטיים (אנ').[1] על סמך המראה הפיזי אפשר לטעות בין קרבונטיטים לבין שיש ונדרש אימות גאוכימי.

קרבונטיטים מופיעים בדרך כלל כפקקים געשיים קטנים בתוך מתחמים פלוטוניים אלקליים אזוריים, או כדייקים, סילים ברקציה ועורקים (אנ').[2] הם קשורים כמעט אך ורק לסביבות טקטוניות של בקעים יבשתיים. נראה כי חלה עלייה מתמדת בפעילות יצירת קרבונטיטים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ, מעידן הארכאיקון ועד היום.

כמעט כל מופעי הקרבונטיט הם פלוטוניים או פלוטוניים תת-געשיים. הסיבה לכך היא שקילוחי לבה קרבונטיטית, המורכבים ברובם מקרבונטים מסיסים, מתבלים בקלות ולכן אין סיכוי שיישמרו בתיעוד הגאולוגי. לפיכך, התפרצויות קרבונטיט בצורת לבה אינן נדירות כפי שמשערים, אך הן השתמרו בצורה גרועה לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.[3]

הרכבים הנוזליים של קרבונטיט הם בסיסיים יותר באופן משמעותי ממה שנשמר בתיעוד של סלע קרבונטיט מאובן כפי שמראה ההרכב של התכלילים בנתך.[4]

ידוע רק על הר געש קרבונטיטי אחד שהתפרץ בזמן היסטורי, הר הגעש הפעיל אול דויניו לנגאי בטנזניה. הוא מתפרץ עם הלבה הקרירה ביותר בעולם, בטמפרטורות נמוכות יחסית שבין C‏° 500 ל-C‏° 600. הלבה היא נטרוקרבונטיטית (אנ') שבה המינרלים הבולטים הם ניירריט (אנ') וגרגוריט (אנ').

תיאור ראשוני ומיקום מייצג[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבונטיטים תוארו מדעית לראשונה על ידי ולדמר כריסטופר ברגיר (אנ') בשנת 1920 בסדרת הפרסומים Videnskaps Skrifter ("כתבים מדעיים") של האקדמיה הנורבגית למדעים (אנ'). הוא התבסס על מחשופי מתחם פן (אנ') בטלמרק שבדרום נורווגיה (המיקום המייצג).[5]

הגדרה וסוגי הקרבונטיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאגרמת סיווג של קרבונטיטים (באחוז מסה) עם פחות מ-20 אחוזי מסה של סיליקה, לפי Woolley (1989)

תנאי הכרחי להגדרה של סלע כקרבונטיט הוא נוכחות של יותר מ-50% בנפח של מינרלים קרבונטיים.

בהתבסס על מינרל הבולט, ניתן להבחין בין הסוגים הבאים בקבוצת הסלעים הקרבונטיטיים:

סיווג אחר מתבסס על היסוד הבולט ביותר:

  • סידן קרבונטיט
  • מגנזיום קרבונטיט
  • ברזל קרבונטיט
  • קרבונטיט שליסודות נדירים

באופן כללי, תכולת המינרלים הקרבונטיים בקרבונטיטים היא מעל 50 אחוז בנפח ויכולה להגיע עד 90 אחוז בנפח במקרים נדירים. אם תכולת הקרבונט נמוכה מ-50 אחוז בנפח עד וכולל 10 אחוז בנפח, הסלעים המדוברים מכונים קרבונטים. קרבונטיטים שבהם תכולת הסיליקה גדולה מ-20 אחוז במסה ובו זמנית עולה על תכולת הקרבונט הם סיליקו-קרבונטיטים.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת טורורו, אוגנדה

המראה החיצוני של קרבונטיטים מגוון מאוד בשל השונות הכימית והמבנית שלהם. גודלי הגרגירים שלהם נעים בין גרגירים עדינים לגרגרים ענקיים (דמוי פגמטיט) והגוון שלהם משתנה מבהיר לכהה, בהתאם לתכולת המינרלים המאפיים. כאשר מתחיל בליה, הקרבונטים מתפרקים. קרבונטים עשירים בברזל במיוחד יכולים לתת לסלע צבע בז', אדמדם עד חום כהה כשהם מתפוררים. בליה של קרבונטיטים מובילה ללטריטיזציה באקלים סובטרופי וטרופי ולהצטברות של מינרלים שאינם קרבונטיים אשר עשויים לייצג מדי פעם מרבצים שניתנים לכרייה. במקרים נדירים, קרבונטיטים עמידים יותר מסלעי הסיליקט שמסביבם; דוגמה טובה לכך היא גבעת הקרבונטיט של טורורו (Tororo) באוגנדה, שמתנשאת כמעט 300 מטרים מעל סביבתה.

תופעות קרסט יכולות להתרחש גם בקרבונטיטים בתנאי אקלים לחים.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבה של אול דויניו לנגאי

הגאולוג השוודי הארי פון אקרמן (אנ') היה הראשון שטען בהרחבה בשנת 1948 שהמקור של קרבונטיט הוא מגמטי בהתבסס על מחקרו על מתחם אולנה (אנ').[6][7] אולם, ההתפרצות של אול דויניו לנגאי ב-1960 בטנזניה היא שהובילה למחקרים גאולוגיים שאישרו לבסוף את הדעה שקרבונטיט מופק ממאגמה.[6]

קרבונטיטים הם סלעי יסוד נדירים ומוזרים שנוצרו על ידי תהליכים יוצאי דופן ומסלעי מקור יוצאי דופן. קיימים שלושה מודלים של היווצרותם:

  1. יצירה ישירה מנתך בטמפרטורות נמוכות מאוד במעטפת כדור הארץ וגיבוש מפריט של הנתך
  2. אי-מזיגות (אנ')[א] של נוזלים בין נתך קרבונטי לנתך סיליקטי
  3. הקטעה[ב] מוזרה וקיצונית של גבישים.

קיימות עדויות לכל תהליך, אבל המפתח הוא שמדובר בתופעות יוצאות דופן. מבחינה היסטורית, חשבו שקרבונטיטים נוצרים על ידי התכה של אבן גיר או שיש על ידי חדירת מאגמה, אך נתונים גאוכימיים ומינרלוגים שוללים זאת. לדוגמה, הרכב הפחמן האיזוטופי של קרבונטיטים הוא כמו במעטפת כדור הארץ ואינו כמו סלע משקע של אבן גיר.[10]

גיל הקרבונטיטים נע בין ארכאיקון להווה: הקרבונטיט העתיק ביותר, טופרטליק (Tupertalik) בגרינלנד, הוא בן 3007 למ"ש, בעוד הר הגעש אול דויניו לנגאי בטנזניה פעיל כעת.[11]

מינרלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקף של קרבונטיט עשיר באפטיט באור מקוטב צולב. הדגימה היא ממכרה האפטיט סיליניארווי (אנ')

המינרלוגיה העיקרית מגוונת מאוד, ועשויה לכלול נתרוליט, סודליט, אפטיט, מגנטיט, בריט, פלואוריט, מינרלים מקבוצת האנקליט (אנ') ומינרלים נדירים אחרים שאינם מצויים בסלעי יסוד נפוצים יותר. זיהוי קרבונטיטים עשוי להיות קשה, במיוחד מכיוון שהמינרלוגיה והמרקם שלהם עשויים שלא להיות שונים בהרבה משיש למעט נוכחותם של מינרלים של סלעי יסוד. הם עשויים להיות גם מקורות של קבוצת הנציצים או ורמיקוליט.

קרבונטיטים מסווגים לפני הפציאס לסוביט (אנ') קלציטי (במרקם גס) ואלוויקיט (alvikite, במרקם עדין יותר). השניים נבדלים גם על ידי הרכב יסודות קורט ויסודות שוליים.[12][13] המונחים ראוהאוגיט (rauhaugite) וביפורסיט (beforsite) מתייחסים לסוגים עשירים בדולומיט ואנקריט (אנ') בהתאמה. האלקלי-קרבונטיטים נקראים לנגאיט (lengaite). דגימות עם 50–70% מינרלים קרבונטיים נקראות סיליקו-קרבונטיטים (silico-carbonatites).[13] בנוסף, קרבונטיטים עשויים להיות מועשרים במגנטיט ואפטיט או ביסודות נדירים, פלואור ובריום.

נטרוקרבונטיט (אנ') מורכב ברובו משני מינרלים, ניירריט (אנ') (על שם ג'וליוס נייררה, הנשיא הראשון של טנזניה העצמאית) וגרגוריט (אנ') (על שם ג'ון וולטר גרגורי (אנ'), אחד הגאולוגים הראשונים שחקרו את הבקע המזרח אפריקאי (אנ') ומחבר הספר The Great Rift Valley). מינרלים אלו הם שניהם קרבונטים בהם קיימים נתרן ואשלגן בכמויות משמעותיות. שניהם נטולי מים (אנ'), וכאשר הם באים במגע עם הלחות באטמוספירה, הם מתחילים להגיב במהירות רבה. הלבה והאפר השחורים או החומים כהים שהתפרצו מתחילים להפוך ללבנים תוך מספר שעות, ואז אפורים לאחר מספר ימים, ואז חומים לאחר מספר שבועות.[14]

גאוכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגנזיוקרבונטיט מקולומביה הבריטית שבקנדה

קרבונטיטים הם סלעי יסוד יוצאי דופן המורכבים בעיקר ממינרלים קרבונטיים. רוב הקרבונטיטים נוטים לכלול חלק כלשהו של מינרלים סיליקטיים; על פי הגדרה, סלע יסוד המכיל מעל 50% מינרלים קרבונטיים מסווג כקרבונטיט. מינרלים סיליקטיים הקשורים להרכבים כאלה הם פירוקסן, אוליבין ומינרלים עניים בסיליקה כמו נפלין ופלדשפטואידים אחרים.

מבחינה גאוכימית, קרבונטיטים מכילים בעיקר יסודות בלתי תואמים (Ba, Cs, Rb) ומיעוט יסודות תואמים (Hf, Zr, Ti). עובדה זו יחד עם כמות הסיליקה הנמוכה תומכים במסקנות לפיהן קרבונטיטים נוצרים על ידי טמפרטורות נמוכות של התכה חלקית (אנ').

סוג מסוים של התמרה הידרותרמית המכונה פניטיזציה (fenitization) קשור בדרך כלל למחדרים קרבונטיטים. מכלול התמרה זה מייצר מינרלוגיית סלע ייחודית המכונה פניט (אנ') על שם המיקום המייצג שלו, מתחם פן (אנ') בנורווגיה. ההתמרה מורכבת מהילות מטאסומטיות המורכבות ממינרלים סיליקטיים עשירים בנתרן: ארפוודסוניט, בארקוויקיט וגלאוקופן יחד עם פוספטים, המטיט ותחמוצות ברזל וטיטניום אחרות.[15]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל, ידועים 527 אתרים של קרבונטיט על פני כדור הארץ, והם נמצאים בכל היבשות וגם באיים באוקיינוסים. רוב הקרבונטיטים הם גופי מחדר רדודים של סלעי יסוד עשירים בקלציט בצורת פקקים געשיים, דייקים וסילים. אלו נוצרים בדרך כלל בשיתוף עם מחדרים גדולים יותר של סלעי יסוד סיליקטיים אלקליים. סלעי הגעש הקרבונטיטים נדירים במיוחד, רק 49 ידועים, ונראה שהם מוגבלים לכמה אזורי בקע יבשתיים, כמו עמק הריין ומערכת הבקע המזרח אפריקאי.

גבישי אורניום במסת אם של קרבונטיט מאוקה בקנדה

סלעי היסוד הנלווים כוללים בדרך כלל איג'וליט (אנ'), מלטיגיט (melteigite, סוג של איג'וליט), טשניט (teschenite), למפרופירים (אנ'), פונוליט (אנ'), פויאייט (foyaite), שונקיניט (אנ'), פירוקסניט (אנ') דל בסיליקה (אסקסיט (אנ')), וסיאניט נפליני (אנ').

קרבונטיטים נלווים בדרך כלל לסלעי יסוד דלים בסיליקה שהם אלקליים (Na2O ו-K2O), תחמוצת רב-ברזל (ferric iron‏; Fe2O3) וסלעים אגפאיטיים (אנ') עשירים בזירקוניום או סלעים מיאסקיטים (miaskitic rocks) עניים באלקלי, עשירים ב-FeO-CaO-MgO ועניים בזירקוניום.[15]

הקרבונטיט של הר ולד (אנ') אינו קשור לחגורה או מקבץ של סלעים אלקליים, אם כי מוכרות מהאזור מאגמות בסיסיות-אלקליות. היווצרותו של הקרבונטיט מהארכאיקון הזה שנויה במחלוקת מכיוון שהוא הדוגמה היחידה לקרבונטיט מהארכאיקון באוסטרליה.

מורפולוגיה פלוטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע כי קרבונטיט נוצר בשילוב עם מתחמים אזוריים קונצנטריים של סלעי יסוד אלקליים, הדוגמה האופיינית לכך היא פלבורווה (אנ'), דרום אפריקה.

בשילד גויאנה התגלו קרבונטיטים בצורת סילים, לופוליתים ודייקים נדירים.

הקרבונטיטים של הר ולד (אנ') לובשים צורה של גופי מחדר גליליים רב-שלביים עם מספר שלבים ברורים של מחדר של קרבונטיט. סילים ודייקים קרבונטיטים קטנים יותר נמצאים בחגורות ניידות אחרות מעידן הפרוטרוזואיקון באוסטרליה, בדרך כלל כדייקים ופּוֹדים[ג] לא רציפים.

אתרים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבונטיט מהאי צ'ילווה באגם צ'ילווה, מלאווי

בשנת 2017, אושר גילויו של מרבץ קרבונטיטי חדש מצפון-מערב לפרינס ג'ורג' (קולומביה הבריטית), באזור המכונה "חגורת המתכת הנדירה של הר הרוקי" (Rocky Mountain Rare Metal Belt).[16]

הר הגעש אול דויניו לנגאי, שבבקע המזרח אפריקאי הוא הר הגעש הקרבונטיטי הפעיל היחיד בעולם. הרי געש קרבונטיטים עתיקים יותר ממוקמים באותו אזור, כולל הר הומה (אנ').

חשיבות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה בצבע כוזב של מכרה יסודות נדירים בבאיאן אובו במונגוליה הפנימית

קרבונטיטים עשויים להכיל ריכוזים כלכליים או חריגים של יסודות נדירים, זרחן, ניאוביום-טנטלום, אורניום, תוריום, נחושת, ברזל, טיטניום, ונדיום, בריום, סטרונציום, פלואור, זירקוניום ויסודות נדירים או בלתי תואמים אחרים. אפטיט, בריט וורמיקוליט הם בין המינרלים החשובים מבחינה תעשייתית הקשורים לכמה קרבונטיטים.[15]

קרבונטיטים מועשרים מאוד ביסודות קורט, והם מכילים את הריכוז הגבוה ביותר של לנתנידים מכל סוג סלע ידוע. מרבצי הקרבונטיט של היסודות הנדירים הגדולים ביותר הם באיאן אובו (Bayan Obo),[17] מאונטיין פאס,[18] מאוניפינג,[19] והר ולד.[20]

משקעי עורקים של תוריום, פלואוריט או יסודות נדירים עשויים להיות נלווים לקרבונטיטים ועשויים להתגלות בתוך ההילה המטאסומטית של קרבונטיט.

לדוגמה, ממתחם פלבורה של דרום אפריקה הופקה נחושת בכמות משמעותית (בצורת כלקופיריט, בורניט (אנ') וכלקוציט (אנ')), אפטיט, ורמיקוליט יחד עם פחות מגנטיט, לינאיט (אנ') (קובלט), באדליט (אנ') (זירקוניום-הפניום), ותוצרי לוואי זהב, כסף, ניקל ופלטינה.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Duncan R. K., Willett G. C. (1990) – Mount Weld Carbonatite: in Hughes F. E. (Ed.), 1990 Geology of the Mineral Deposits of Australia & Papua New Guinea The AusIMM, Melbourne Mono 14, v. 1 pp. 591–597.
  • "Carbonatite Deposits" (PDF). USGS Carbonatite Deposits.
  • "Descriptive Model of Carbonatite Deposits". USGS Descriptive Model of Carbonatite Deposits.
  • "Rare earth minerals in carbonatites of Basal Complex of Fuerteventura (Canary Islands, Spain)" (PDF).
  • Bolivian carbonatite occurrences.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרבונטיט בוויקישיתוף


סלעים
סלעי יסוד
סלעים געשיים אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה
סלעי ביניים דיאבז • למפרואיט
סלעים פלוטוניים אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט
סלעים מותמרים
אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט
סלעי משקע
אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אִי-מְזִיגוּת היא ההצעה של האקדמיה ללשון העברית למילה immiscibility[8]
  2. ^ הַקְטָעָה היא ההצעה של האקדמיה ללשון העברית למילה fractionation[9]
  3. ^ בגאולוגיה pod הוא גוף ארוך בהרבה מרוחבו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robin Gill, Igneous Rocks and Processes: A Practical Guide, John Wiley & Sons, 2010, ISBN 9781444330656, page 302
  2. ^ Andersson, Magnus; Malehmir, Alireza; Troll, Valentin R.; Dehghannejad, Mahdieh; Juhlin, Christopher; Ask, Maria (2013-04-17). "Carbonatite ring-complexes explained by caldera-style volcanism". Scientific Reports. 3 (1): 1677. Bibcode:2013NatSR...3E1677A. doi:10.1038/srep01677. ISSN 2045-2322. PMC 3628075. PMID 23591904.
  3. ^ Stoppa, Francesco; Jones, Adrian P.; Sharygin, Victor V. (2009). "Nyerereite from carbonatite rocks at Vulture volcano: implications for mantle metasomatism and petrogenesis of alkali carbonate melts". Central European Journal of Geosciences. 1 (2): 131–51. doi:10.2478/v10085-009-0012-9.
  4. ^ Guzmics, Tibor; Mitchell, Roger H.; Szabó, Csaba; Berkesi, Márta; Milke, Ralf; Ratter, Kitti (2012). "Liquid immiscibility between silicate, carbonate and sulfide melts in melt inclusions hosted in co-precipitated minerals from Kerimasi volcano (Tanzania): evolution of carbonated nephelinitic magma". Contributions to Mineralogy and Petrology. 164 (1): 101–22. Bibcode:2012CoMP..164..101G. doi:10.1007/s00410-012-0728-6.
  5. ^ C. E. Tilley, Waldemar Christofer Brögger. 1851-1940
  6. ^ 1 2 Hode Vuorinen, Jaana (2005). The Alnö alkaline and carbonatitic complex, east central Sweden – a petrogenetic study (Ph.D.). Stockholm University. pp. 1–28.
  7. ^ Kresten, Peter; Troll, Valentin R. (2018). The Alnö Carbonatite Complex, Central Sweden. GeoGuide. Springer International Publishing. ISBN 978-3-319-90223-4.
  8. ^ על המילה מְזִיגוּת
  9. ^ המונח במילוני האקדמיה
  10. ^ 1 2 Shavers, Ethan J.; Ghulam, Abduwasit; Encarnacion, John; Bridges, David L.; Luetkemeyer, P. Benjamin (2016-04-01). "Carbonatite associated with ultramafic diatremes in the Avon Volcanic District, Missouri, USA: Field, petrographic, and geochemical constraints". Lithos. 248–251: 506–516. Bibcode:2016Litho.248..506S. doi:10.1016/j.lithos.2016.02.005.
  11. ^ Downes, H., Wall, F., Demy, A. & Szabo, C. 2012. Continuing the Carbonatite Controversy. Mineralogical Magazine 76, 255-257.
  12. ^ M. J. Le Bas, Sovite and alvikite; two chemically distinct calciocarbonatites C1 and C2, South African Journal of Geology; June 1999; v. 102; no. 2; p. 109–121.
  13. ^ 1 2 Peter Kresten, Carbonatite nomenclature, International Journal of Earth Sciences, Volume 72, Number 1 / February, 1983.
  14. ^ Allington-Jones, L. (2014). "Preserving carbonatite lavas" (PDF). The Geological Curator. 10 (1): 3–8. doi:10.55468/GC29.
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Guilbert, John M. and Charles F. Park, Jr., 1986, The Geology of Ore Deposits, Waveland Press, 2007, pp. 188 and 352-361 ISBN 9781478608875
  16. ^ "German Geologist Discovers a Rare Carbonatite Complex in British Columbia" (PDF).
  17. ^ Yang, X.Y., Sun, W.D., Zhang, Y.X. & Zheng Y.F. 2009. Geochemical constraints on the genesis of the Bayan Obo Fe-Nb-REE deposit in Inner Mongolia, China. Geochimica et Cosmochimica Acta 73, 1417-1435
  18. ^ Castor, S.B. 2008. The Mountain Pass Rare Earth carbonatite and associated ultrapotassic rocks, California. Canadian Mineralogist 46, 779-806.
  19. ^ Xie, Y., Hou, Z., Yin, S., Dominy, S.C., Xu, J., Tian, S. & Xu, W. 2009. Continuous carbonatitic melt-fluid evolution of a REE mineralization system: Evidence from inclusions in the Maoniuping REE Deposit, Western Sichuan, China. Ore Geology Reviews 36, 90-105.
  20. ^ Lottermoser, B.G. 1990. Rare-earth element mineralisation within the Mt. Weld carbonatite laterite, Western Australia. Lithos 24, 151-167
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קרבונטיט&oldid=36441673"