דרור ארד-אילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרור ארד-אילון
דרור ארד-אילון
לידה 16 באפריל 1960 (בן 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות דרור ארד-אילון, עורכי דין
תפקידים בולטים שימש כיו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003–2013.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דרור ארד-אילון (נולד ב-16 באפריל 1960) עורך דין ישראלי, שימש כיו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין (2013-2003).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ובמדעי המחשב (1987), תואר ראשון במשפטים (1991) ותואר שני בפילוסופיה בתחום הפרשנות המשפטית (1993), כולם באוניברסיטה העברית בירושלים.

התמחה בפרקליטות מחוז ירושלים ובפרקליטות המדינה. לאחר מכן היה במשך חמש שנים שכיר במשרדו של עו"ד אמנון זכרוני, ומאז 1999 הוא בעליו של משרד עורכי דין קטן. במקביל, הוא מרצה לאתיקה ותורת המשפט, ובין היתר לימד בפקולטות למשפטים של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.

פעיל בלשכת עורכי-הדין מאז 1999, ויו"ר ועדת האתיקה הארצית של הלשכה מאז 2003.

בשנים 2005 ו-2009 היה בין המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת.

משרדו חבר במרכז השופט חיים כהן המספק שירותי עריכת-דין פרו בונו לאוכלוסיות חלשות ובמקרים של הפרת זכויות אדם.

שימש כעורך דינם של נאשמים במשפטים פליליים רבים ובהם פרשת יוסף זהר, פרשת יוסף רייש, משפטו של נחום מנבר, משפטו של יצחק מרדכי, פרשת יגאל תומרקין (פסק הדין הראשון בו בוטל כתב אישום בשל הגנה מן הצדק).

ערך עם פרופ' יורם רבין ועו"ד יניב ואקי את ספר דיויד וינר, על משפט פלילי ואתיקה שיצא בשנת 2009 בהוצאת לשכת עורכי הדין, לזכרו של ד"ר דייוויד וינר.[1]

ארד-אילון מרבה להתבטא בסוגיות שעל סדר היום הציבורי, ובין היתר הוא בעל טור ב-ynet.

ארד-אילון נשוי לעו"ד לבנת קלינה ואב לחמישה, אחיו של איש יחסי הציבור איל ארד ואחיה למחצה[2] של הג'ודוקא יעל ארד. אביו, אריה ארד, היה עיתונאי בעיתון "דבר", בגלי צה"ל ובקול ישראל. אמו ד"ר עפרה אילון היא פסיכולוגית והייתה מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]